צפייה מודרכת: עבודת נמלים

בימי המלחמה בנגיף הקורונה, כשרובנו בבידוד ביתי, יש לנו הזדמנות לצפות בסרטים רבים בדרך קצת אחרת. בשבועות הקרובים נמליץ על סרטים מנקודת המבט שלנו – איך הסרט קשור לעולם הטבע? מה אפשר ללמוד ממנו? ומזווית אחרת, איזה ידע מדעי יעזור לנו להבין את הסרט טוב יותר?

אף שבדרך כלל סרטים מצוירים מלאים בטעויות מדעיות, ברבים מהם, בייחוד בסרטים שנוצרו אחרי שנת 2000, אפשר למצוא דמויות בעלי חיים המבוססות על עקרונות ביולוגיים ואקולוגיים נכונים. הסרט עבודת נמלים (ANTZ) משנת 1998 הוא בדיוק סרט כזה – מלא בעובדות מדעיות מצד אחד, ובהמצאות דמיוניות מצד אחר. רוצים לדעת מה אמת מדעית ומה המצאה דמיונית? הנה:

במרכז עלילת הסרט ניצב Z, נמלה פועלת ממין זכר, המורד במוסכמות. הוא רוצה להיות אינדיווידואליסט בחברה שבה טובת המושבה היא שקובעת, וחולם לברוח יחד עם אהובתו הנסיכה באלה. העלילה רצופת אירועים כמו מלחמה בטרמיטים, ניסיונות הפיכה צבאית ומפגש דרמטי עם סוליות נעליים. בסוף, כמובן, ישנו מסר על כוחו של היחיד וחשיבותו של שיתוף פעולה.

קסמו של הסרט נובע מההזדמנות להתבונן בעולם מנקודת מבט של חרק, והוא אף לוקח אותנו אל מתחת לאדמה. כך מתאפשרת לנו הצצה אל ההתנהלות הצפופה של מושבת נמלים. כמו במושבת הנמלים הקרובה לביתכם (או זו שחמקה מניקיון הפסח ונמצאת ממש בתוך הבית), גם בסרט ישנה חלוקה ברורה ל"מעמדות" – המלכה מטילה ביצים מהן יתפתחו הלארוות (וְלָדוֹת), שבבוא היום יתפתחו לפועלות וימלאו תפקידים שונים: יטפלו בצאצאיות, יתחזקו את הקן, יגנו עליו ויאספו מזון.

מבנה הגוף של הנמלים בסרט דומה למבנה שלהן במציאות: הגוף מורכב מראש, חזה ובטן, שש רגליים וזוג מחושים. ישנן בסרט אפילו בדיחות שנונות שמתבססות על אורח חייהן של הנמלים: Z מתוודה אצל הפסיכולוג שבתור ילד אמצעי במשפחה בת חמישה מיליון נפשות הוא לא קיבל מספיק תשומת לב, שלאימא שלו אף פעם לא היה זמן אליו ושאבא שלו היה בטלן שהתעופף לדרכו כשהוא עוד היה לארווה. זה מצחיק במיוחד, כי הכול אמיתי: מושבת נמלים מבוססת עשויה למנות בין אלפים לעשרות אלפי פרטים, והיא מתקיימת כל עוד המלכה בחיים – לעיתים 20 שנה ויותר. פרט לדור הראשון במושבה, המלכה לא מטפלת בצאצאים, והזכרים מסיימים את תפקידם אחרי ההזדווגות. הם אמנם מתים עוד לפני שהביצים הראשונות מוטלות, אבל כפי שתראו בהמשך, ישנן בסרט טעויות חמורות יותר שברצוננו לתקן.

ראשית, נמלים פועלות ממין זכר? כפי שזה עתה הזכרנו, תפקידם של הזכרים מסתיים בהזדווגות. ריקודים בבר? פלירטוטים במנהרה? תשכחו מזה. כל הנמלים שמתפתחות מהביצים המופרות של המלכה הן נקבות. רק כאשר יש צורך ביצירת מושבות חדשות, תטיל המלכה ביצים שאינן מופרות, ומהן יתפתחו הזכרים. חלוקת המעמדות במושבת הנמלים ברורה מאוד: רק המלכה, המלכות הצעירות והזכרים זוכים להתרבות. כל השאר, הפועלות והחיילות, הן נקבות שאינן מתרבות.

שנית, מבנה גופן של הנמלים בסרט נכון, אך יוצרי הסרט ניסו להאניש אותן, ולכן הן משתמשות בזוג רגליהן הקדמי בתור "ידיים". בטבע, איברי העבודה העיקריים של הנמלים הן דווקא הלסתות העליונות. בעזרתן הן חופרות, אוספות מזון, מתגוננות מפני טורפים, נושאות את הוולדות ועוד. שש הרגליים, ובכלל זה הרגליים הקדמיות, משמשות בעיקר להליכה.

אולם אי-הדיוק העיקרי, ואולי הבולט מכולם, נוגע למבנה החברתי של הקן. בסרט מוצג מבנה היררכי מסודר, שעליו מפקדים על פי הסדר המלכה, הגנרל ומנהל העבודה, אשר דורשים מכל הנמלים למלא הוראות ולהיות יצרניות ויעילות כל הזמן. אבל בטבע הדברים שונים: מושבת נמלים היא אכן גוף יעיל במידה יוצאת דופן, אך מחקרים מראים כי הדבר מתאפשר דווקא הודות לעצלנות ולחוסר ניהול. למעשה, רוב הזמן, מחצית עד שני שליש מהנמלים במושבה פשוט אינן עושות דבר. הן נחות בקן או הולכות חסרות מעש ממקום למקום. גם המלכה לא מצטיינת בעבודה, תפקידה בעולם הוא רק להטיל ביצים.  אז מי מחליט מה עושים? מסתבר שכל נמלה ונמלה מחליטה בעצמה מה לעשות על סמך מידע שהיא מקבלת מנמלים אחרות. איך עובר המידע בין הנמלים? נמלים מפיצות ריח שונה כשהן מבצעות מטלות שונות. הריח משתנה גם לפי משך הזמן שהן בילו מחוץ לקן. הן מריחות זו את זו בעזרת המחושים, ועל סמך המידע הריחני שאספו הן מחליטות היכן הן נחוצות ומה לעשות עכשיו.

לסיום, אנחנו ממש שונאות לקלקל סצנות הרואיות ורומנטיות, אך נמלים, כמו מרבית החרקים, נושמות דרך פתחי נשימה מיוחדים שנקראים טרכיאות וממוקמים בפרקי החזה והבטן. הנשמה מפה לפה היא אולי מרגשת – אבל במקרה של הנמלים, היא לא ממש תעבוד במציאות.