התפתחות מצעיר לבוגר

התפתחות היא התהליך שבו עובר הופך ליצור בוגר ובסופו של דבר מת. במהלך ההתפתחות, הגנוטיפ של היצור בא לידי ביטוי כפנוטיפ, וחושף את הגנים לתהליך של ברירה טבעית. חקר ההתפתחות חשוב למחקר הביולוגיה האבולוציונית מכמה סיבות:

הסבר לשינויים אבולוציוניים מרכזיים – שינויים בגנים שמבקרים את תהליך ההתפתחות יכולים להשפיע באופן משמעותי על היצור הבוגר. מכיוון שהשפעות אלו משמעותיות כל כך, מדענים סבורים ששינויים בגנים התפתחותיים תרמו לתמורות אבולוציוניות רחבות-היקף. שינויים התפתחותיים יכולים להסביר כיצד יונקים בעלי פרסות עברו אבולוציה והפכו ליונקים ימיים, כיצד צמחי מים כבשו את היבשה וכיצד חסרי חוליות קטנים ובעלי שריון צימחו כנפיים.
למשל, מוטציות בגנים שמבקרים את ההתפתחות של זבובי פירות יכולים לגרום לשינויים משמעותיים בצורתם החיצונית, כמו התפתחות שני זוגות כנפיים במקום זוג אחד, כפי שאפשר לראות בתמונה.

חקר ההיסטוריה האבולוציונית – ההתפתחות של היצור יכולה לרמוז על ההתפתחות האבולוציונית שלו. במקרים רבים, עוברים של מינים שונים דומים זה לזה, ורק בשלבי התפתחות מאוחרים מופיעים הבדלים בין המינים השונים. מכך אנו מסיקים שלמינים אלו אב קדמון משותף, שהוריש להם את שלבי ההתפתחות הראשוניים הדומים.

הגבלת השינוי האבולוציוני – תהליכים התפתחותיים יכולים להגביל את האבולוציה, ולמנוע מתכונות מסוימות בשושלות מסוימות לעבור אבולוציה. לדוגמה, ההתפתחות יכולה להסביר מדוע אין הולך על ארבע שהוא בעל שש אצבעות אמיתיות.