05:56
הדפסהשיתוף
  • גחלילית
    מתי בפעם האחרונה ראיתם גחליליות?

מתי בפעם האחרונה ראיתם גחליליות?

  • צילום: אורן אוסטר
הדפסהשיתוף

זה כנראה קרה די מזמן, כי הן הולכות ונעלמות. ולא רק הן – היעלמות הגחליליות היא חלק מתהליך של ירידה קיצונית במגוון החרקים בעולם, במיוחד חרקים מעופפים.

מי הן הגחליליות? הגחליליות הן משפחה של חיפושיות, הכוללת למעלה מאלפיים מינים, מהם כשמונה מינים החיים בישראל. רובן (אך לא כולן) מפיקות אור, המשמש בעיקר ליצירת אותות המאפשרים מפגש בין זכרים ונקבות לצורך רבייה.

נקבה מאירה. צילום: אופיר בנטל

נקבה מאירה. צילום: אופיר בנטל

ישנם שלושה גורמים עיקריים לפגיעה הקשה באוכלוסיות הגחליליות בעולם. ראשית, אובדן וקיטוע בתי גידול. גורם זה משפיע מאוד על הגחליליות בישראל, שכן בכל מיני הגחליליות החיים בישראל, הנקבות חסרות כנפיים. כלומר, הן מוגבלות ביכולתן לעבור ממקום למקום ולמצוא בני זוג.  כך, בנייה על שטחים שבעבר חיו בהם גחליליות, מכחידה אוכלוסיות שלמות.

גורם שני הוא תאורת לילה מלאכותית, היוצרת זיהום אור. זיהום האור משפיע על מינים רבים של בעלי חיים, אך במיוחד על גחליליות. מכיוון שהזכרים והנקבות פעילים בלילה ומסתמכים על איתותי אור על מנת לאתר זה את זו, תאורת לילה מקשה עליהם להיפגש וכך פוגעת ברבייתם.

גורם נוסף הוא חומרי הדברה, הפוגעים בגחליליות גם בשלב הזחל וגם בשלב הבוגר. רוב חומרי ההדברה נגד חרקים אינם ספציפיים ופוגעים לא רק בחרקים "מזיקים". כיום ניתן להגיד בביטחון, ששימוש בחומרי הדברה פוגע גם בגחליליות, אך נדרש מחקר נוסף כדי לקבוע אילו חומרים פוגעים בהן ומהו אופן הפגיעה המדויק.

גחלילית. צילום: עוז ריטנר

בשנתיים האחרונות נערך לראשונה מחקר מקיף על הגחליליתיים בישראל, על ידי אלה פישמן, סטודנטית לתואר שני במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל-אביב ובמוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, בהנחייתה של ד"ר נטע דורצ'ין. מטרת המחקר היא להבהיר אילו מיני גחליליתיים חיים בישראל, לתעד את אזורי התפוצה שלהם ולבחון באופן ניסויי כיצד מושפעת התנהגותם מזיהום אור.

כדי לסייע בתיעוד תפוצת הגחליליתיים בישראל פורסם לפני כשנה סקר, בשיתוף החברה להגנת הטבע, שבו מתבקש כל מי שצפה בגחלילית (זחל או בוגר) לדווח על כך באתר. הממצאים הראשונים של סקר זה מעודדים ומצביעים על תפוצה רחבה של הגחליליות בחבל הים-תיכוני בישראל: מבאר שבע בדרום ועד מטולה בצפון, כולל אזורים עירוניים. ממצא מעודד נוסף הוא העובדה שזחלי גחליליות נצפים בגינות, מה שמעיד על כך שגם במקרה של אובדן בית גידול עקב בניית שכונות חדשות, גינות מסוימות יכולות להוות בית גידול מתאים לגחליליות. הדיווחים הרבים שהתקבלו (1,640 נכון לכתיבת שורות אלו) מלמדים על עונת הפעילות של גחליליות בישראל: הזחלים פעילים לאורך כל השנה, בעוד שבוגרים ממינים שונים פעילים מסוף מרץ ומאירים את הלילות עד ספטמבר.

ראיתם גחליליות? אנחנו מזמינים אתכם להשתתף בסקר. דווחו על התצפית שלכם באתר.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden