09:30
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה היום ב 10:00
הדפסהשיתוף
  • כחליל על אספסת בפריחה קיצית
    מגוון ביולוגי במטעי האבוקדו

    כחליל על אספסת בפריחה קיצית. צילום: יעל הארטמאייר

מגוון ביולוגי במטעי האבוקדו

  • צילום: יעל הארטמאייר
הדפסהשיתוף

בפרויקט חקלאות תומכת סביבה במטעי מילופרי הוטמעו עקרונות אקולוגיים בשלבים השונים של תהליך גידול האבוקדו במטרה להנגיש את המטעים למגוון ביולוגי מקומי. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות לקשרי הגומלין בין החקלאות למגוון הביולוגי ולצורך לקדם חקלאות תומכת מגוון ביולוגי בישראל; כל זאת תוך שיתוף פעולה מתפתח עם ציבור החקלאים והצרכנים בישראל.

התפיסה ששמירת הטבע מתרחשת בעיקר בשטחים מוגנים (שמורות טבע, גנים לאומיים ויערות קק"ל) היא נחלת העבר. בשנים האחרונות הבשילה ההבנה שבעלי חיים זקוקים לצירי תנועה בטוחים בין אזורים טבעיים, שרבים מהם עוברים בשטחים חקלאיים. הפרויקט "חקלאות תומכת מגוון ביולוגי במטעי האבוקדו של חברת מילופרי", המובל על ידי יחידת המחקר במכון דש"א, החל את דרכו כאחד מהפרויקטים של "מגוון ביולוגי בעסקים", במימונם של החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה. מאז שנת 2020 ממומן הפרויקט במלואו על ידי התאגיד החקלאי. מטרת הפרויקט היא להעלות את המודעות לקשרי הגומלין בין החקלאות למגוון הביולוגי ולצורך לקדם חקלאות תומכת מגוון ביולוגי בישראל; כל זאת תוך שיתוף פעולה מתפתח עם ציבור החקלאים והצרכנים בישראל.

זיקית בין האבוקדו

זיקית בין האבוקדו. צילום: עמית ברונר

לדברי אביב אבישר, האחראית על הפרויקט מטעם מכון דש"א, אוכלוסיית העולם עתידה לחצות את רף 8 מיליארד בני אדם בשנים הקרובות. לצורך הזנת האוכלוסייה הגדלה בקצב מסחרר נדרשת כמות הולכת וגדלה של תוצרת חקלאית. כמענה לביקוש הגובר נזנחות שיטות חקלאיות מסורתיות, שהשפעתן על על הסביבה פחותה, והחקלאות עוברת תהליך של מיכון, שבו רצפים גדולים של גידול יחיד, המנוהל בקפידה באמצעות תוספת דשנים וחומרי הדברה. עם זאת, מחקרים רבים מהארץ ומהעולם מצביעים על היתכנות של גישה אחרת, שבה החקלאי נהנה מהפחתה בעלויות התחזוקה ומשמירה על תפקודי הקרקע ואילו ציבור הצרכנים נהנה מתוצרת נקייה. התושבים נהנים ממי שתיה נקיים יותר ומאוויר נטול מזהמים, והמגוון הביולוגי מתחזק ומספק שירותי מערכת נוספים לאוכלוסייה האנושית המצטופפת.

מודעות גוברת בשווקים האירופים לשמירת הטבע תעלה את דרישות התקנים ואכיפתם בחקלאות בישראל

מודעות הולכת וגוברת לנושאי שמירת הטבע בשווקים האירופים צפויה להעלות את דרישות התקנים ומידת אכיפתם גם בחקלאות בישראל. יחד עם זאת, ברמה המקומית נדרשים תמריצים לחקלאות מקיימת, לשווקים המקומיים ולצרכנים של תוצרת איכותית ונקייה מחומרי הדברה. תאגיד מילופרי, הנמצא בבעלותם של  25 קיבוצים ו-3 מושבים שיתופיים וחולש על 30,000 דונם, רובם מטעי אבוקדו בגליל המערבי, מייצא כ-75% מהתוצרת לחו"ל ולכן נדרש לעמוד בתקינה אירופית מחמירה.

צומח כיסוי במטעי האבוקדו, אביב 2019

צומח כיסוי במטעי האבוקדו, אביב 2019. צילום: ליהי ברקן

רוב השטחים המעובדים של מילופרי ממוקמים בסביבה של "קרקעות כבדות". השטחים השמורים מסוג זה מצומצמים ונדירים, היות שבשל פוריותן הגבוהה של קרקעות אלו, מרביתן הוסבו לשטחים חקלאיים. זו הסיבה שמערכת זו גם אינה מיוצגת כמעט בשטחים מוגנים – רק 6% משטחה מוגן. במסגרת הפרויקט, ובשיתוף פעולה עם האגף לשימור קרקע במשרד החקלאות, נכתבו הנחיות לחקלאים לגבי סוג הצמחים המועדפים לשיקום המערכת האקולוגית ולהעשרת הקרקע, כמו גידול קטניות המעשירות את הקרקע בחנקן, שילוב צומח בעל פריחה ופירות המשרתים בעלי חיים והנחיות בקרת עשבייה וריסוס מדייק במטע.

לניהול החלקות הוגדרו הנחיות ייחודיות, הכוללות גידור המתחשב בתנועת בעלי החיים. כמו כן, בוצע מיפוי של שטחים שנמצאים בגבולות השטחים החקלאיים אך אינם מניבים תוצרת חקלאית, והוגדר מסדרון אקולוגי-חקלאי מקומי, המתבסס על חלקות חקלאיות נבחרות. לניהול החלקות הוגדרו הנחיות ייחודיות, הכוללות גידור המתחשב בתנועת בעלי החיים והנחיות לשיקום התפקוד האקולוגי של השטח. כדי להרחיב את השפעת הפרויקט, המסדרון האקולוגי-חקלאי החדש מחבר לא רק שטחים טבעיים מקומיים, אלא מתחבר גם לרשת המסדרונות האקולוגיים הארצית. בנוסף, שוקמה בריכת חורף כפתרון לבעיות ניקוז במטעי קיבוץ שמרת והוקמו גינות מקלט לצמחים בסכנת הכחדה, המטופלות על ידי המגדלים של כפר מסריק, שמרת, גשר הזיו ועין המפרץ.

בריכת שמרת המשוקמת, חורף 2019.

בריכת שמרת המשוקמת, חורף 2019. צילום: אביב אבישר

לפגיעה במגוון הביולוגי יש השלכות שליליות רבות גם על שירותי מערכת חשובים

לפגיעה במגוון הביולוגי יש השלכות שליליות רבות גם על שירותי מערכת חשובים המסופקים לאדם, כגון שימור קרקע, חלחול מים לאקוויפר, האבקה, בקרת מזיקים ומחלות ועוד. כבר כיום אנו עדים לירידה בחיוניותן ובתפקודן של המערכות האקולוגיות התומכות בייצור החקלאי.

כ-20% מהשטחים הפתוחים בישראל הם שטחים חקלאיים. רוב שטח המסדרונות האקולוגיים, שבהם מתאפשרת תנועה חופשית של בעלי חיים, מתבסס על שטחים חקלאיים, ולכן אופן ניהולם נמצא כיום בשיח בין אקולוגים לחקלאים. למרות הפעילות האנושית האינטנסיבית בשטחי חקלאות, ניהול מתחשב יכול לאפשר תנועה של בעלי חיים לצורך קיומם הבסיסי. במקרים מסוימים, משארי שדה (שטחים פתוחים בשולי גידולים חקלאיים) יכולים לספק בתי גידול חלופיים לבתי הגידול הטבעיים.

תקופת הסקר: 2020
אחראית פרוייקט: אביב אבישר, מכון דש"א

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden