11:21
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה 30.01.2023 10:00
הדפסהשיתוף
  • טחנת נחל ציפורי
    הטחנות הנעלמות של נחל ציפורי

הטחנות הנעלמות של נחל ציפורי

  • שרידי ארובה של אחת הטחנות. צילום: עמית מנדלסון
הדפסהשיתוף

שרידיהן של שתיים מתוך שמונה הטחנות 'הנעלמות' של נחל ציפורי, שהושמטו מהתיעוד ההיסטורי, אותרו במהלך סקר שערך מכון דש"א באגן נחל ציפורי בשנת 2017. שרידי שתי הטחנות התחתונות ביותר כוללים את קירות האמה וארובת הטחינה, אך בית הטחנה עצמו לא השתמר. הסוקרים לא הצליחו לאתר שרידים לטחנות האחרות, אם כי לא מן הנמנע שסבכי הפטל לאורך הנחל מסתירים שרידים נוספים.

מטיילים רבים מכירים את טחנותיו התחתונות של נחל ציפורי, טחנת הנזירים וטחנת גבעת עליל, הנמנות עם הגדולות והמרשימות בטחנות הקמח של ישראל. מעטים מכירים את שרידי טחנות הקמח שבמעלה הנחל, למרגלות עינות ציפורי.

עד להגעתה של המהפכה התעשייתית לארץ ישראל, המקור היחיד לאנרגיה מתחדשת שעמד לרשות תושבי הארץ היה אנרגיית המים, שנוצלה לסיוע באחד התהליכים הבסיסיים לייצור מזון – טחינת גרעיני החיטה לייצור קמח. מי הנחל הוסטו לתעלה, שהובילה לארובה, שממנה גלשו המים אל מבנה הטחנה והניעו גלגל  טחינה. ברבים מהנחלים הגדולים בארץ, מהירקון וצפונה, הוקמו טחנות קמח, חלקן פעלו שבועות ספורים בשנה.

שריד ארובה של אחת הטחנות

שריד ארובה של אחת הטחנות. צילום: עמית מנדלסון

בשנות ה-50 של המאה ה-20 ערך חוקר ארץ ישראל (לימים פרופ') שמואל אביצור, סקר מקיף של מתקני כוח המים בארץ ישראל המערבית, שפורסם בשנת 1963. סקר זה נחשב עד היום לעבודה המקיפה ביותר על טחנות קמח בארץ, ונערך רגע לפני היעלמותן הפיזית של מקצת הטחנות. אביצור תיעד שמונה טחנות קמח שפעלו במקטע של שלושה ק"מ למרגלות עינות ציפורי. ראשיתן של טחנות אלו כנראה בתחילת המאה ה-19, והן חדלו לפעול בשנים 1908-1904. בין הגורמים להפסקת פעילות הטחנות היו, ככל הנראה, שילוב של ירידה בכמויות המים המגיעות אליהן (כתוצאה מהטיית מי הנחל להשקיה חקלאית של בוסתנים) יחד עם הגעת המהפכה התעשייתית ואי יכולתן של הטחנות לעמוד בתחרות עם טחנות מודרניות, שהוקמו בראשית המאה ה-20.

מסיבות לא ברורות, הטחנות לא תועדו במפות הטופוגרפיות, וגם במפת הסקר, שערכו אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF) בשנות ה-70 של המאה ה-19, סומנו רק שתיים מתוך שמונה הטחנות.

בשנות ה-50, כאשר סקר שמואל אביצור את האזור, אחת מהטחנות נהרסה כמעט לחלוטין, חמש טחנות נהרסו חלקית ושתיים נשמרו באופן יחסי. לרוע המזל, בסקר זה לא שולבה מפה של מיקום הטחנות.

בשנת 2016 פורסמה מפת נצרת באתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, בעריכת אבנר רבן ונוי שמש. המפה פורסמה כעשור לאחר פטירתו של פרופ' רבן, ומזכירה שלוש טחנות קמח, אך ללא תיאור וללא מיקום מדויק.

בחורף-אביב 2017  נערך במסגרת מכון דש"א סקר טבע ונוף במרחב גבעות אלונים וצפון הרי נצרת, הכולל למעשה את כל אגן נחל ציפורי (למעט הגוש האורבני של נצרת ובנותיה). כחלק מסקר זה רוכז מידע שפורסם בסקרים קודמים, וכן ידע מקומי של תושבי האזור (תודה מיוחדת לחיקי כספי מקיבוץ הסוללים).

שרידי ארובה של אחת הטחנות

שרידי ארובה של אחת הטחנות. צילום: עמית מנדלסון

במהלך הסקר נעשה מאמץ לאתר שרידים בשטח, ונמצאו (הודות למידע מחיקי כספי) שרידיהן של שתיים מתוך שמונה הטחנות – הטחנות התחתונות ביותר. מטחנות אלו שרדו קירות האמה וארובת הטחינה, אם כי בית הטחנה עצמו לא השתמר. לא עלה בידינו לאתר שרידים של שאר הטחנות, אם כי לא מן הנמנע שסבכי הפטל לאורך הנחל מסתירים שרידים נוספים.

כיום זהו פרק לא מוכר בתולדות האזור, ההולך ונעלם. בהיעדר תחזוקה ועבודות שימור, לא מן הנמנע שבתוך שנים אחדות לא ייוותר כל שריד מהטחנות. לאור הפעילות הנרחבת לשיקום נחל ציפורי והנגשתו למטיילים, חשוב לפעול גם לשמירת הטחנות ולשילובן במסלולי הטיול במרחב.

 

ריכוז סקר מורשת האדם וכתיבה: עמית מנדלסון, מכון דש"א

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden