02:45
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה היום ב 10:00
הדפסהשיתוף
  • [מוזיאון] הטבע בבית: עטלפים

[מוזיאון] הטבע בבית: עטלפים

הדפסהשיתוף

הטבע נמצא בכל מקום, גם בבית. בימים אלו, בהם אי-אפשר לבוא אל המוזיאון, אנחנו נביא את המוזיאון אליכם, כדי שנוכל ליהנות יחד מההתבוננות, הגילוי והמחקר של הטבע. בכל שבוע נביא לכם כתבות, הרצאות והמלצות על בעלי החיים שנמצאים בבית ובחצר או על אלו שאפשר לראות אותם מבעד לחלון. השבוע נעסוק בעטלפים

העטלפים סובלים מיחסי ציבור גרועים כבר שנים רבות. מה לא אמרו עליהם? שהם יצורים זדוניים, עיוורים ומסוכנים, הקשורים לעולם המתים. ואם כל זה לא מספיק – בעשורים האחרונים גם מאשימים אותם בהפצת מחלות. האם כל זה מגיע להם?

התשובה היא שלא ממש.

סדרת העטלפים, המונה יותר מ-1,300 מינים, היא הסדרה השנייה במידת הגיוון והעושר של המינים מבין היונקים. יתרה מזאת, העטלפים ממלאים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית והכלכלית. הנה כמה דוגמאות:

(1) עטלפי חרקים ממלאים תפקיד חשוב בהדברה ביולוגית של חרקים. בארצות הברית לבדה עטלפי חרקים חוסכים לחקלאים סכום הנע בין 3.7 ל-53 מיליארד דולר בשנה בשל הפחתת הצורך בשימוש בחומרי הדברה, ולנו הם חוסכים את החשיפה לחומרי ההדברה.

(2) בזכות יכולות התעופה שלהם, עטלפי-פרי נחשבים למפיצי זרעים מצוינים. הם מסייעים לצמחים להפיץ את צאצאיהם על פני עשרות ומאות קילומטרים. האם ראיתם פעם עץ פיקוס שצומח מתוך עץ דקל? ככל הנראה, מדובר ב"עבודה" של עטלף-פרי.

(3) ישנם מיני עטלפים שמשמשים מאביקים של צמחים שונים ובהם גם גידולים חקלאיים חשובים. לדוגמה, העטלפים במכסיקו מאביקים את צמח האגבה, שממנו מכינים טקילה. ההערכה היא כי תרומת ההאבקה של העטלפים לכלכלה העולמית היא כ-200 מיליארד דולר בשנה.

כמו-כן העטלפים חשובים למיחזור החומרים בטבע, לפיזור נוטריאנטים (חומרי דשן מזינים), כמקור לתרופות ועוד. במילים אחרות, הם ממלאים תפקיד מרכזי במערכות האקולוגיות, ובמקרים רבים האדם מפיק מכך ערך כלכלי רב.

לא עכבר עם כנפיים

רבים סבורים שהעטלף הוא עכבר עם כנפיים. ובכן, הוא לא עכבר. העטלפים בכלל אינם מכרסמים. כמונו וכמו חיות המחמד החביבות עלינו, הם שייכים למחלקת היונקים, סדרה מפוארת בפני עצמה הכוללת קרוב ל-1,400 מינים, כאשר בישראל לבדה ישנם 33 מינים – מספר מכובד מאוד בהתחשב בשטח שלנו. לשם השוואה, באירופה כולה ישנו מספר דומה של מינים בסך הכול. כל יונק שלישי בישראל הוא עטלף.

היכן אפשר לראות עטלפים? אם ישנם עצי דקל, פיקוס או עצי פירות מחוץ לחלון ביתכם, בשעות החשיכה תוכלו להבחין בעטלפי-הפרי. אמנם 32 ממיני העטלפים בישראל אוכלים חרקים לארוחת הלילה שלהם, ורק מין אחד ניזון מפירות, אך הוא הנפוץ והגדול מבין מיני העטלפים בארץ.

עטלפי-הפרי עפים כל לילה בערים במסלול שלא היה מבייש שום שליח על קטנוע. ממחקר שנערך במעבדתו של פרופסור יוסי יובל אצלנו, באוניברסיטת תל אביב, עולה שהעטלפים העירוניים הם "הרפתקניים" יותר מעטלפים החיים בסביבה כפרית ומסלולי התעופה שלהם מורכבים יותר. סריקות מוח שנעשו בעטלפים גם מעידות על כך שהאזורים במוח האחראים לניווט שונים בין עטלפי העיר לעטלפי הכפר.

כל מיני העטלפים בישראל מוגנים, ולצערנו הרב מקצתם נדירים ביותר. מדוע? בעבר נחשבו עטלפי-הפרי למזיקים לחקלאות, ולכן נעשו ניסיונות להדבירם באמצעות עישון מערות.

ניסיונות ההדברה כוונו למערות שבהן חיו עטלפי-פרי, אך ברבות מהן שכנו גם עטלפי-חרקים, ובעקבות זאת הושמדו אוכלוסיות שלמות של עטלפי-חרקים, אשר דווקא תורמים לחקלאות באכילה של חרקים מזיקים שונים. ואולם גם לאחר שהופסק עישון המערות, קצב הרבייה האיטי של כמה מעטלפי-החרקים לא איפשר להם להתאושש. כיום ידוע שעטלפי-הפרי בארץ לא מזיקים לחקלאות, שכן הם אוכלים את הפירות רק כשהם בשלים מאוד, ואילו החקלאים קוטפים אותם בשלב מוקדם הרבה יותר.

