02:32
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה היום ב 10:00
הדפסהשיתוף
  • מחקר חדש: התקשטות האדם הקדמון בקונכיות לפני 100 אלף שנה התאפשרה בזכות המצאת החוטים

מחקר חדש: התקשטות האדם הקדמון בקונכיות לפני 100 אלף שנה התאפשרה בזכות המצאת החוטים

הדפסהשיתוף

במחקר שערך מוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט באונ' תל אביב יחד עם המכון לארכיאולוגיה באונ' חיפה, נתגלה שלא זו בלבד שהאדם הקדמון התקשט בקונכיות, אלא הסתבר שבטווח הזמן שבין 160 ל-120 אלף שנה לפני זמננו הומצא החוט שעליו נקשרו החרוזים

מחקר חדש מאת ד"ר דניאלה בר יוסף ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באונ' תל אביב, יחד עם ד״ר איריס גרומן-ירוסלבסקי ממעבדת חקר סימני שימוש במכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אונ' חיפה, מגלה כי קונכיות הנעמית, המכונות "צדפים", הנפוצות ביותר בחופי הים בישראל, שימשו את האדם הקדמון כחפצי קישוט כבר לפני למעלה מ- 100,000 שנה.

מסקנות המחקר מתבססות על שני ממצאים עיקריים: במערת מיסליה שבכרמל, שבה נתגלו שרידי אדם מודרני שהגיע מאפריקה לפני מעל 160,000 שנה, נתגלתה קבוצה של קונכיות שלא היו מחוררות. חלקן יכלו לשמש כמזון (ואכילת רכיכות, אשר מוכרת מאתרים אחרים באגן הים התיכון) ואחרות שנאספו ככל הנראה בשל הערך הסמלי (סימבולי) שלהן. מחקרים שונים מראים שלאדם יש משיכה לצורות עגולות וקמורות ויתכן כי איסוף של קונכית הנעמית היה קשור לעולם האמונות של הקדמונים. מעניין לציין, שגם באתר בדרום אפריקה שגילו סביב 160,000 שנה לפני זמננו נתגלו נעמיות לא מחוררת.

לעומת זאת, באתר מערת קפזה שבגליל התחתון, שגם בו נתגלו שרידי אדם מודרני ואשר גילו נע בין 120,000 ל-92,000 שנה לפני זמננו, נתגלו נעמיות נוספות. שם נמצא שכל הקונכיות בעלות חור בקודקוד ושהן הושחלו על חוט. אלה מצטרפות לעדויות נוספות מאתרים אחרים בני אותו גיל בארץ ובצפון אפריקה שבהן נעשה שימוש בקונכיות מחוררות.

כדי לאשש את העובדה שהקונכיות אכן הושחלו, ערכה ד״ר איריס גרומן-ירוסלבסקי ממעבדת חקר סימני שימוש במכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן, אוניברסיטת חיפה, סדרת ניסויים כדי לבחון את הסימנים המיקרוסקופיים שנוצרים על גבי קונכיות לאחר שאדם משתמש בהן: בניסוי נשחקו קונכיות (מודרניות) כנגד חומרים טבעיים שונים: עץ, עור, חרסית, גומא, סוגי אבנים שונות ואוכרה (צבע אדמה אדום). כמו כן יוצרו חוטים מסיבי פשתה והושחלו בקונכיות מחוררות באופן טבעי (שכמותן ניתן למצוא על שפת הים). החוטים הושחלו בקונכיות, נקשרו בדגמים שונים וטולטלו, על מנת לדמות שחיקה ממושכת. בחינת הקונכיות מהניסוי והשוואת הממצאים לקונכיות ממערת קפזה הראתה שהקונכיות העתיקות, בנות כ-120,000 שנה, נשאו חריצים זעירים מדגם מסוים באזור החור שהיו תוצאה של שחיקה על גבי חוט. כמו כן, נמצאו על רוב הקונכיות חריצים זעירים מדגם אחר, תוצאה של מריחת אוכרה על גבי הקונכיה, וכן סימנים המעידים על כך שהקונכיות התחככו זו עם זו. מכאן, שמרגע שהטכנולוגיה לייצור חוטים מסיבים צמחיים הייתה קיימת, ניתן היה לנצל אותה כדי להתקשט במחרוזות עשויות מקונכיות.

נעמית מודרנית אליה נקשר חוט מפשתה. צילום: איריס גרומן-ירוסלבסקי

ד"ר דניאלה בר יוסף אומרת כי, "אנו משערים שההתקשטות נועדה לא רק על מנת לבטא את האמונות שייחס האדם לקונכיה, אלא אולי גם לבטא זהות או השתייכות שבטית או מעמדית בפני אוכלוסיות אדם אחרות. העיתוי של המצאת החוטים הוא בעל משמעות מעבר לרצון או היכולת להתקשט. טכנולוגיה מבוססת חוטים איפשרה מספר התפתחויות נוספות שקשורות לאבולוציה של האדם, ביניהם יצירת מלכודות ציד ורשתות דיג, יצירת הקשת (לצורך ציד עם חץ), דיג בעזרת קרסים ושימושים מגוונים הקשורים לשיט בים – למשל קשירת בולי עץ ליצירת רפסודה, ואף שימושים שונים הקשורים בביגוד. בשלב זה אין לנו עדויות ישירות לטכנולוגיות אלה בתקופה הקדומה הזאת, אך עדויות מיקרוסקופיות לקיומם של סיבים מצמחים הולכות ומתרבות בשנים האחרונות".

השותפים למחקר מאוניברסיטאות חיפה, תל אביב, ירושלים, הרווארד בארה״ב ובורדו בצרפת הם מנהלי החפירה של שני האתרים בהם נתגלו הממצאים. עפר בר-יוסף שחפר במערת קפזה והיה מעורב במחקר זה בשלביו הראשונים, נפטר מספר חודשים לפני יציאתו לאור של המאמר.

 

Bar-Yosef Mayer, Daniella E., Iris Groman-Yaroslavski, Ofer Bar-Yosef, Israel Hershkovitz, Astrid Kampen-Hasday, Bernard Vandermeersch, Yossi Zaidner and Mina Weinstein-Evron. 2020. On holes and strings: Earliest displays of human adornment in the Middle Palaeolithic. PLOS ONE.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden