01:43
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה היום ב 10:00
הדפסהשיתוף
  • בין הרי יתיר לרמת מדבר יהודה - איך להגן על שטח אש?

בין הרי יתיר לרמת מדבר יהודה - איך להגן על שטח אש?

  • גביעונית הלבנון ושעמון מצולע על לס נתרני בחלקו המערבי של אזור הסקר. צילום: הילה גיל קליין
הדפסהשיתוף

מטרת הסקר הייתה לגבש תמונת מצב כוללת של אזור הסקר על-ידי מיפוי הצומח, דגמי תפוצתו וערכיותו האקולוגית; למפות מצאי זואולוגי; להגדיר את יחידות הנוף וערכיותן הנופית-תרבותית; לאתר ולמפות אתרי מורשת ובחינת מצבם ופוטנציאל השימור והשיקום שלהם. נמצא כי האזור בעל חשיבות אקולוגית גדולה וכי חשוב להגדיר אזור זה כמסדרון אקולוגי ולקדם הגנה מתאימה.

הממצאים מצביעים על חשיבותו הרבה של אזור הסקר, שמשמר את קיומם של מסדרונות אקולוגיים רחבים בעלי חשיבות ארצית. האזור משמש מסדרון אקולוגי חשוב בין האזור הים-תיכוני לאזור המדברי בציר צפון-דרום, אבל בעיקר בציר מערב-מזרח: מקמר הרי חברון אל רמת המדבר, ובהמשך אל מצוק ההעתקים וחוף ים המלח.

מפת התמצאות של אזור הסקר: מצפון – גדר המערכת בין ישראל ליו"ש, מדרום – פאתי העיר ערד, ממערב – דרום רכס הרי חברון, ממזרח – רמת מדבר יהודה

מכיוון שהסקר נערך בלב שטחים פתוחים, שבו רק מעט הפרות אנושיות, חלקים נרחבים מהאזור נמצאו כבעלי ערכיות אקולוגית גבוהה מאוד ומרבית. ערכי הטבע כוללים מגוון של צמחים ובעלי חיים נדירים, שחלקם בסכנת הכחדה.

מפת ערכיות כוללת, המבוססת על שילוב בין הערכיות הבוטנית לערכיות המרחבית.

התמונה העולה מניתוח המפה לעיל היא של אזור שכמעט כולו בערכיות טבעית מרבית. תמונה זו מתאימה למציאות הנוכחית, של צפיפות אנושית נמוכה ושטחים טבעיים נרחבים, שמשמשים מסדרון אקולוגי רחב וחיוני.

תובנות מהסקר

  • מוצע לקדם הגנה על אזור הסקר כצומת של מסדרונות אקולוגיים ובית גידול ייחודי של ספר המדבר, בדגש על אזור בקעת קריות.
  • חשוב לקדם תוכניות שימור של בתי גידול פגיעים, בדגש על מישורי הלס והשדות בעיבוד מסורתי.
  • יש צורך לצמצם את עוצמת הפעילות הבלתי מוסדרת של רכבי שטח, כולל "אתגרי עבירות" בערוצי הנחלים (בפרט נחל עדשה), על-ידי סימון מספר מצומצם של דרכים קיימות, שמאפשרות הגעה לנקודות עניין בולטות גם ברכב שטח. 
  • יש להסדיר את ממשק הרעייה של חיות המשק: עיזים, כבשים וגמלים, בעיקר בבקעת קריות, על מנת להפחית את לחץ הרעייה על השטח.
  • חשוב להגביר את האכיפה בשטח על רעיית צאן, ירידת כלי רכב משבילים וציד בלתי חוקי.
  • מומלץ ליזום אירועים הסברתיים ופעילות חינוכית עם קהל "המשתמשים" של מרחב הסקר
  • מוצע לסמן שביל הליכה שמאפשר את חציית מדבר יהודה לרוחבו, מאזור תל קריות, דרך הר צאלים, לעבר מקברת סייאל והמשך בשביל קיים אל מורד נחל צאלים.
  • מוצע לסמן שביל הליכה שמקשר בין שני מחנות צה"ל, ומאפשר למטיילים חניה בטוחה לטיול יום.

השטחים שנמצאו  בעלי ערכיות ייחודית הם: בקעת תל קריות, הר חרדון, שדות בעיבוד מסורתי ומישורי לס. בזכות שילוב של טבע ראשוני יחד עם מבנה טופוגרפי מרשים ומגוון, רוב שטח הסקר הוא בעל ערכיות נופית גבוהה. יחד עם זאת, האזור כולו מוגדר כשטח אש ואינו כולל שטחים מוגנים סטטוטורית, כך שעצם קיומו כשטח פתוח לאורך זמן אינו מובטח. יתר על כן, מתרחשות בו תופעות שפוגעות בתפקודו כשטח תורם לשמירת טבע, כמו ציד, מרעה לא מבוקר, אימוני צבא ופגיעה בפני השטח באמצעות כלים כבדים.

אירוס שחום בבקעת ערד. צילום: דר בן נתן

במרחב הסקר זוהו 368 אתרים נקודתיים בעלי עניין לציבור, שעיקרם אתרי מורשת: 165 אתרים ארכיאולוגיים ו-81 אתרים הידרולוגיים. מרבית האתרים לא תוארו עד כה באף פרסום מסודר וזמין לציבור. כעשרה מתוך אתרים אלו הם בעלי חשיבות ארצית, כגון בית הקברות הבדווי "מקברת סייאל", שנחשב מקודש לכלל שבטי הבדווים במרחב, או מצודות קדומות בהר חצרון ובהר בדר, שקושרו על ידי ארכיאולוגים למצור הרומאי על מצדה.

מקברת סייאל. צילום: עמית מנדלסון

ישנה חשיבות גדולה בהגדרת אזור זה כמסדרון אקולוגי, בקידום הגנה מתאימה ובבניית תוכנית ממשק שתשפר את תפקודו האקולוגי הנופי והתרבותי.

מבצעי הסקר: הילה גיל קליין, דר בן נתן, מימי רון, עמית מנדלסון, ליאור אנמר, בעז שחם, אלי חביב, שמוליק ידוב, אמיר פרלברג, גל כגן ואורי רמון

אוקטובר 2020, מכון דש"א

>> לקריאת הסקר המלא

 

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden