18:39
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה 20.06.2020 10:00
הדפסהשיתוף
  • היחמור יעבור לדום, יחמור דום!

היחמור יעבור לדום, יחמור דום!

הדפסהשיתוף

בעלי חיים וצמחים מסמלים עבורנו תכונות או התנהגות מסוימת. הם מעטרים את סמליהן של מדינות (העיט הזהוב של מצרים), ערים (האריה של ירושלים ואשדוד), חברות פרטיות וממשלתיות (האייל של הדואר, שאנו טועים לראות בו צבי), וכמובן – יחידות שונות בצה"ל. בתגי יחידה ובסיכות לוחם רבות מופיעים בעלי חיים. הנה המצעד הצבאי של בעלי החיים בסמלי היחידות ליום העצמאות

מצפון ועד דרום

היחמור של פיקוד צפון הוא מין של אייל שחי בעבר באזורים המיוערים של ישראל, בעיקר בצפון הארץ. בעקבות ציד בנשק חם, אוכלוסיית היחמורים בעולם נפגעה אנושות עד כדי כך שחשבו שהיחמורים נכחדו לחלוטין. בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת הגיע לארץ עדר יחמורים קטן מאיראן וגרמניה לצורכי רבייה בשבי. בשנת 1996, כשמספר היחמורים בשבי הגיע לכ-150 פרטים, הוחלט להתחיל להשיב אותם לטבע, בפרויקט שכלל מישדור ומחקר. כיום ישנה אוכלוסייה יציבה של כמה מאות יחמורים בנחל כזיב ובפארק גורן הסמוך אליו וכן בהרי ירושלים. מעניינת העובדה שתג זה נבחר ועוצב בשנות ה-50, עוד בטרם הושבו היחמורים לנופי הארץ.

האריה של פיקוד מרכז מקורו בפסוק "גור אריה יהודה". מה הקשר בין אריה לחיות ארצנו? עד המאה ה-12 חיו אריות בישראל באזור החרמון, מישור החוף, הנגב, הרי יהודה והשומרון. ציד אינטנסיבי, בעיקר על ידי הצלבנים, שהגיעו לארץ באותו הזמן, הביא להכחדתו של טורף-העל המרשים הזה מנופי הארץ (האריה שבתצלום, המוצג במוזיאון הטבע הוא זכר ששייך לאוכלוסיית אריות הנקראים צאבו, ובה לזכרים אין רעמה מפותחת).

כשרחבעם זאבי (גנדי) כיהן כאלוף פיקוד מרכז, החליט שר הביטחון דאז משה דיין להעניק לו גורי אריות. ככל הנראה, דיין קיבל את גורי האריות מאציל צרפתי כאשר שהה בצרפת בביקור עבודה. האריות הפכו לקמיע של הפיקוד והיו ללהיט ולאטרקציה של ממש, וחיילים ותושבים מכל רחבי הארץ רצו לראות אותם. הגורים שהו בכלוב בתוך הבסיס, וכדי לבקר במקום נדרש אישור כניסה מיוחד. כעבור זמן-מה הועברו האריות מן הבסיס לאחד מגני החיות בישראל, ובמקום שבו שהו הוצבו למזכרת פסלי אריות מאבן.

השועל של פיקוד דרום הוא אחד משלושה מיני שועלים החיים בישראל: שועל מצוי, שועל חולות ושועל צוקים. המין המופיע על התג הוא כנראה שועל חולות, מאחר שהתג עוצב בשנות ה-50, כאשר זה היה השועל הנפוץ ביותר בנוף המדבר. למרבה הצער, בשל התפשטות ההתיישבות, השועל המצוי (זה שמופיע בתמונה) הלך והרחיב את תפוצתו ממרכז הארץ דרומה, בעודו דוחק את שועל החולות מבית הגידול הטבעי שלו. זה גם סמלה של חטיבת גבעתי.

החתולים של חי"ר גבולות וחיל האוויר

את תואר "החתול הבלתי שגרתי בצה"ל" אפשר בקלות להעניק לחתול של יחידה 669 – יחידת החילוץ של חיל האוויר. כאשר מקימי היחידה חיפשו סמל מייצג, הם התלהבו מאוד מתצלום של חתול בעל עיניים ירוקות וביקשו לעצב לפיו את סמל היחידה החדשה. כדי להצדיק את הבחירה נעשה שימוש בתכונות המאפיינות את מרבית המינים במשפחת החתוליים: התקרבות חרישית אל הטרף ואז התנפלות פתאומית. נוסף על כך, חתולים הם בעלי "רפלקס ההתיישרות" שמאפשר להם להיחלץ מנפילות מגובה באמצעות סיבוב גופם ונחיתה על הרגליים – סמל לכך שגם חיילי יחידה 669 נחלצים מכל מצב.

מערך חי"ר גבולות (לשעבר "חי"ר קל"), הכולל ארבעה גדודים שמשלבים נשים בתפקידים קרביים, מתהדר בטורפים גדולים יותר ממשפחת החתוליים הן בסמל הגדוד והן בשמו. הראשון שבהם, קרקל, קרוי על שם חתול מרשים בעל אפרכסות אוזניים בולטות המאופיינות בגב שחור ובציציות שיער שחורות. פירוש שמו בטורקית הוא "אוזן שחורה", ושיבוש השם הוא שהעניק לו את שמו בעברית ואת שמו המדעי. רגליו האחוריות המפותחות והחזקות מאפשרות לו לזנק לגובה של מעל שני מטרים וללכוד עופות הממריאים מהקרקע. הקרקל מצוי בארץ בשטחים פתוחים בדרום הארץ ובצפונה, לאורך בקעת הירדן ומישור החוף.

ההצלחה של גדוד קרקל הביאה לעלייה של כ-50% במוטיבציה של נשים לשרת בתפקידי לוחמה, ובעקבות זאת הוקמו גדוד ברדלס, אריות הירדן ולביאי הבקעה. כמו האריות שנזכרו בתג פיקוד מרכז, גם אוכלוסיית הברדלס (צ'יטה) פיארה את נופי ישראל ונעלמה עקב ציד והרס בית הגידול שלה. אצלנו במוזיאון הטבע מוצג פרט בן יותר ממאה שנה של ברדלס מאזור ים המלח.

המעופפים

שתי יחידות קומנדו זכו לסמל ולשם של עוף ישראלי מרשים: מגלן ושלדג. לדברי סא"ל דני הרמן, המפקד הראשון של יחידת מגלן, שם יחידה זו נבחר בשל העובדה כי המגלן, שבעבר היה עוף חולף וחורף בלבד בארצנו, הפך למקנן שכיח, ולמעשה, הצליח להסתגל לחיים בארץ ולהשתלב במדינה הצומחת. הרמן גם ציין לשבח את נחישותו של המגלן במציאת מזון, גם בנוכחות בני אדם.

סמל היחידה של שלדג ניתן לה בעקבות ציטוט של האיש שהקים את יחידת הקומנדו הבריטית, שאמר כי יחידתו "תרד על האויב כמו שלדג היורד על טרפו" – תיאור מדויק של עוף מים טורף זה, המתאפיין בצלילות חדות.

אף על פי שעטלף אינו ציפור, הוא מעטר את תג מערך ההגנה האווירית (לשעבר נ"מ– נגד מטוסים). כאשר מערך הנ"מ היה חלק מחיל התותחנים, הוא הצטייד במכ"ם חדיש מתוצרת גרמניה – הראשון בצה"ל. פירוש שמו של המכ"ם בגרמנית היה "עטלף-על". שם זה נבחר בשל העובדה שמרבית העטלפים נעזרים בסונאר כדי לחוש את סביבתם. בהשראת שמו של המכ"ם, עוצב סמל יחידת הנ"מ כשעטלף הוא המוטיב המרכזי בו. סמל זה השתמר גם עם המעבר לחיל האוויר.

עטלף הוא גם סמלה של שייטת 13. המוטו (הקו המנחה) של היחידה הוא: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם". אנשי השייטת ידועים בכינוי "אנשי הצפרדע" או "אנשי הדממה", אך הרושם שיוצר עטלף התוקף את טרפו בחשיכה הוא דרמטי יותר.

שפיפון. לא טעיתם – נחשים אינם מסוגלים לעופף, גם לא השפיפון, מין של נחש ארסי מדרום הארץ. אם כך, מדוע הוא הפך לסמלה של חטיבת הצנחנים? בשנת 1954, אמר נשיא מצרים דאז, ג'מאל עבד אל נאצר, שכאשר יהיו ליהודים צנחנים, יהיו לנחשים כנפיים. ובכן, כולנו יודעים מי צחק אחרון, נכון?

חג עצמאות שמח!

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden