05:18
הדפסהשיתוף
  • נחל יהודיה
    המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית

    נחל יהודיה. צילום: ירון הרשקוביץ

  • נחל דן
    המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית

    נחל דן. צילום: דפי לוז

  • הירדן ההררי
    המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית

    הירדן ההררי. צילום: דפי לוז

  • נחל כזיב
    המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית

    נחל כזיב. צילום: אביטל כ"ץ

המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית

המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית

המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית

המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית

  • נחל יהודיה. צילום: ירון הרשקוביץ
  • נחל דן. צילום: דפי לוז
  • ניטור בירדן ההררי. צילום: דפי לוז
  • נחל כזיב. צילום: אביטל כ"ץ

המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית משמש כמרכז ידע ארצי לאקולוגיה של מקווי מים יבשתיים, ואמון על קביעת הסטנדרטים הביולוגיים המשמשים להערכת המצב האקולוגי של נחלים בישראל.

חשיבותם של מקווי מים זורמים

נחלים ונהרות הם הבסיס להתפתחות התרבות האנושית: תושבי הסהר הפורה – בנהרות מסופוטמיה (מיוונית: הארץ שבין הנהרות) ולאורך הנילוס במצרים, ניצלו את זרימת המים בנהר לחקלאות שלחין (שאינה תלוייה במשטר הגשמים), להפעלה של טחנות קמח וסוכר, וכנתיב תחבורה ומסחר. ישובים אלו שיגשגו בזכות הנגישות למים נקיים וזורמים וסייעו לעלייתן של ערי המדינה ואימפריות העולם העתיק: מצרים, אכד, אשור ובבל.

נחלים נקיים וזורמים הם בעלי חשיבות עליונה לבני האדם: הם תומכים במגוון של שירותי מערכת, כמו אספקת מים נקיים לשתייה וחקלאות, אנרגיה "ירוקה", טיהור המים, העשרת מי תהום, ויסות נזקי שיטפונות, ואספקת מזון. נחלים ונהרות מהווים מוקדי משיכה מרכזיים לפעילות של פנאי, נופש וספורט.
כתוצאה מניצול המים לצרכי האדם מחד והזרמה של מים באיכות נמוכה מאידך, הביאו להתדרדרות במצבם של מקווי המים היבשתיים במקומות רבים בעולם, ובמיוחד באיזורים הנתונים למצוקת מים כמו ישראל.

זיהום בשפכים, התייבשות נחלים, קיטוע והסדרה לצרכי ניקוז, פגעו באופן ניכר במגוון הביולוגי ובתפקוד האקולוגי הטבעי של הנחלים. הנחלים המזוהמים הפכו למטרד סביבתי, מקור למפגעי ריחות ויתושים ואיום על איכות מי תהום.
בשנים האחרונות החל תהליך של שיקום בתי גידול לחים והשבת הנחלים לציבור. חלק חשוב בתהליך השיקום הוא מעקב רציף (ניטור) אחר מצבו של הנחל המשוקם, תוך בחינה מתמדת של מגוון משתנים סביבתיים וביולוגיים. אחת השיטות המקובלות בעולם להערכת מצבם של גופי מים הוא באמצעות ניטור ביולוגי. בשיטה זו שינויים במגוון בעלי החיים והצמחים, מספק מידע על מצב המערכת, ומסייע להבחין בגורמים העשויים לפגוע בתפקודה התקין.

המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (מלא"ק)

המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (מלא"ק) הוקם בשנת 2015 על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, בו הוא פועל כיום. המלא"ק משמש כמרכז ידע ארצי לתחום האקולוגיה של מקווי מים יבשתיים, ואמון על קביעת הקריטריונים הסביבתיים לאפיון מצבם האקולוגי של נחלים בישראל. פעילות המלא"ק נתמכת על ידי מוזיאון הטבע, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל. בנוסף, אנו פועלים בשיתוף עם גופים מקומיים העוסקים בשיקום והגנה על נחלים בהם משרד החקלאות, רשות המים, ורשויות ניקוז ונחלים במטרה לסייע בניהול בר-קיימא של מקווי מים בישראל.

צוות המלא"ק מונה 9 אקולוגים מומחים בתחומי זואולוגיה, מערכות אקולוגיות אקווטיות, עיבוד נתונים וסטטיסטיקה, גנטיקה ומיפוי (ראו כאן)

בועדת ההיגוי של המלא"ק שותפים נציגי הגופים הבאים:
המשרד להגנת הסביבה:

ד"ר נטע ליפמן – סמנכ"לית אשכול משאבי טבע וחוסן אקלימי
ד"ר אמיר ארז – ראש אגף מים, שפכים ונחלים
רשות הטבע והגנים:
ד"ר אסף צוער – מנהל אגף סביבה
ד"ר דנה מילשטיין – אקולוגית בתי גידול לחים (יו"ר הוועדה)
מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט:
פרופ' תמר דיין – יו"ר המוזיאון
ד"ר מנחם גורן – סגן יו"ר המוזיאון
יד הנדיב:
חנוך אילסר – מנהל תחום סביבה
הקרן הקיימת לישראל:
ד"ר דורון מרקל – מדען ראשי
ד"ר יהונתן בר-יוסף

 

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden