הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
אם היינו מתבקשים לדרג את הדברים החשובים ביותר בעולם, מים היו מדורגים, ללא ספק, באחד המקומות הראשונים. ללא מים אין חיים, ולא בכדי הגדירו אותם חכמי יוון העתיקה כאחד מארבעת היסודות המרכיבים את עולמנו. ובכל זאת, נראה ששמירה על משאב המים אינה מובנת מאליה. אז… בואו לא נמלא פינו מים, ונדבר קצת על מים.
מים חיים
המים מהווים חלק משמעותי מגופנו והם קשורים גם לכל היבט בחיינו: מזון ושתייה, היגיינה ובריאות, חקלאות וגידול בעלי חיים, תעשייה, טכנולוגיה, אנרגיה… והרשימה עוד ארוכה. המים חשובים בכל קנה מידה ובכל מעגלי החיים. הם ממלאים מקום, תרתי משמע, כמעט בכל רגע נתון בחיי היום-יום של האדם, ולמעשה של האנושות כולה, ובכל ממד זמן – עבר, הווה ועתיד. מדובר במשאב יקר ערך, שהשמירה עליו חיונית להמשך החיים שלנו על כדור הארץ. למרבה הצער, משאב המים מחולק בעולם בצורה בלתי מאוזנת. באזורים רבים הוא מצוי במחסור ומיליארדים של בני אדם שרויים במצוקה ובסכנת חיים, ואילו באזורים אחרים הצפות ושיטפונות פוגעים באדם וברכוש.
מקטע משוקם בנחל נעמן. צילום: אביטל כ"ץ
מים ישמחו לבב אנוש
משחר ההיסטוריה האנושית היוו המים גורם מכריע בעיצוב הדמוגרפיה, החקלאות והכלכלה, ועקב כך השפיעו על תרבות, חברה ומסורת, פוליטיקה ועוד. הקרבה למקור מים והנגישות למשאב זה קבעו במידה רבה את ריכוזי האוכלוסייה, והובילו בתקופות הקדומות ליצירת עורקי תחבורה, מרכזי דת ומרכזים כלכליים. וכך, במקומות רבים בעולם ניתן לראות דגם של "כתמים" בתפרוסת האוכלוסייה, כלומר התרכזות של אוכלוסייה בצפיפות רבה באזורים מסוימים, שמספקים מים חיים, לצד תנאי מחיה חיוניים נוספים, בהם מים, קרקע פורייה, אקלים ממוזג וכדומה. כאז, גם היום: כמחצית האוכלוסייה במזרח התיכון, למשל, ממוקמת לאורך עמקי הנהרות ובנאות המדבר. לאורך הפרת והחידקל מתגוררים מרבית תושבי עיראק, לאורך הנילוס חיה כמעט כל אוכלוסיית מצריים ורוב אוכלוסיית סודן, ואילו אוכלוסיית ירדן מרוכזת ברובה לאורך בקעת הירדן.
קשה לראות את 'חצי הנחל' המלא
ברוב מדינות המזרח התיכון קיימת מצוקה חריפה של מחסור במים בשל האקלים המדברי, ניהול מים לקוי ובזבוז מים, שנובע בעיקר מחקלאות מסורתית. בישראל, עשרות שנים של פיתוח ובנייה מואצת ברחבי הארץ גרמו לייבוש מרבית הנחלים. מעיינות רבים נתפסו ונופי המים הלכו והתמעטו. פיתוח התשתיות בארץ והדרישה הגוברת למים לצורכי חקלאות, תעשייה ומשקי הבית, הובילו לניצול מוגבר של מקורות המים הטבעיים מעבר לכושר המילוי החוזר הטבעי. זאת, בנוסף לבעיה המרכזית: זיהום המים.
נחל משושים. צילום: ירון הרשקוביץ
גופי מים, ביניהם נחלים, נהרות, אגמים, ביצות ואוקיינוסים, יוצרים בתי גידול מגוונים למגוון רחב של יצורים. זמינות המים ואיכותם קובעים את מיני היצורים שיכולים לאכלס בתי גידול אלה. חומרי פסולת שנפלטים מתהליכי ייצור בתעשייה, בחקלאות ובשימושים ביתיים מוזרמים ומתנקזים אל מקורות המים ומזהמים אותם. זיהום המים גורם לפגיעה קשה במערכות האקולוגיות הטבעיות וביצורים החיים, התלויים גם הם במים לקיומם.
זיהום בנחל חילזון. צילום: אביטל כ"ץ
בשנים האחרונות, פעילות ייעודית הביאה לצמצום משמעותי של מקורות הזיהום הקבועים של נחלי ישראל, וכיום רוב הזיהום נגרם בשל תקלות והזרמות אקראיות. כזה, לדוגמה, היה המקרה של זיהום נחל אשלים בשפכים חומציים תעשייתיים, שפרצו מבריכת אגירה בעקבות קריסת סוללה, וגרמו לאסון אקולוגי חמור וחסר תקדים. אולם, למרות שחל שיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים ועלה היקף ההשקעה בשיקום נחלים ברחבי הארץ, אין זה מספיק ובתי גידול רטובים ולחים רבים עדיין נתונים בסכנה.
מי יציל את הנחל שלי?
כאן "נכנס לתמונה" המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (מלא"ק), שפועל בשיתוף עם גופים העוסקים בשיקום והגנה על נחלים, בהם משרד החקלאות, רשות המים ורשויות ניקוז ונחלים, במטרה לסייע בניהול בר-קיימא של מקווי המים בישראל. המלא"ק הוקם בשנת 2015 על ידי המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, שבו הוא פועל כיום. המרכז משמש מרכז ידע ארצי לתחום האקולוגיה של מקווי מים יבשתיים, ואמון על קביעת הקריטריונים הסביבתיים לאפיון מצבם האקולוגי של נחלים בישראל.
צוות המלא"ק בפעולה- ניטור ביולוגי בנחל שניר. צילום: איתי כהנא
בין הקריטריונים המקובלים להערכת מצב הנחלים ניתן למנות מאפיינים שונים, כמו איכות המים, ניטור מזהמים, עוצמת הזרימה ומצב גדות הנחל, וכן רכיבים ביולוגיים, כמו בעלי חיים וצמחים. בשנים האחרונות נעשה שימוש במדד נוסף, "ציין הרגישות הטקסונומי", המבוסס על מידת הרגישות לזיהום של חסרי חוליות גדולים (רכיכות, סרטנים וחרקים). ערכי המדד מתורגמים לחמש קטגוריות של ערכיות אקולוגית, שנעים בין מצב אקולוגי "מצוין" ל"גרוע".
מד מים
במסגרת ניטור נחלים שגרתי שמבוצע ע"י המלא"ק, בין השנים 2020-2015 נערך ניטור ב-185 אתרים (60 נחלים) באגנים הצפוניים של ישראל: הכינרת, הירדן הדרומי, הגליל המערבי והקישון*. בניטור המקיף נמצא כי למעלה מ-50% מהאתרים שנדגמו היו במצב שהוגדר "בינוני" עד "גרוע". איכות המים בנחל (מי מקור טבעיים, קולחים או שפכים) הסבירה באופן הטוב ביותר את מצבו האקולוגי של הנחלי שנבדק.
ד"ר ירון הרשקוביץ, מנהל המלא"ק, דוגם את מי נחל הירקון. צילום: אביטל כ"ץ
זוהי דוגמה לשילוב נתונים ביולוגיים במערך ניטור נחלים בישראל, המספק לרשויות ולציבור מידע רב על מצבם של הנחלים ומסייע למקבלי ההחלטות למקד את הפעולות הנדרשות לשיפור מצב המערכות האקולוגיות הרגישות ולהגנה עליהן.
