וירוס זעיר שעשה זום עלינו ועל כדור הארץ

כבר חמישים שנה ש-22 באפריל הוא יום כדור הארץ, שמוקדש לבית של כולנו. השנה היינו אמורים להסב זרקור אל משבר האקלים – המשבר הגדול ביותר שעומד לפתחנו.
ואז הגיע משבר קורונה.

הקשר בין משבר האקלים לקורונה עלול להיראות קלוש, אבל האמת היא שהם מחוברים מהשורש: שני המשברים נגרמו בעקבות ההתנהגות האנושית שאינה מתחשבת בטבע, והפתרון לשניהם, לפחות באופן חלקי, דומה מאוד.

האבולוציה של הוירוסים

כיום מוכרים לנו כ-320,000 מיני וירוסים שפוגעים ביונקים. למרבה הצער, בדרך כלל הווירוסים אינם נשארים אצל מין אחד, אלא עוברים בין מיני יונקים שונים. הדוגמה המוקדמת ביותר היא חצבת, שככל הנראה הגיעה אלינו מפרות כבר במאה השלישית לפנה"ס. דוגמאות עכשוויות יותר הן נגיף איידס, שהגיע אלינו מקופים; נגיף אבולה, שקיבלנו מעטלפים; MERS-CoV, שהגיע מגמלים; נגיף קורונה-סארס, שהגיע מעטלפים דרך גחן דקלים אסייתי ושפעת העופות, שהגיעה – ובכן, מעופות. האחרון ברשימה הלא-מכובדת הזאת הוא וירוס קורונה, או בשמו המדעי SARS-CoV-2, הגורם למחלת covid-19, והוא קרוב מאוד לווירוס שנמצא בעטלפים. ככל הנראה, בדרך אלינו הוא עבר דרך פונדקאי נוסף – פנגולין, יונק בעל קשקשים, משונה למראה, שאוכל נמלים.

אחד המאפיינים המדהימים של הווירוסים הוא קצב המוטציות המהיר שלהם, שמאפשר להם התאמות מהירות מאוד לשינויים בסביבה. כשקצב השינויים בסביבה מהיר מאי-פעם, כפי שהוא כיום, נוצרות הזדמנויות חדשות רבות לאבולוציה של הווירוסים, ולצערנו, גם להתפרצות של מגיפות חדשות.

לא עוד מרק פנגולין

אז מה בין דוכן לממכר חיות בר בווהאן, סין, למשבר האקלים? התפשטות הפעילות האנושית לבתי גידול טבעיים בסלילת כבישים, כריתת יערות, הכשרת שטחים חקלאיים חדשים ופעולות נוספות, פוגעת בטבע במגוון דרכים, בכל הרמות – מפגיעה בשלמות המערכות האקולוגיות ובתפקודן ועד להיכחדות מינים.

המגיפות של העת האחרונה המחישו כי קיטוע וצמצום בתי גידול לא רק מצופפים את חיות הבר באזורי מחיה קטנים יותר, אלא גם מגדילים את החיכוך והמגע של האדם עם חיות הבר. כמו שלמדנו כולנו בעת האחרונה – הקטנת הריחוק הפיזי וחיים בצפיפות מגדילים את אפשרויות ההדבקה במחלות בין מינים שונים של בעלי חיים ובין בעלי החיים לבני האדם.

לכל אלו מצטרפים גם ציד וסחר בלתי חוקיים בחיות בר. כאמור, וירוסים עוברים מבעלי חיים לבני אדם. הפנגולין, שממנו כנראה הגיע נגיף הקורונה, נסחר באופן לא-חוקי בשווקים של חיות בר, ביניהם גם השוק בוואהן. סין, שזכתה לתואר המפוקפק "ערש מגיפת הקורונה", סגרה את כל השווקים שנעשה בהם מסחר בחיות בר כבר בתחילת חודש מרס 2020, וכעת היא נערכת לחקיקה רחבה בחודשים הקרובים נגד סחר בחיות בר. עכשיו יש רק לקוות שהאיסור ייאכף ויורחב לכל שאר העולם, ולא יזלוג למדינות שכנות או לערוצים חשאיים.

איומים חדשים

כיום, שינויי אקלים הם הכוח הסביבתי המשמעותי ביותר על פני כדור הארץ. הם נובעים מעליית ריכוז גזי החממה באטמוספירה, ולכך מתלווה בדרך כלל גם עלייה בזיהום האוויר. חלק גדול מהפעילות האנושית כרוכה בשריפת דלקים, אשר גורמת לשינויי האקלים.

לאחרונה דובר רבות על הקשר בין מגפת קורונה ובין מזג האוויר (שהוא, למעשה, הביטוי היומי המקומי של האקלים), אבל בשיח המדעי, שבו העובדות הן שקובעות, עוד לא ידוע הרבה. ובכל זאת, מה אנחנו יודעים? שינויי האקלים מכפילים את עוצמת האיומים הסביבתיים, מרחיבים את השפעתם ויוצרים איומים חדשים, כולל וירוסים שלא הכרנו.

מה אפשר לעשות?

משבר האקלים וכנראה גם מגיפת הקורונה הם תולדה של התנהגות אנושית. כמו שסללנו את הדרך פנימה, אנחנו יכולים לסלול את הדרך (הלא-פשוטה) החוצה. אלו כמה מהצעדים שעלינו לנקוט:

• צמצום פליטת גזי חממה: הפחתת העוצמה של שינויי האקלים תפחית גם את קצב השינויים במערכות האקולוגיות. האתגר הוא לייצב את המערכות האקולוגיות. אולי נחווה פחות מגיפות, בתדירות ובעוצמה נמוכים יותר.
• צמצום זיהום האוויר: נמצא קשר ברור בין זיהום אוויר לשיעור התחלואה ועוצמתה. אנשים ממקומות שבהם זיהום אוויר גבוה חלו בדרגה קשה יותר והתמודדו עם המחלה פחות טוב מאנשים שחיו בבמקומות שבהם האוויר נקי.
• מעבר לתזונה המבוססת על הצומח: טביעת הרגל האקולוגית של ייצור מזון מהצומח נמוכה בהרבה מטביעת הרגל האקולוגית של ייצור מזון מהחי. מעבר לתזונה שעיקרה פירות, ירקות וחלבון מהצומח תסייע להפחית את פליטות הפחמן ולהקטין את שינויי האקלים, תפחית קיטוע של בתי גידול, תפחית הסבת שטחי בר לשטחים חקלאיים, תצמצם את המגע בינינו לבין חיות בר וחיות משק ותקטין את החשיפה לווירוסים שמקורם בבעלי חיים.
• התבססות על ייצור מקומי: בשל מגיפת קורונה, מדינות סגרו את שעריהן וטיסות הופסקו. בעקבות זאת התבררה שוב החשיבות האדירה של ייצור מקומי, המגדילה את החוסן החברתי והלאומי לצד צמצום הזיהום ופליטת גזי החממה, הנובע משינוע סחורות.