17:37
המוזיאון פתוח עכשיו ועד השעה 18:00
הדפסהשיתוף
  • Wolf
    איך הפך הזאב לידידו הטוב של האדם?

איך הפך הזאב לידידו הטוב של האדם?

הדפסהשיתוף

הכלב ידוע כידידו הטוב ביותר של האדם, אך לא כולם יודעים שהוא בעל החיים הראשון שבוית. החוקרים מסכימים ביניהם שהכלב בוית מהזאב, אך מועד הביות עדיין שנוי במחלוקת. אין ספק שהוא בוית לפני 14,000 שנים לפחות, אבל בדיקות גנטיות מעלות כי ייתכן שהוא בוית כבר לפני יותר מ-100,000 שנה.

מה זה ביות?

ביות הוא תהליך שבו האדם מפריד כמה פרטים מאוכלוסיית הבר ומאפשר להם להתרבות בינם לבין עצמם. פרטים אלו הם הגרעין שממנו מתפתח המין המבוית. משלב זה ואילך האדם שולט ברבייה, בתזונה, בניידות ובמבנה החברתי של בעלי החיים המבויתים. מכיוון שבמצב הזה האדם הוא שמנהל את רביית בעלי החיים, יש באפשרותו לבחור את הפרטים המתרבים וכך לברור את התכונות הרצויות לו כמו תנובת חלב גבוהה אצל פרות או פרווה ארוכה וסמיכה אצל כבשים, או מנגד, להיפטר מתכונות שאינן רצויות לו כמו תוקפנות או קרניים מסוכנות. למעשה, בתהליך הביות האדם ממלא את תפקידו של הטבע ומחליט כיצד ייראה הדור הבא של בעלי החיים שהוא מגדל.

בתהליך הביות אפשר לראות דוגמה לתהליכים האבולוציוניים  שמתרחשים בטבע. ההבדל העיקרי בין התהליכים הוא, שבמקום לחצי הברירה הטבעיים, שאינם מכוונים למטרה כלשהי, תהליך הביות מכוון על ידי האדם בהתאמה לצרכיו, וכך במקום ברירה טבעית אקראית, האדם יוצר ברירה מלאכותית מכוונת.

 

מי בוית, ולאילו צרכים?

לא רק את הזאב ביית האדם, אלא גם את הסוס, החמור, הפרה, העז, הכבשה, התרנגול, היונה ועוד בעלי חיים רבים אחרים. לפני כ-10,000 שנה, עם המהפכה החקלאית, בויתו בעלי חיים רבים לצורך אכילת בשרם – העז, הכבשה, הפרה והחזיר. לפני כ-5,000 שנה החלו בני האדם לנצל את בעלי החיים המבויתים גם לצרכים אחרים כמו הפקת חלב, ביצים וצמר, נשיאת משאות וסיוע בעבודות חקלאיות. במאות השנים האחרונות בויתו מיני בעלי חיים לצרכים נוספים: דגי נוי וציפור שיר בויתו כחיות מחמד ולצורכי נוי, ואילו החולדה, העכבר והאוגר בויתו לצורך השימוש בהם כחיות מעבדה.

 

איך הפך הזאב לידידו הטוב ביותר של האדם?

נראה שהצלחת הביות של הכלב טמונה במבנה החברתי של הזאב, אביו הקדום, הדומה למבנה החברתי של האדם בכמה היבטים. בלהקת הזאבים יש זכר שליט – זכר אלפא,  ונקבה שליטה – נקבת אלפא. הם בלבד מעמידים צאצאים, וכל חברי הלהקה עוזרים להם בגידול צאצאיהם. ככל הנראה, תכונה זו אפשרה את ביות הזאב ואת יצירת הקשר העמוק בין כלבים לבעליהם: הכלב רואה במשפחה שהוא חי בה את הלהקה שלו, ובראש המשפחה – את המנהיג, את זאב האלפא. מכאן מסירותו ונאמנותו לעומד בראש המשפחה ולכל חבריה – חברי להקתו.

בעקבות תהליך הביות השתנה הזאב בהדרגה, וכיום אפשר להצביע על כמה תכונות שמבדילות בין זאבים לכלבים: הזאבים בעלי אוזניים מורמות, חוטמם לבן ומוארך, זנבם משתלשל ויורד אל בין רגליהם האחוריות, גופם צר, רגליהם גבוהות, גולגולתם מוארכת, איברי החישה שלהם מפותחים ביותר, מצחם שטוח וצבעם תמיד אפור אחיד (פרט לזאבים בצפון-אמריקה). הכלבים שונים מהזאבים בכל התכונות האלה: אוזניהם שמוטות, חוטמם שחור, זנבם מורם וכו'.

במהלך ביות הכלב בחר האדם בחירות שונות בתהליכי הברירה המלאכותית, וכך פיתח מגוון גזעי כלבים: גבוהים או נמוכים, כבדים או קלים, בעלי פרווה ארוכה או קצרה, חלקה או מסולסלת, תוקפניים ומהירים או טובי מזג ועצלים. למרות השוני בין גזעי הכלבים מבחינת המראה החיצוני שלהם והתנהגותם, נראה כי אין כל מחסום רבייתי בין הכלב לזאב – הם עדיין שייכים לאותו מין ביולוגי, ומסוגלים להתרבות ביניהם בהצלחה ולהעמיד צאצאים פוריים.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden