אביגיל בן-דב סגל וד"ר רועי דור

מטרתה העיקרית של המעבדה לזהוי מפגעי תעופה היא זיהוי טקסונומי, בשאיפה לרמת מין הציפור, של שרידים שנותרו מהתנגשויות אוויריות בין מטוסים לציפורים. במעבדה שלנו, היחידה מסוגה באזור, אנו מצליחים לפענח את זהותן של שרידי נוצות שהתקבלו מחיל האוויר, רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית ורשות הטבע והגנים. 

זיהוי הנוצות מספק מידע חיוני שמאפשר מזעור מספר ההתנגשויות במהלך הטיסות ומכאן גם את הנזק לכלי הטיס והסיכון לטייסים. בנוסף, זיהוי הנוצות משמש כחומר עדות במקרים של צייד לא חוקי. אנו מקבלים נוצות או חלקי נוצות שנאספים על גבי או בקרבת מטוסים בבסיסי חה"א, שדות תעופה בינלאומיים ומקומיים, ונוצות שנאספות מציידים חשודים ע"י פקחים של רשות הטבע והגנים.

הזיהוי מתבצע בעזרת הכנת מתקנים היסטולוגיים לבחינה מיקרוסקופית של הנוצות וכן זיהוי מורפולוגי שלהן. המבנים המיקרוסקופיים של הנוצות, מהווים מעין טביעות אצבע אופיינית לקבוצות ומינים שונים של ציפורים. ברשות המעבדה אוסף משווה של מתקנים מיקרוסקופיים של נוצות של מיני ציפורים פלארקאטיות וכן אוסף משווה של נוצות שלמות. אוספים אלו הולכים וגדלים עם הזמן והעבודה. המעבדה גם נעזרת באוסף הגדול ביותר באזורנו של מיני ציפורים (> 18,000) שנמצא במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. אוסף זה הוא מקור חיוני של מידע לזיהוי הנוצות. 

בנוסף, המעבדה המולקולארית של המוזיאון מספקת אף היא זיהויים על סמך השרידים. העבודה המולקולארית משלימה את הזיהוי המיקרוסקופי והמורפולוגי. סיוע זה חשוב במיוחד במקרים בהם נגרם נזק לכלי טיס או כאשר השרידים אינם מאפשרים זיהוי בכלים הרגילים.