על מנת לשמור על המגוון הביולוגי בנחלים, יש לדעת מיהם המינים הקיימים בנחלי ישראל, היכן הם מצויים ובאילו תנאים סביבתיים הם מתקיימים. לשם כך נדרש מחקר טקסונומי ואקולוגי מקיף.

מקווי מים יבשתיים משמשים מקום מחייה לכ- 6% מכלל המינים המוכרים בעולם, בהם דגים, דו-חיים, רכיכות, חרקים וצמחי מים, המהווים חלק חשוב בתפקוד המערכת האקולוגית המיימית. זיהום, קיטוע, וייבוש מאיים על מגוון המינים במקווי המים ודוחק רבים מהם אל סף הכחדה. ההערכה היא שקרוב לשליש מהמינים המתקיימים במקווי מים יבשתיים מאויימים מפעולות אדם ברחבי העולם. 

ישראל היא איזור מפגש גיאוגרפי ואקלימי, המהווה את קצה גבול התפוצה העולמי של מינים רבים של צמחים ובעלי חיים. מגוון התנאים הסביבתיים בנחלי הארץ, החל מנחלים קרים בעלי זרימה איתנה בצפונה ועד לנחלי אכזב מדבריים בדרומה, אפשרו למגוון של מינים מסדרות שונות לאכלס את גופי המים השונים בהם גם מינים אנדמיים, הנמצאים רק בישראל וסביבתה הקרובה.

המידע על מגוון המינים בנחלי הארץ בעשורים האחרונים, מצביע על ירידה בעושר המינים הרגישים ועליה במספר המינים הזרים. כך למשל, מגוון מיני הרכיכות בנחל הירקון פחת בקרוב ל- 90% במהלך העשורים האחרונים. מינים אנדמיים (מקומיים) נמצאים כיום בעיקר בנחלי איתן שלא נפגעו כמו מקורות הירדן, הירדן ההררי והדרומי, ובנחלים שבתחומי השמורות הלחות לאורך חופי ים המלח (כמו נחל דוד ונחל ערוגות).

טקסונומיה 'קלאסית' ומולקולרית

ההגדרה הטקסונומית של אורגניזמים מתבצעת באמצעות ידע קיים על מינים ומסתייע בספרות מקצועית ובסיועם של מומחים לקבוצות השונות. בשל העובדה שמינים רבים בפאונה הישראלית הם אנדמיים לאיזור מזרח הים התיכון, ההגדרה הטקסונומית שלהם מוגבלת. יתרה מזאת, ברבים מחרקי המים (כמו בסדרת שעירי הכנף, השפיראים והזבובאים) הגדרת המינים מתבססת על תכונות מורפולוגיות של פרטים בוגרים יבשתיים, עובדה המקשה על זיהויים של השלבים הצעירים השוכנים במקווי המים.

על מנת לשפר את יכולת הזיהוי של חסרי החוליות אנו פועלים לפתח את תחום הטקסונומיה המולקולרית, בשיתוף פעולה עם המעבדה לסיסטמטיקה מולקולרית של מוזיאון הטבע. בשיטה זו אנו מצליבים מידע גנטי שנלקח ממינים מזוהים טקסונומית (כמו בוגרים של שפיראים ושעירי כנף) עם מידע גנטי שהופק מזחלים בלתי מזוהים. באופן זה ניתן לזהות מינים של בעלי חיים גם כאשר האפיון המורפולוגי מוגבל. מידע זה יסייע לעדכן מגדירים טקסונומים ויאפשר לבצע מעקב אחר המצאותם של מינים אנדמיים או כאלו המצויים בסכנת הכחדה. ניטור וזיהוי מדוייק של המינים שאבדו או שבו לאכלס את הנחל, יהוו חלק מממשק התכנון של הרשויות, וישמש בעתיד לניטור מקווי מים על בסיס אפיון דגימות של דנא סביבתי (eDNA).