האוסף הארכיאוזואולוגי במוזיאון הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב מכיל ממצאי עצמות בעלי חיים מכ-70 אתרים ארכיאולוגים בישראל, אשר נחפרו על ידי רשות העתיקות ועל ידי אוניברסיטאות שונות.

ארכיאומלקולוגיה, מחקר של קונכיות הרכיכות מחפירות ארכיאולוגיות, הינו תחום שנחקר בישראל החל משנות ה-30 של המאה העשרים. במהלך כשלושים השנים האחרונות חלה האצה בתחום מחקר זה וכיום ניתן לשחזר ולאפיין את אופן השימוש בקונכיות במהלך התקופות השונות. חרוזי הקונכיות הקדומים ביותר בעולם המוכרים כיום, נתגלו בחפירות בארץ ישראל, במערת הגדי שבנחל מערות, ובמערת קפזה שבגליל התחתון (איור 1). במהלך התקופות הפריהסטוריות היה שימוש בקונכיות בעיקר כחרוזים או קישוטי גוף. בתקופת התרבות הנאטופית (לפני כ-12,000 שנה) התחיל ניצול של קונכיות כחומר גלם ויוצרו מהם חרוזי דיסק (איור 2).

באופן כללי ניתן למצוא קשר ברור בין התפתחות אוספי הטבע השונים באוניברסיטת תל-אביב לקורסים הנלמדים בה. האוסף הפליאונטולוגי-גיאולוגי הוא מקרה יוצא דופן מכיוון שקורסים בתחום זה מעולם לא היו חלק מתכנית הלימודים של המחלקה לזואולוגיה. מעת לעת צוות המחלקה או תלמידים אספו מאובנים במסגרת עבודת שדה של קורסים לזואולוגיה, בנגב או באזורים אחרים בארץ. המאובנים שנאספו לא גובשו יחד לכדי אוסף המיועד לנושא.

.

אוספים