תגליות חדשות במאבק בנמלת האש הקטנה

נמלת האש הקטנה (Wasmannia auropunctata) נחשבת לאחד ממאה המינים הפולשים ההרסניים ביותר בעולם. הנמלה מפתחת מושבות ענק, בנות מאות אלפי פרטים, וגורמת לפגיעה קשה מאוד באיכות החיים של בני האדם ובמערכות אקולוגיות באזורי הפלישה. ב-2019 יצא לדרך פרוייקט לייעול ההתמודדות עם פלישת נמלת האש הקטנה, בניהול אגף מזיקים במשרד להגנת הסביבה ובשיתוף רט"ג, קק"ל וגופים נוספים. אחד הגופים המובילים בפרוייקט הוא המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט (מאל"י). המעבדה אחראית על המחקרים והניסויים הנערכים לצורך שיפור ההדברה ולימוד האקולוגיה של הנמלה, על מיפוי התפשטות הנמלה ברחבי ישראל ועל איסוף מידע יישומי ומחקרי מהארץ ומהעולם. גלעד בן-צבי, מנהל מאל"י, מספר כי הפרוייקט מקדם אותנו לקראת ניטור והדברה טובים יותר ומניעה כמעט מוחלטת של המשך התפשטות הנמלה.

דרך ההתפשטות העיקרית של הנמלה היא מעבר בעציצים ממשתלות לצרכנים. אחד מניסויי המעבדה שנערכים במאל"י במסגרת הפרוייקט הוא "ניסוי העציצים". בניסוי זה מנסים החוקרים ללמוד כיצד אפשר להוציא עציץ נקי ב-100% ממשתלה נגועה. במהלך הניסוי התגלו כמה תכשירים שמשיגים הכחדה מלאה של הנמלים בעציץ. איסוף הנמלים למטרת הניסוי הוא חוויה מיוחדת: מסתובבים עם מעין קשית מתכת, המחוברת למשאבה ולצינור, מוצאים קני נמלים ושואבים כמה נמלים שאפשר. הנמלים נלקחות לחדר גידול, שבו שוררות טמפרטורה ולחות גבוהות וקבועות – תנאי הגידול הטובים ביותר עבור הנמלה.

במקביל לניסוי המעבדה התבצע גם ניסוי יחד עם תלמידי הכפר הירוק. בניסוי זה בחנו החוקרים כיצד ניתן לאתר את הנמלה בשטח, במקומות שבהם אנחנו חושדים שהיא רק החלה להתבסס ונוכחותה מצומצמת עדיין. תוצאות הניסוי הראו שמכל סוגי הפיתיונות שנבדקו נמשכת הנמלה במיוחד לבמבה מרוחה בחמאת בוטנים. לא רק שיותר נמלים מגיעות אל הפיתיון, אלא גם כאשר יש רק נמלים מעטות, הן עדיין נמשכות אליו.

מדובר בסופר-פולש, שמזיק כמעט בכל דרך אפשרית: הנמלה עוקצת את האדם, מהווה מטרד, פוגעת בצורה קשה בפרוקי רגליים ובחולייתנים ומביאה להידלדלות דרמטית של מערכות אקולוגיות טבעיות. לישראל הגיעה הנמלה דרך משלוח בולי עץ, שנשלח בסוף שנות ה-90 מדרום אמריקה למפעל בקיבוץ אפיקים. משם היא התפשטה, בתוך 25 שנה, לרוב חלקי הארץ. לפי מסמך משנת 2013, שנכתב על ידי כלכלנים עבור המשרד להגנת הסביבה, צפויה מדינת ישראל להפסיד בעשור הקרוב מעל 1.2 מיליארד ש"ח מדי שנה בשל נזקי הנמלה, והיום אנחנו יודעים שזוהי הערכת חסר. התפשטות הנמלה נעשתה בעיקר דרך עציצים וחומרי גינון ממשתלות נגועות. היום הנמלה נמצאת ברוב יישובי ישראל, וכן בשטחים חקלאיים ובמערכות אקווטיות כגון מעיינות, נחלים וחופי הכנרת.

כיצד מזהים את הנמלה ומה עושים אם נתקלנו בה?

ניתן לאתר את הנמלים על פי גודל, צבע והתנהגות. הנמלים בגודל אחיד של 1.5 מ"מ, צבען כתום, הן הולכות לאט יחסית ולא משנות את קצב הליכתן כשמפריעים להן, והולכות בדרך כלל על משטחים ישרים ונוחים להליכה: טפטפות, שולי מרצפות ומדרכות וכדומה. אם נתקלתם בנמלה, רשמו בגוגל "ראיתי נמלת אש", והיכנסו לממשק דיווחי ציבור, המשותף למעבדה האנטמולוגית לאקולוגיה יישומית ולחברה להגנת הטבע. אפשר גם להיכנס לקישור המצורף.

המאמצים שנעשו עד היום בישראל לעצירת ההתפשטות ולהדברת שטחים נגועים נכשלו. בן-צבי מסכם: "תוצאות הניסויים מקדמות אותנו מאוד במחקר ובניטור הנמלה הפולשת ובטיפול בה. כשמזהים את הנמלה בשלבי ההתבססות המוקדמים שלה במקום, עוד אפשר להתמודד עימה בקלות ולהכחיד אותה. לכן, חשוב שבעלי משתלות ואנשים פרטיים יהיו ערניים וידווחו על נוכחותה. אם נצליח להביא במהירות לרישוי שיטת ההדברה בעציצים, אפשר יהיה בעתיד הקרוב למנוע כמעט כליל את המשך התפשטות הנמלה למקומות שבהם היא עדיין לא נמצאת".