12:42
המוזיאון פתוח עכשיו ועד השעה 18:00
הדפסהשיתוף
  • דברים שרואים משם

דברים שרואים משם

  • צילום: דור קדמי
הדפסהשיתוף

חם בחוץ, הקרחונים נמסים, יערות נכרתים ונשרפים.
אנחנו שומעים כל הזמן על משבר האקלים, אבל לא תמיד ברור לנו איך זה קשור אלינו.

התערוכה "זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו"  מציגה את משבר האקלים ואת השפעותיו. בין המוצגים בתערוכה, תצלומי לווין של שטחים פתוחים, שהושפעו ממשבר האקלים בדרכים שונות ובתקופות שונות. התצלומים, שנלקחו מאתר נאסא, מוצגים בזוגות: כל זוג מציג אזור גיאוגרפי מסוים בשני מועדים, שההפרש ביניהם הוא עשרות שנים, שנים בודדות ואף ימים בודדים.

התצלומים הללו הם עדות חזותית לשינויים הדרמטיים שעובר כדור הארץ בעקבות שינויי האקלים. בין אם אלו הצפות ושריפות ובין אם אלו מינים פולשים המשגשגים עד כדי פגיעה במאזן האקולוגי, את התוצאות כבר כולנו מרגישים.

נתבונן מקרוב בכמה מהדוגמאות.

אירופה לובשת חום



אירופה משנה את צבעה בעקבות גל חום: למעלה – יולי 2017, למטה – שנה מאוחר יותר, יולי 2018

שתי התמונות של יבשת אירופה צולמו בחודש יולי, בהפרש של שנה אחת בלבד, אך השינוי ניכר היטב לעין. היבשת, המאופיינת לרוב בנוף ירוק, שינתה את צבעה לחום. על פי סוכנות החלל של אירופה, השינוי המדובר התרחש בתוך כחודש בלבד!
חציו הראשון של הקיץ (1 ביוני עד 16 ביולי) הביא עימו רצף של גלי חום. מדינות כמו גרמניה ובריטניה חוו שיאי טמפרטורות ואף תנאי בצורת. כל אלו הובילו להתייבשות ולשינוי בנוף הירוק המוכר של אירופה. מעבר לתמונות הנוף היפות שכבר לא תוכלו לצלם בטיול הבא שלכם, המשמעות של שינוי זה היא, בין היתר, עלייה בכמות החומר היבש, שעלולה להביא לכך ששריפות שיפרצו באזור יהפכו לשריפות ענק. בשריפות האלו, בנוסף לנזקים הברורים הנגרמים מהן, ישנה גם פליטה גבוהה של פחמן דו-חמצני, אותו גז חממה שעלייה בריכוזו באוויר גורמת להתחממות כדור הארץ. חפשו במסך הכניסה לתערוכה את הסרטונים שצולמו במצלמות פחמן דו-חמצני, שם תוכלו לראות במו עיניכם את גזי החממה הנפלטים בעת תהליכי בעירה. כך אנו מקבלים מעגל שמזין את עצמו: שינויי האקלים מביאים להחמרת השריפות, אשר פולטות פחמן דו-חמצני בכמות גבוהה, אשר מוביל להחמרת משבר האקלים. את המעגל הזה צריך לשבור. הצעות לפעולות שתוכלו אתם לעשות תמצאו במוצג "מילה שלי" שבתערוכה.

מותו של קרחון



קרחון באיסלנד בשלבים האחרונים להיעלמותו: למעלה –  ספטמבר 1986, למטה – אוגוסט 2019

הקרחון Okjökull במערב איסלנד הולך ונעלם. שם הקרחון הוא חיבור שם הר הגעש שעליו הוא נמצא – OK – והמילה קרחון באיסלנדית – jökull. על פי מפה גיאולוגית משנת 1901 הוערך כי הקרחון השתרע על פני כ-38 ק"מ רבוע. בשנת 1978, על פי צילומי אוויר נראה שהקרחון הצטמצם לכדי 3 קמ"ר. כיום נותר פחות מקילומטר רבוע אחד! לצורך המחשה, שטחו של הקרחון בעבר היה כשטחן של הרצליה ורעננה גם יחד; כיום שטחו כשטח התצוגות במוזיאון שלנו.