עושים הכול הפוך

אין ספק שהם עושים הכול קצת אחרת: ראשית, עטלפים הם היונקים היחידים המסוגלים לעופף בתעופה פעילה [רוצים לדעת כיצד? קראו כאן]. שנית, עטלפים הם פעילי לילה. במהלך היום הם שוכנים במערות, על עצים, במבנים נטושים ואפילו בחניונים תת-קרקעיים.

במהלך היום קל לנו לזהות בעלי חיים בתעופה. לעומת זאת, בלילה אנחנו לא רואים בבהירות מה בדיוק חלף לידנו, וזה קצת מלחיץ. אבל ישנה עוד סיבה לרתיעה האנושית הכללית מעטלפים – אנחנו לא מכירים אותם מקרוב. מתי בפעם האחרונה פגשתם עטלף פנים אל פנים? האם אתם בכלל מסוגלים לדמיין כיצד נראים פניו של עטלף?

לעומת הציפורים, שמקצתן משוטטות על הקרקע ומתיישבות על עצמים הסמוכים אלינו, העטלפים נמצאים במנוחה רק כאשר הם תלויים במהופך בגובה רב. זאת משום שהציפורים הן בעלות מקור קל במקום שיניים כבדות, ואילו העטלפים בעלי שיניים שמכבידות על משקל הגולגולת. איך הם לא מתעייפים מלהיתלות כך על רגליהם? העטלפים בעלי גיד מיוחד אשר נמשך וסוגר את אצבעות הגפיים האחוריות מסביב לנקודת האחיזה שעליה נתלה העטלף (ענף או זיז בולט בתקרת מערה). הגיד ננעל בכוח משקל גופו, וכך העטלף כלל אינו נדרש להשקיע אנרגיה על מנת להישאר תלוי. נוסף על כך, צורת התלייה הזאת מאפשרת לו להמריא בהשקעת מאמץ מזערי, מפני שהוא פשוט נופל מטה, וכך חוסך את השקעת האנרגיה הנחוצה להמראה מן הקרקע.

לא רואים בעיניים?

בואו נפריך עוד מיתוס בנוגע לעטלפים – הם אינם עיוורים. למעשה, כמה מן המינים, במיוחד עטלפי-הפרי, הם בעלי עיניים גדולות וראייה חדה. כל העטלפים רואים, אבל רובם (כ-1,200 מינים), נעזרים בסונאר כדי לחוש את סביבתם: העטלף משמיע קולות בתדרים גבוהים, רובם מעבר לטווח השמיעה של האדם, וקולט את ההדים המוחזרים מהעצמים בסביבה.

ישנם מינים שאצלם מנגנון ההתמצאות באמצעות שמיעה מפותח כל כך, עד שהם מסוגלים לעוף בין חוטים דקיקים שקוטרם פחות ממילימטר, המתוחים סמוך זה לזה, אפילו כשעיניהם מכוסות. מה הפלא שהם מצליחים לתפוס יתושים?

זה מדבק?

רוב המחלות הזיהומיות שפוגעות בבני האדם הן מחלות זואונוטיות, כלומר, מחלות שמקורן בבעלי חיים. איך זה קשור לעטלפים? העטלף ידוע ביכולתו לאחסן כמה מהנגיפים הקטלניים ביותר, כולל אבולה, מרבורג, ניפה וסארס. העטלפים בעלי מערכת חיסון מהירה וחזקה הבולמת נגיפים מלחדור אל תאי הגוף, אך אינה תוקפת אותם. לפיכך וירוסים מסוגלים לחיות בגופם של עטלפים בלי לגרום להם נזק חמור. למרות זאת, כיום ישנם מקרים מועטים בלבד שבהם ידוע מעבר של וירוס מעטלף לאדם (במישרין או דרך בעל חיים שלישי), ונדרש מחקר מיוחד כדי להבין מה מידת המסוכנות שלהם.

נוסף על כך, מה שהופך את העטלפים למסוכנים הוא פעילות האדם. הרי אין חשש שעטלף ישתעל עלינו באוטובוס, נכון? ובכן, במקומות רבים בעולם הפגיעה בטבע על ידי האדם וצמצום בתי הגידול מגדילים את החשיפה של בני האדם לחיות-בר. כמו כן, ציד בעלי חיים, גידול שלהם בתנאי תברואה לקויים, מכירה שלהם בשווקים וכמובן, אכילה שלהם, מעלים את הסיכוי להיחשף לווירוסים שבעלי החיים האלה נושאים בגופם. בעשורים האחרונים פורסמו מאמרים מדעיים המתריעים על הסכנה בגידול חיות-בר ואכילתן, במיוחד העטלפים. אין ספק שאחת התובנות שעולות ממשבר הקורונה היא ששמירת טבע אינה מותרות אלא הכרח.

להרחבה וקריאה נוספת:
"פליטי אור – מעוף בעקבות העטלפים" מאת  מאיה ויינברג ודרור בורשטיין (סדרת ספרי "שכנים")

Boyles J. G., Cryan, P. M. McCracken, G. F. and Kunz, T. H. “Economic importance of bats in agriculture,” Science, vol. 332, no. 6025, pp. 41–42, 2011.

Kasso, M. and Balakrishnan, M. (2013) ‘Ecological and Economic Importance of Bats (Order Chiroptera)’, ISRN Biodiversity. Edited by P. K. S. Shin and P. M. Vergara. Hindawi Publishing Corporation, 2013, p. 187415. doi: 10.1155/2013/187415.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden