הדפסהשיתוף
  • Living treasures
    אוצרות חיים: בעלי חיים כמקור לחומרי ריפוי

אוצרות חיים: בעלי חיים כמקור לחומרי ריפוי

הדפסהשיתוף

מיליוני שנות אבולוציה הביאו להתפתחותם של מיליוני מינים של בעלי חיים, שבגופם מגוון עצום של חומרי טבע ייחודיים ומיוחדים. במהלך השנים למד האדם להכיר את מקצת חומרי הטבע האלה ולהשתמש בהם לצרכיו. לפניכם כמה דוגמאות מרתקות לשימוש של האדם בחומרים מן הטבע.

מזרקים זעירים באדיבות שושנות הים

זרועותיהן של שושנות הים היפות והעדינות מצוידות בתאים צורבים כמו התאים הצורבים של המדוזות. מנגנון הפעולה של התאים הצורבים, המאפשר לשושנת הים להזריק את החומר הצורב בעוצמה ובמהירות, שימש מקור השראה לחוקרים ישראלים לפיתוח מזרקים זעירים (ננו-מזרקים) יעילים מאוד. בכל אחד מן התאים הצורבים ישנה כמוסה עם חומר צורב, וממנה יוצא צינור דקיק, המקופל כקפיץ ומוחזק בלחץ אדיר. שחרור הצינור גורם לשחרור מהיר ועוצמתי של החומר הצורב. זה אחד התהליכים המהירים ביותר בעולם החי, ועוצמתו מאפשרת לחומר לחדור דרך שכבות העור. החוקרים בודדו תאי צריבה משושנות ים, החליפו את החומר הצורב בתרופה ועטפו את התאים בחומר ג'לטיני. את החומר הג'לטיני אפשר למרוח על העור, וכך להחדיר במהירות וביעילות את התרופה אל תוך העור.

תרופות מספוגים

ספוגים הם בעלי חיים עתיקים מאוד, בני 700–800 מיליון שנה. לאורך השנים התפתחו בגופם מנגנוני הגנה כימיים מגוונים, המהווים מקור לפיתוח תרופות על ידי האדם. עד היום בודדו החוקרים מספוגים כ-5,300 חומרים פעילים, ומדי שנה מדווחים על גילוי כ-200 חומרים חדשים. חומרים אלו יעילים בטיפול במחלות סרטן, בזיהומים שנגרמים מחיידקים, מפטריות, מנגיפים ומתולעים טפילות, בדלקות, בכשל חיסוני ובמחלות של מערכת העצבים.

הספוגים נמנים עם בעלי החיים העשירים ביותר בחומרי טבע בעלי פעילות אנטיביוטית, אך רק מעטים מהחומרים האלה משמשים כיום בשוק התרופות. חומרי טבע מעטים בעלי פוטנציאל רפואי נבדקים בניסויים רפואיים, ורק בודדים מאושרים לבסוף לשימוש ונמכרים בשוק התרופות.

חוטי ניתוח מקורי עכביש

קורי העכביש דקים מאוד, אך גם חזקים מאוד: הם דקים פי 30 משערה של אדם, אך חזקים פי כמה וכמה מסיבי פלדה באותו הקוטר. הקורים מורכבים משני חלבונים: פיברואין (fibroin) –  המקנה לקוּר את חוזקו, וסריצין (sericin) – המקנה לו גמישות ודביקות. תכונה חשובה נוספת של קורי העכביש היא העובדה שגוף האדם אינו מזהה אותם כגוף זר. לפיכך, אפשר להשתמש בהם לצרכים רפואיים, לדוגמה, כחוטי ניתוח לתפירת רקמות אדם בעת ביצוע פעולה כירורגית.

עלוקות לדילול הדם

העלוקות הרפואיות הן תולעים טפילות שניזונות ממציצת דם. הן נעות באמצעות שני איברים המכונים כפתורי הצמדה. ליד כפתור ההצמדה הקדמי נמצא הפה, ובו כמה שורות של שיניים קטנות ומנגנון שאיבה לצורך מציצת הדם. העלוקה הרפואית מוכרת לאדם אלפי שנים, והיא שימשה למגוון צרכים רפואיים, בעיקר להקזת דם. כבר בשנת 1884 גילה החוקר ג'ון הייקרפט כי הרוק של העלוקה מכיל חומר בשם הירודין (hirudin), המונע קרישת דם. ואולם רק לקראת שנות האלפיים – 110 שנים לאחר גילוי ההירודין – הצליחו לייצר את החומר לשימוש מסחרי. התרופה המיוצרת מהחומר נקראת לפירודין, והיא ניתנת לחולים הסובלים ממחסור בטסיות דם (אחד ממרכיבי הדם המעורב בתהליך קרישת הדם). ההירודין משמש גם בניתוחים פלסטיים, המחייבים חיבור מחדש של כלי דם.

חומרי טבע חדשים מתגלים כל העת, רבים מהם מגיעים ממינים החדשים למדע. לכן, השמירה על המגוון הביולוגי חיונית להמשך התפתחותם של תחומים כמו ביוטכנולוגיה ורפואה. למרבה הצער, הקצב הגבוה של הכחדת המינים פוגע ביכולתנו לאתר חומרי טבע חדשים. חשוב להבין כי כל אחד ואחד מן המינים על פני כדור הארץ הוא יחיד ומיוחד, ולפיכך יש לו מקום מיוחד במארג החיים וחשיבות רבה. עם כל מין שנכחד אובדת החד-פעמיות הבלתי חוזרת של אותו המין ואתו אובדים חומרי טבע שטרם התגלו, שאולי יכלו לשמש לטובת האדם.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden