מרצה: פרופ' לידר ספיר-חן, החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ואוצרת אוסף הארכיאוזואולוגיה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
עצמות בעלי חיים שמתגלות באתרים ארכיאולוגיים משקפות את שאריות ארוחותיהם של בני האדם שחיו באתרים אלה בעבר, וניתן ללמוד מהן על התרבות הקדומה. היחסים המשתנים בין האדם לבעלי החיים שחיו בקרבתו נשאו עימם משמעויות כלכליות וחברתיות עבורו. בהרצאה נדון במשמעות הסִמלית שיש לבחירת בעלי חיים שונים לארוחות שונות ולמועדים שונים, על פי ממצאים באתרים המתוארכים ל־4,000 שנים לפני זמננו.

מרצה: פרופ' אסף דיסטלפלד, המכון לאבולוציה והחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
האדם הקדמון פגש לראשונה את אם החיטה הקדמונית באזורנו. הקשר התהדק עם תִרבות החיטה לפני יותר מ־10,000 שנה, וכיום החיטה והאדם הם מהמינים הנפוצים ביותר בעולם. בהרצאה, פרופ' אסף דיסטלפלד יספר על השינויים שהתרחשו בחיטה וגם באדם כתוצאה מהמפגש והקשר ההדוק בין השניים.

מרצה: פרופ' נמרוד לוז, ראש רשות המחקר, המכללה האקדמית כנרת
המהלך המרהיב שעשה המין האנושי מליקוט מזון ליצירתו העביר את האוכל שאנו אוכלים ממחוזות הטבע למחוזות התרבות. מאז המהפכה החקלאית אוכל אינו רק מה שאנו צורכים כדי לשרוד, אלא מרחב דינמי, פוליטי ורב־משמעויות, שהתמורות בו מלמדות על השינויים שעוברות חברות במהלך הזמן. בהרצאה זו נתבונן בביוגרפיות תרבותיות משתנות של שלושה מאכלים כדרך להבין את המיתוסים המיוחסים לאוכל, המשאלות, הדילמות שמתווכות דרכו והאופן שבו אנחנו מעניקים לו משמעות וטעם ואת התמורות הבלתי פוסקות בכל אלה.

מרצה: פרופ' דפנה לנגוט, החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
כיום, גידול ההדרים מהווה רכיב מרכזי בכלכלת המטעים באגן הים התיכון, למרות שמוצאם של כל ההדרים הוא מדרום־מזרח אסיה. הנסיבות והמניעים להבאת כל אחד ממיני ההדרים למחוזותינו הם שונים, כמו גם מועד הגירתם. מיני ההדרים הראשונים אשר הגיעו לאזורנו הם האתרוג והלימון. הם הובאו לאגן הים התיכון לצורכי נוי ואת שרידיהם אנו מוצאים בגני פאר של בני המעמד הגבוה החל מהתקופה הפרסית (המאה הרביעית לפני הספירה). רק במאה העשירית לספירה, עם הכיבוש הערבי, הובאו לאגן הים התיכון מיני הדרים לשמש כגידולים חקלאיים (הפומלה, החושחש והליים). מינים אחרים התפשטו במערב רק במאות השנים האחרונות, עם התפתחות הסחר הימי: התפוז במאה ה־15 והמנדרינה במאה ה-19.

"קלקלת" המזון המודרנית

מרצה: ד"ר אורי מאיר-צ'יזיק, חוקר היסטוריה ופוליטיקה של הרפואה והתזונה.
גילוי אמריקה והתפתחות הקולוניאליזם יצרו שיטה חדשה בכלכלת במזון העולמית, שבה עוני בצד אחד של העולם מאכיל עוני בצד אחר של העולם. בהרצאה נלמד על כך מתוך סיפורים על מוצרים שאפשר למצוא היום בכל בית: סוכר, תה, קפה, קקאו ואפילו בננות.

מרצה: ד"ר אביב אבישר, מנהלת יחידת המחקר, מכון דש"א, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
השטחים החקלאיים תופסים כיום כ-40% מהשטח היבשתי של העולם. על אף חשיבותה המכרעת של החקלאות המודרנית להזנת תושבי העולם, היא פוגעת במגוון הביולוגי ובתפקודן של המערכות האקולוגיות. האם נצליח למתן את השפעותיה ההרסניות של החקלאות? בהרצאה נשמע על השיטות שנבחנות כיום בארץ ובעולם להגנה על המגוון הביולוגי בנופים חקלאיים בצורה שתיטיב גם עם החקלאים וגם עם הסביבה.