אייל הכרמל הוא מין שהיה נפוץ מאוד בגליל וכרמל, אך עקב שינוי בית הגידול ציד נכחד לחלוטין. כיום, תודות לפרויקט השבה לטבע, חיים בכרמל כמה פרטים.
לאחר כריתת העצים הגדולות בגליל נאלץ אייל הכרמל לסגת ליערות הכרמל ושם שגשג עד 1868. באותה שנה הוקמה המושבה הגרמנית ובניה שהיו מורגלים בציד המשיכו גם כאן מסורת זו וצדו המוני פרטים למאכל ולשימוש בקרניהם.

שם לטיני: Acinonyx jubatus

שיוך טקסונומי: מחלקת היונקים, סדרת הטורפים היבשתיים, משפחת החתוליים

הדוב החום הסורי הוא תת-מין של הדוב החום.
בעבר היה נפוץ הדוב החום הסורי באזור החורש הים-תיכוני ובבקעת הירדן. על כך ניתן ללמוד מהמקרא ומתיאורים של ארץ ישראל בתקופות שונות. ישנן עדויות רבות כי הדוב החום היה נפוץ באזור החרמון ומורדותיו עד תחילת המאה ה-20.

היחמור הפרסי היה נפוץ בארץ בחורשים צפופים בגליל. טריסטרם מספר על הימצאות של פרטים בודדים בחורשים באזור הגליל התחתון. היחמור נכחד מישראל כבר בסוף המאה ה-19 או בתחילת המאה ה-20. הסיבה העיקרית להכחדתו היא ציד למטרות שונות. הפרט האחרון באזורנו ניצוד בירדן בשנת 1922.

כלב הים הנזירי מצוי בים השחור ובים התיכון. בעבר היו פרטים מזדמנים לעתים לחוף הים התיכון של ישראל. ישראל אהרוני מספר על ארבעה פרטים של כלב ים נזירי שנתפסו בחוף הכרמל, בשנת 1934 ניצודו שני פרטים בחוף דור הבונים, ב-1953 נראה פרט ליד ראש הנקרה וב-1958 נראה הפרט האחרון באזור נחשולים. בלבנון התקיימה אוכלוסייה של מין זה עד שנות ה-70 ומאז הוכחדה גם היא.

תת-המין הישראלי של הפרא היה נפוץ בישראל נגב ובמדבר יהודה וכן במדבריות בצפון חצי האי ערב, בעבר הירדן, בסוריה ועד לנהר פרת.על פי תיאורי נוסעים בארץ ישראל, סביר להניח כי הפרא נכחד עוד לפני אמצע המאה ה-19.

הפרסף החיוור הוא עטלף שחי באזורים ים-תיכוניים. ישראל אהרוני דיווח על הפרטים האחרונים באזור תל אביב. מאז שנות השבעים נחשב מין זה לנכחד. הסברה המקובלת היא שהפרסף החיוור נכחד כתוצאה מהרעלות מכוונות של מערות בהן היו עטלפים. 

.

אוספים