10:55
הדפסהשיתוף
  • חשוב לסקור ולחקור את השטחים הפתוחים בישראל, שהולכים ונעלמים. צילום: ג'ומאנה באריה
    אקולוגיה יישומית בועידה השנתית | סקירת מחקרים

    חשוב לסקור ולחקור את השטחים הפתוחים בישראל, שהולכים ונעלמים. צילום: ג'ומאנה באריה

אקולוגיה יישומית בועידה השנתית | סקירת מחקרים

  • המכונים לאקולוגיה יישומית מבצעים סקרים אקולוגיים וניטור במערכות היבשתיות והאקווטיות של ישראל
הדפסהשיתוף

בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה שנערכה השנה השתתפו גם חוקרים שנמנים עם הצוות המדעי של המרכזים לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, תל אביב. החוקרים הציגו ממצאי סקרים אקולוגיים, ניטור ומחקר במערכות היבשתיות והאקווטיות של ישראל.

הוועידה השנתית למדע ולסביבה היא הכינוס המרכזי, המגוון והגדול ביותר בישראל בתחום המחקר הסביבתי ומהווה את גולת הכותרת של פעילות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. לפניכם סקירת הנושאים שהוצגו בוועידה השנתית האחרונה (ספטמבר, 2024) מטעם מרכזי המוזיאון העוסקים באקולוגיה יישומית, פרי עבודתם השוטפת לאורך השנים האחרונות. הנתונים שנאספים מהווים בסיס מדעי ומקצועי, שמסייע לגיבוש מדיניות בנושא תכנון, שימור וניהול מקיים של השטחים הפתוחים והטבעיים, שהולכים ונעלמים מנופי ארצנו.

דו”ח מצב הטבע – המגוון הביולוגי: מדע אזרחי חושף ירידות חדות בשפע ובעושר של פרפרי ישראל  | אור קומאי, המארג

בישראל 133 מיני פרפרי יום, מתוכם 51 מינים (38%) בסכנת הכחדה ובהם 11 מינים בסכנת הכחדה חמורה. ממצאי ניטור הפרפרים, שפורסמו לראשונה בדו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, מבוססים על נתונים שנאספו במהלך 13 שנים (2022-2010) במסגרת התוכנית הלאומית לניטור פרפרים בישראל, המופעלת על ידי קהילת מתנדבים (במתכונת של מדע אזרחי).

ממצאים מרכזיים של ניטור פרפרי ישראל דו"ח מצב הטבע 2023- כרך המגוון הביולוגי, המארג

ממצאים מרכזיים של ניטור פרפרי ישראל דו"ח מצב הטבע 2023- כרך המגוון הביולוגי, המארג

בהרצאה שהוצגה בוועידה שיתף ד"ר אור קומאי, אקולוג נתונים ורכז "הספר האדום" של חסרי חוליות בישראל, נתונים מעניינים ומדאיגים מאוד לגבי מצב הפרפרים. בניתוח הנתונים נבחנו עושר המינים ושפע הפרפרים הכולל, לצד מגמות בשפע של מינים ספציפיים, וכן מגמות בדגם העונתי של מדדים אלה. לדוגמה, נמצא שבתקופת הניטור חלה ירידה של 34% בשפע הפרטים של הפרפרים וכן חל שינוי בפעילות העונתית – דחייה של 30 ימים במועד שיא שפע הפרטים. הירידה החדה בשפע הפרפרים מעידה, כנראה, על ירידה בשפע כלל החרקים בישראל, כפי שמתרחש באזורים נרחבים בעולם. דחיית מועד שיא השפע היא שינוי קיצוני בתהליכי החיים המחזוריים של הפרפרים, שככל הנראה נובע משינוי האקלים.

ירידה בשפע העופות בישראל: ממצאים חדשים מדו”ח מצב הטבע  | רון חן, שירה גרוסברד, איתי רנן (המארג); יוני גביש (מדע. נתונים. סביבה. פתרונות סטטיסטיים ואקולוגיים)

עופות הם קבוצה חשובה ומשמעותית במארג המזון, והם ממלאים מגוון רחב של תפקודים אקולוגיים. מכיוון שכך, הם מהווים אחד מהאינדיקטורים למצב המערכת האקולוגית, הנבחנים בתוכנית הניטור של המארג. הבשורה המצערת היא שגם בקבוצה זו נצפתה פגיעה, שמעידה על התדרדרות מצב בתי הגידול והגברת הלחץ על הטבע בישראל. כך עולה מנתוני מחקר שמהווה חלק מדו"ח מצב הטבע של המארג, במצגת שהציג ד"ר רון חן, האקולוג הכמותי של המארג. במסגרת הדו"ח נותחו נתוני סקרי העופות, שכוללים מעל 18 אלף תצפיות בכ-68 אלף פרטים מ-195 מיני עופות, שנצפו בכ-340 חלקות לאורך תשע שנות ניטור.

בניתוח ארצי של מיני העופות השכיחים, לדוגמה, נמצא שחלה ירידה של כ-17% לאורך תקופת הניטור. מתוך מינים אלה, המינים היציבים (מינים שאינם נודדים) הציגו גם הם ירידה דומה, עובדה שמרמזת על גורמים מקומיים שאחראים להתדרדרות במספר העופות. גם מינים הידועים כמלווי אדם נמצאו בירידה.

ירידה בשפע הפרטים של דרור הבית, מין מלווה אדם מקומי. צילום: משה כהן. מתוך: דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג

ירידה בשפע הפרטים של דרור הבית, מין מלווה אדם מקומי. צילום: משה כהן. מתוך: דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג

לדברי ד"ר חן, מחקר זה, כחלק ממכלול שלם שמטרתו להעריך באופן מדעי את מצב המערכות האקולוגיות הטבעיות של ישראל, עשוי להוות כלי יישומי חשוב למנהלי שטחים, קובעי מדיניות ובעלי עניין אחרים בתחום הסביבה בישראל.

מיני צמחים חדשים לישראל בעשור האחרון ומשמעותם הביו-גיאוגרפית | דר בן נתן, בר שמש (מכון דש"א)

בעשור האחרון התגלו בגבולות מדינת ישראל מעל 50 מינים חדשים של צמחים מקומיים. חלק מהמינים ביססו, ככל הנראה, אוכלוסיות חדשות בישראל בשנים האחרונות בעקבות אירועי הפצה טבעיים, אבל ברוב המקרים מדובר במינים נדירים, שהתגלו באזורים שלא נסקרו מספיק עד כה, או במינים קשים להגדרה, שחמקו עד היום מעיני חוקרים. מרבית התגליות התרחשו במהלך סקרי טבע באזורים שונים של ישראל, ומיעוטן על ידי חובבים במהלך טיולים.

בר שמש, מנהל מחלקת בוטניקה ורכז סקר צמחים בסכנת הכחדה במכון דש"א

בר שמש, מנהל מחלקת בוטניקה ורכז סקר צמחים בסכנת הכחדה במכון דש"א

את הממצאים המרתקים האלה הציג בר שמש, בוטנאי ואקולוג, מנהל מחלקת בוטניקה ורכז סקר צמחים בסכנת הכחדה במכון דש"א. גילוי והגדרה של מינים אלה מובילים לצירופם ל-"רשימה האדומה" של הצמחים בסכנת הכחדה בישראל, ולשמירה עליהם ועל בתי הגידול שלהם. חשיבות הדיון בתגליות בהקשר ביו-גיאוגרפי הוא לא רק בהיבט השימור, אלא גם בהיבטים מחקריים אקולוגיים וגם כדוגמה למדע אזרחי.

מורשת גנטית אבודה: זיתי הבר ברכס עתלית | דבורה לב רמתי, ענבל ביברמן, רונה וינטר-ליבנה, אמיר פרלברג (מכון דש”א); אלעד בן דור, ארנון דג, עוז ברזני (מכון וולקני)

מחקר משותף של מכון דש"א וחוקרים ממכון וולקני אישש את ההשערה שברכסי הכורכר של עתלית מצויה אוכלוסייה גדולה של עצי זית מזן הבר של הזית האירופי. אוכלוסייה זו מהווה, ככל הנראה, את המקור הגנטי הקדום של הזית התרבותי, והיא אולי השריד האחרון של זיתי בר אותנטיים באזור המזרח התיכון. הסקר המרחבי של עצי הזית ברכסי הכורכר כלל מיפוי ואפיון של יותר מאלף עצי זית נבחרים, שאותרו ב-12 אזורים שונים בבתי גידול טבעיים לאורך רכסי הכורכר בעתלית ובסביבתה. בין השאר, נדגמו עלים לצורך אנליזה גנטית, ונאספו פירות לניתוח תכולת שמן ומאפיינים מורפולוגיים שונים.

דבורה לב רמתי (מכון דש"א) מציגה בועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה. צילום: יעל נבון

דבורה לב רמתי (מכון דש"א) מציגה בועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה. צילום: יעל נבון

דבורה לב רמתי, בוטנאית ורכזת סקרי טבע ונוף במכון דש"א, מובילת סקר זיתי הבר בעתלית ותושבת המקום, הדגישה בהרצאתה את השלכות ממצאי המחקר ואת חשיבותו עבור שימור זיתי הבר ושימור רכס הכורכר של עתלית כבית גידול ייחודי ונדיר, לנוכח הלחצים הגוברים על השטחים הפתוחים בארץ בכלל, ולאורך חופי המועצה האזורית חוף הכרמל בפרט. לדבריה, חשוב שיהיה חיבור בין מחקר לתכנון, נושא שיכול להיות, לדוגמה, באחריות אקולוג עירוני.

שימוש בתוצרי סקר מצב היער לצורכי מחקר | אחיעד שדה (מכון דש”א)

ניהול בר-קיימא של יערות מחייב ניטור מתמשך של מצב היער לאורך זמן, תוך הפקת תובנות המאפשרות  ניהול אדפטיבי. לשם כך, הקים אגף הייעור של קק"ל מערך של ניטור וסקרים מכווני מטרה, המשתמשים בקריטריונים ובאינדיקטורים רלוונטיים, אחידים ופשוטים לאיסוף בשטח.

יער מנשה. מתוך: עמוד סקר מצב היער, אתר האינטרנט של מכון דש"א

יער מנשה. מתוך: עמוד סקר מצב היער, אתר האינטרנט של מכון דש"א; אסף קרואני, רוני טל (קק"ל)

"סקר מצב היער" (סמ"י) הוא  הראשון בסדרה של סקרים יערניים המבוססים על עקרונות אלו. במסגרת סקר זה נאסף מידע מקיף על מבנה היער  והמערכת האקולוגית שלו. פיתוח הסקר נעשה בשיתוף מכון דש"א, אשר גם אחראי על ביצועו. סקר זה ייחודי הן בהיקף השטח הרב שנסקר (כ-1.2 מיליון דונם) והן בעושר הרב במידע שנאסף, ומאפשר פתיחת צוהר למחקר בקנה מידה רחב. תובנות שיופקו ממחקרים עתידיים, בשילוב המידע ממאגרי נתונים נוספים, יוכלו לשפר בעתיד את ניהול היער במגוון היבטים, ביניהם מתן מענה לסוגיות של שמירת טבע, שימור משאבי המערכת ושיתוף מגוון בעלי עניין בעיצוב מרחב היער.

מיפוי היחידות האקולוגיות המדבריות: למה זה חשוב וכיצד עשינו זאת? | אמיר פרלברג, מימי רון, איתן רומם, אורן הופמן, גל כגן, עינת גרא, רונה וינטר-לבנה, אורי רמון (מכון דש"א); עודד נצר (המשרד להגנת הסביבה); אסף צוער (רט"ג)

יחידות אקולוגיות בנגב ובדרום מדבר יהודה. מתוך: עמוד המחקר באתר האינטרנט של מכון דש"א

יחידות אקולוגיות בנגב ובדרום מדבר יהודה. מתוך: עמוד המחקר באתר האינטרנט של מכון דש"א

בתיאום עם המשרד להגנ"ס, מחוז דרום, יזמה רט"ג פרויקט לאפיון ומיפוי מפורטים ועדכניים יותר של היחידות האקולוגיות המדבריות, ברזולוציה מספקת לתכנון, ממשק ושמירת טבע באזור המדברי.  העבודה התבססה על איסוף, ניתוח ואינטגרציה של מידע קיים וחוות דעת מומחים, באמצעות כלי ממ"ג, עיבוד תמונה וחישה מרחוק. תוצרי העבודה יוכלו לשמש את מנהלי השטח ברט"ג, כמו גם את המשרד להגנ"ס, קק"ל, חלה"ט, רשויות ניקוז, רשויות מקומיות, מנהל התכנון וועדות תכנון מחוזיות ומקומיות, לתכנון מפורט ובר-קיימא של השטח, לניטור ומעקב אחר מצב היחידות האקולוגיות, לביזור מערכי התכנון, לתכנון עבודות ממשק ועוד.

אגן נחל ירקון: מיפוי אקולוגי וחברתי לאבחון ולתעדוף פעולות תחזוקה, שיקום והסדרה באגן ניקוז ירקון  | מיכל שורק (רשות ניקוז ונחלים ירקון); הילה גיל, רונה וינטר-ליבנה, נעם שגב, אמיר פרלברג, עמית מנדלסון (מכון דש”א)

צפיפות האוכלוסייה, הבינוי והתשתיות באגן ניקוז ירקון משפיעים במידה רבה על אופי הנחלים והמערכות האקולוגיות שסביבם, ומייצרים אתגרים לא פשוטים בתכנון ובשמירה על קיום הנחל ובריאותו. בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה שהנחל הוא בית גידול למגוון יצורים חיים ואתר לבילוי בחיק הטבע שמעניק שלל שירותים אקולוגיים ותועלות לציבור, ולכן מצריך התייחסות והתאמות בהתאם.

הירקון. צילום: הילה גיל

הירקון. צילום: הילה גיל

במשך שלוש שנים ביצע מכון דש"א סקרי שדה בכלל ערוצי האגן, במטרה לייצר בסיס נתונים אקולוגי, סביבתי וחברתי כרקע לתוכנית אופרטיבית לאבחון ולתעדוף פעולות תחזוקה, שיקום והסדרה של הערוצים. המידע שנאסף ותועד כלל מידע בוטני, זואולוגי, הידרולוגי, אתרי מורשת האדם ומאפיינים מרחביים של רצועת הנחל, ושימש לחישוב מדד הערכיות האקולוגית של כל מקטעי הערוצים שבאגן. במהלך הסקר התגלו אוכלוסיות של מיני צמחים שנחשבו כנכחדים מאזור השרון.

מוזמנים ללמוד עוד על הסקרים והמחקרים של המרכזים לאקולוגיה יישומית במוזיאון, ועל פעילותם: חדש בסביבה

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden