06:45
הדפסהשיתוף
  • דו
    אוכל למחשבה: תקציר דו"ח EAT-Lancet

אוכל למחשבה: תקציר דו"ח EAT-Lancet

ד"ר יעל גבריאלי

הדפסהשיתוף

דו"ח EAT-Lancet הוא הסקירה המדעית המעודכנת והמקיפה ביותר על תזונה בריאה לאדם ממערכות מזון בריאות לסביבה.

בקיצור: האתגר העומד בפני האנושות הוא עצום – לספק לאוכלוסיית העולם, ההולכת וגדלה, תזונה בריאה שמקורה במערכות מזון מקיימות ובריאות לכדור הארץ. לכן, נדרש שינוי משמעותי ומיידי במערכת המזון הגלובלית. לשם כך דרושים שינויים תזונתיים משמעותיים: הגדלת הצריכה הגלובלית של פירות, ירקות, אגוזים וקטניות פי שניים; הפחתה של למעלה מ-50% בצריכת סוגי מזון מסוימים, כגון בשר אדום וסוכר.

אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה והשפעתה על כדור הארץ הרסנית. כיום יש הסכמה רחבה, כי בהיעדר פעולה ברורה ומיידית לשינוי גם של מערכות ייצור המזון וגם של הרכב המזון שאנו צורכים, חלק ניכר מהאוכלוסייה יסבול במידה הולכת וגוברת מתת-תזונה וממחלות שאפשר למנוע, וילדינו יירשו את כדור הארץ לאחר שהושחת באופן חמור.

אנו חייבים לעבור לתזונה בריאה, מכיוון שלמרות שייצור המזון הכללי, במונחי קלוריות, הדביק את קצב הגידול של האוכלוסייה, למעלה מ-820 מיליון איש סובלים עדיין ממחסור במזון ראוי; רבים נוספים צורכים מזון באיכות נמוכה ואחרים צורכים עודף מזון. כיום, תזונה לא בריאה היא גורם סיכון גדול יותר לתחלואה ותמותה בהשוואה למין לא מוגן ושימוש באלכוהול, סמים וטבק – כולם גם יחד.

כמו כן, מערכות ייצור המזון בעולם תורמות לשינויי אקלים ומאיימות על חוסנן של המערכות האקולוגיות, וכך מהוות את הגורם היחיד הגדול ביותר להידרדרות סביבתית ולהפרה של הקיימות של כדור הארץ. אם סוכמים את הכול, התוצאה עגומה.

על מנת להתייחס לצורך החיוני בשינוי, ועדת EAT-Lancet כינסה 37 מדענים מובילים בתחומם, מ-16 מדינות, מתחומי דעת שונים, ביניהם בריאות האדם, חקלאות, תזונה, מדע המדינה וקיימות סביבתית. המטרה הייתה להגדיר יעדים מדעיים עולמיים לתזונה בריאה ולייצור בר-קיימא של מזון. זהו הניסיון הראשון להגדיר מטרות אוניברסליות מבוססות מדע עבור מערכת המזון הגלובלית, הנוגעות לכלל בני האדם וכדור הארץ.

הוועדה מתמקדת בשתי "נקודות קצה" של מערכת המזון הגלובלית: הצריכה הסופית (תזונה בריאה) והייצור (ייצור בר-קיימא של מזון), אולם היא מכירה בכך שלמערכות המזון יש השלכות סביבתיות לאורך כל שרשרת האספקה,  מהייצור דרך העיבוד ועד למכירה הקמעונית.

שינוי ומעבר לתזונה בריאה לאדם ולכדור הארץ עד שנת 2050 ידרוש שינויים תזונתיים משמעותיים. על הצריכה הגלובלית של פירות, ירקות, אגוזים וקטניות להיות גבוהה פי שניים, ותידרש הפחתה של למעלה מ-50% בצריכת סוגי מזון כגון בשר אדום וסוכר. תזונה עשירה בסוגי מזון מן הצומח ודלה יחסית בסוגי מזון מהחי מקנה הן בריאות טובה יותר לאדם והן תועלות לסביבה.

בסיכום הדו"ח, הוועדה הגדירה שלושה צעדים משמעותיים שבהם עלינו לנקוט באופן מיידי:
1. שינוי דפוסי תזונה. צלחת המזון צריכה להיות מורכבת בחצי מנפחה מירקות ופירות; החצי השני של הקלוריות בצלחת צריך להכיל בראש וראשונה דגנים מלאים, מקורות חלבון מהצומח, שומנים צמחיים בלתי רוויים ו(לבחירה) עד כ-12% מחלבון שמקורו מהחי.
2. הפחתה בחצי של אובדן מזון בשלב הייצור ובזבוז מזון בשלב הצריכה.
3. שיפור שיטות ייצור המזון, משלב הגידול בשדה ועד שלב השיווק לצרכן, על מנת להפחית את פליטת גזי החממה, היקף השטחים המעובדים, השימוש, הבזבוז ואובדן מים מתוקים, צמצום וייעול הדישון והפחתה משמעותית של הפגיעה במגוון הביולוגי.

לקריאת הדו"ח המלא EAT-Lancet לחצו כאן

עודכן בתאריך 30.01.2020

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden