גורמים להתמיינות

בידוד גיאוגרפי

בידוד גיאוגרפי נוצר כאשר נהרות משנים את מסלול זרימתם, הרים מתרוממים, מפולות שלג ובוץ יוצרות שינויים בנוף, יבשות נודדות או יצורים נודדים לבית גידול מרוחק; הבידוד יכול לנבוע גם מכל סביבה עוינת שקוטעת את רצף בית הגידול; ואז, האוכלוסיות מתפצלות לשתיים או יותר אוכלוסיות מבודדות זו מזו, שאינן מתרבות זו עם זו,  או, במילים אחרות, שאין ביניהן זרימת גנים. בדומה לדוגמה של זבובי הפירות, הבידוד הגיאוגרפי מונע זרימת גנים בין אוכלוסיות, שכל אחת מהן חיה בתנאי סביבה שונים ובלחצי ברירה שונים.

 

בידוד רבייתי

הסביבה יכולה ליצור מחסום חיצוני לרבייה בין שתי אוכלוסיות, כגון נהר או רכס הרים, אך מחסום זה לבדו לא יהפוך את שתי האוכלוסיות למינים נפרדים. הבידוד הגיאוגרפי יכול להתחיל את התהליך, אך היווצרות מינים תקרה רק אם יהיה שינוי גנטי שייצור מחסום רבייתי פנימי, אשר ימנע זרימת גנים. אם לא נוצרים מחסומים פנימיים לזרימת גנים, פרטים משתי האוכלוסיות יזדווגו בהצלחה אם וכאשר ייפגשו ביום מן הימים.

המנגנונים שמונעים זרימת גנים ותורמים להיווצרות מינים נובעים מברירה טבעית, ברירה מינית או אף סחיפה גנטית:
התנהגות רבייה שונה. ההבדל בהתנהגות יכול להיות באתרי הרבייה, במועדי הרבייה או בטקסי החיזור. שינויים תורשתיים בהיבטים ההתנהגותיים הללו ייצרו בידוד רבייתי, ימנעו זרימת גנים ויובילו להתפצלות המין והיווצרות מינים חדשים.
חוסר התאמה באיברי המין. לעתים מתפתחת אי-התאמה באיברי המין שמונעת הזדווגות בין פרטים.
חוסר פוריות של הצאצאים. לעתים הבדלים גנטיים בין ההורים יוצרים צאצאים לא פוריים. הדוגמה המוכרת היא פרד, הכלאה בין חמור לסוסה (או ההפך, אף כי פחות שכיח).

צמצום זרימת גנים

דמיינו לעצמכם מצב שבו אוכלוסייה מתפרסת על פני מרחב גדול מאוד, וכתוצאה מכך ההזדווגות אינה אקראית. פרטים מהמערב הרחוק לא יזדווגו עם פרטים מהמזרח הרחוק, ולא תהיה זרימת גנים בין קצות המרחב הגיאוגרפי. כתוצאה מכך תחול ירידה בזרימת הגנים, גם אם לא בידוד מלא. דבר זה יכול לגרום להיווצרות מינים.

מתי סביר שייוצרו בתרחיש הזה מינים חדשים? במקרים שבהם באזורים שונים במרחב יהיו לחצי ברירה שונים, שישנו את שכיחות הגנים בקבוצות שונות במרחב עד כדי כך שהם לא יוכלו להזדווג כאשר הם ייפגשו.