כבר ב-2014 הוכרז הקרחון Okjökull כמת. קרחון מת הוא קרחון שפסק לנוע. תנועתם האיטית של קרחונים יבשתיים היא המייצרת את תבניות הנוף הקפוא והיפייפה המוכרות לנו. בשנת 2019 קיימו מדענים טקס הספד לקרחון, ובהמשך הוצבה מצבה לזכרו. על המצבה נכתב כך:
מכתב אל העתיד
OK היה הקרחון האיסלנדי הראשון לאבד את תוארו כקרחון.
ב-200 השנים הבאות צפויים כל הקרחונים שלנו ללכת בעקבותיו.
אנדרטה זו היא עדות לכך שאנו יודעים את אשר קורה ומה צריך לעשות בנידון.
רק את/ה יודע/ת אם עשינו זאת.

אילו השפעות יש להיעלמות הקרחונים?
לשטחם של הקרחונים יש השפעה ישירה על הטמפרטורות. אם יש (או היה) ברשותכם רכב, אתם בוודאי יודעים שבישראל החמה תמיד עדיף רכב בהיר. צבעים בהירים, ובייחוד הצבע הלבן, מחזירים את קרינת השמש. משטח לבן, קרחון לדוגמה, מתחמם פחות ממשטחים בצבעים אחרים. חומר בצבע כהה קולט את קרינת השמש, ולכן מתחמם הרבה יותר. הפשרת הקרחונים מגדילה את שטח הפנים הכהה של כדור הארץ (האוקיינוסים), דבר הגורם לקליטת אנרגיית שמש רבה יותר ולהגברת קצב ההתחממות. תוכלו להתנסות ולבדוק זאת בעצמכם: חפשו את המוצג "על קרח דק" בתערוכה, מדדו את טמפרטורת משטח הקרח והשוו אותה לטמפרטורת משטח האוקיינוס.

מופע החימום של החיפושיות


פגיעת חיפושיות הקליפה באורנים בדרום דקוטה: למעלה – אוקטובר 1992, למטה  – ספטמבר 2018

שילוב של שני גורמים הביא לפגיעה ביער האורנים בדרום דקוטה, שניהם פועל יוצא של שינויי האקלים. בתמונות תוכלו לראות את השפעת פגיעתן של חיפושיות הקליפה Dendroctonus ponderosae  בעצי האורן. פירוש שמה המדעי של החיפושית הוא קוטלת עץ גדולה, שם שמדבר בעד עצמו. חיפושיות אלו מטילות את ביציהן מתחת לקליפת העץ, והזחלים הבוקעים מהביצים ניזונים מהעץ. החיפושית גם מחדירה לתוך העץ פטרייה, שמחלישה אותו ומקטינה את יכולתו למנוע את חדירת החיפושיות. שני גורמים אלה מביאים למותו של העץ הנגוע, מכיוון שהם פוגעים בצינורות ההובלה של העץ (העצה והשיפה) ומונעים את אספקת המים והמזון לחלקי העץ. כשנה לאחר שהעץ נפגע מהחיפושית, מחטיו משנות את צבען לאדום. עץ כזה נחשב גוסס או מת.

איך זה קשור למשבר האקלים? בדרך כלל, מזג האוויר הקר ששורר בחורף הורג חלק מביצי החיפושיות ומונע את שגשוג אוכלוסייתן, אך החורפים האחרונים היו חמים מהרגיל, מה שהוביל לעלייה דרמטית במספר החיפושיות. במקביל, תנאי היובש הממושכים החלישו את עצי האורן והפכו אותם לפגיעים יותר. שילוב הגורמים האקלימיים הוביל לפגיעה באוכלוסיית עצי האורן.

אך הנזק לא נעצר שם. החיים בטבע הם מארג; הפרת האיזון במקום אחד מובילה לשרשרת של אירועים. גם אנחנו, בני האדם, חלק מהמארג הזה. לפעולות היומיומיות שלנו יש יכולות להשפיע על משבר האקלים. לטובה או לרעה? אלו הן כבר החלטות שתלויות בכל אחת ואחד מאיתנו.

בואו להיות חלק מהשינוי לטובה. הוא מתחיל אצלנו, בתערוכה "זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו".

 

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden