סיכום וובינר | שפעת העופות: כיצד נוכל להתכונן לגל הבא?

באמצע דצמבר 2021 נצפתה באגמון החולה תמותה חריגה של עגורים, שנגרמה מזן של שפעת העופות הפתוגנית (HPAI, Highly Pathogenic Avian Influenza) .

בעקבות התפרצות חמורה זו התקיים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט וובינר בינלאומי בנושא שפעת העופות. מטרת הוובינר הייתה ללמוד מה ניתן לעשות וכיצד להתכונן להתפרצויות נוספות.

מתוך הסקירות שהוצגו בוובינר ניתן להבין שחלה עלייה בתכיפות ההתפרצויות של שפעת העופות, המועברת כנראה על ידי עופות נודדים ברחבי העולם. הנגיף פוגע בעופות משק בלולים, שם גדול במיוחד הפוטנציאל ליצירת זנים חדשים, שעלולים להיות אלימים מקודמיהם, לגרום לתמותה גבוהה במיוחד בעופות משק ובעופות בר ולהוות סיכון גובר לאדם. המעבר של הווירוס מעופות בר לעופות משק יכול להיות מתווך גם על ידי האדם, למשל, כאשר חקלאי עובר בין אזור ההאכלה של עופות בר באגמון החולה ללול החקלאי. לפיכך, ניהול הסיכונים הכרוכים בשפעת העופות לא יכול להתמקד בלולים בלבד, אלא חייב לקחת בחשבון גם את הגורמים שמשפיעים על מחזורי ההדבקה בין עופות בר לעופות משק.

עופות חולים יכולים להחלים, אחרי שבוע בממוצע, ואז הם כבר לא מדבקים והופכים עמידים יחסית להדבקה חוזרת. יחד עם זאת, הנגיף עמיד בסביבה במשך זמן ארוך – במים, בקרקע ובנוצות – ועלול להדביק טורפים (בעיקר עופות דורסים, אך גם יונקים, כמו שועלים, חזירים, לוטרות ועוד), הניזונים מהפגרים, ובעלי חיים השותים את המים או אוכלים מזון ממקום שבו הווירוס קיים.

המגפה האחרונה התמתנה אומנם, אך יש לחשוב קדימה ולתכנן ולהגדיר משאבים ופרוטוקלים סדורים להתמודדות עם מגפות מסוג זה בעתיד. על הגופים האחראים על עופות הבר ובתי הגידול שלהם להיות חלק אינטגרלי במערכת קבלת ההחלטות. עליהם לבחון, בכוחות משותפים עם מקבלי ההחלטות בתחום החקלאי ובתחום בריאות הציבור, כיצד ניתן לאמץ או לפתח דרכים להפחתת המגע בין עופות בר לעופות משק, להפחית את הסיכון לעופות בר ואת הסיכון לבני האדם, כולל תוכניות ניטור שוטפות של עופות הבר והסביבה הטבעית. יש לקיים כבר עכשיו בחינה מחודשת של מנגנון ההאכלה באגמון החולה. בנוסף, יש לתכנן ולתקצב התמודדות עם מצב של מגפה, במקרה שלא נצליח למנוע אותה מראש.

כתוצר של הוובינר, נכתב מכתב המלצות עבור גורמי הממשלה הרלוונטיים. ההמלצות עוסקות בעיקר בפיתוח פרוטוקול ניטור, הכולל הגדרת מיני מטרה, בחינת מודלים לחיזוי התפשטות המחלה, חקר דרכי העברת המחלה בין עופות בר לעופות משק, המלצה לשימוש במשדור עגורים (במשדרים המספקים נתוני GPS, מתודה שהוכיחה את עצמה בהתפרצות האחרונה), הרחבת השימוש בריצוף גנטי של דוגמאות חשודות ופיתוח ויישום של נוהלי אבטחה ביולוגית בלולים.

הצורך החיוני בשיתוף פעולה בין גופים ומשרדי ממשלה מתחומים שונים (משרד החקלאות, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, רט"ג, קק"ל, מוסדות אקדמיים, השלטון המקומי וכו') הוא אחת המסקנות החשובות העולות מהדיון. שיתוף פעולה כזה יוביל להתמודדות יעילה ומהירה יותר במקרה של התפרצות נוספת, למשל תיעוד ופינוי יעיל של פגרים, הפסקת ציד, הרחבת הניטור הקבוע של טורפים ואוכלי פגרים ועוד.

הוובינר התקיים בהובלת המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד שור, ובשיתוף חוקרות וחוקרים מהאקדמיה. בוובינר הציגו מומחים בינלאומיים ומומחים ישראלים, והתקיים פאנל עם נציגי משרדים וגופים רלוונטיים: המשרד להגנת הסביבה, מנהל השירותים הווטרינריים, משרד הבריאות, רשות שמורות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וקק"ל.

מהי שפעת העופות?

עד שלהי המאה הקודמת, התפרצויות של שפעת העופות הפתוגנית (HPAI) תועדו בעופות משק בלבד. לדעת המומחים, הצפיפות הגדולה של עופות המשק הביאה להתפתחות הנגיף, מזן בעל פתוגניות נמוכה (LPHI, Low Pathogenic Avian Influenza)), הפוגע בדרכי הנשימה בלבד, לנגיף פתוגני מאוד (HPAI), הפוגע בכל מערכות הגוף.

מכיוון שהמחלה נתפסה כפוגעת בעופות משק בלבד, הגופים האחראים לטיפול בנושא בעולם, כמו גם בישראל, נקטו בגישה של מניעה ובקרה בלולים, שמירה על בטיחות ביולוגית במשקים והשמדת העופות בלולים שבהם פרצה המחלה כדי למנוע הדבקת עופות בלולים נוספים. ברוב המקרים, גישה זו הייתה יעילה ומנעה את התפשטות המחלה.

משנת 2001 תועדו התפרצויות נרחבות של שפעת העופות, תחילה במזרח אסיה, ומשנת 2005 גם באירופה ובמזרח התיכון (בישראל מ-2006). במקביל, הצטברו עדויות להפצת המחלה על ידי עופות נודדים. כך, למשל, בשנת 2014 עבר זן  של שפעת עופות (מתת-טיפוס אחר מזה של ההתפרצות האחרונה בישראל) ממזרח אסיה לאירופה ולצפון אמריקה על ידי עופות בנדידת הסתיו, וגרם להתפרצות הגדולה ביותר של שפעת עופות בצפון אמריקה, שהובילה להשמדה של מעל 50 מיליון עופות משק. שפעת העופות מתפרצת בדרך כלל בסתיו (מאוקטובר) ובחורף, אך ב-2021 תועד לראשונה גל שני של הדבקה באביב, המוסבר על ידי הגעת עופות נודדים. הזן הזואונוטי (מעביר מחלה מבעלי חיים לבני אדם) H5N1 תועד בישראל מ-2006 (בלולים) ומעט מאוד בעופות בר. בהתפרצות האחרונה תועדה לראשונה תמותה גבוהה בעופות בר (עגורים ופרטים בודדים של שקנאי מצוי, עקב חורף, בז מצוי וברווז משויש).

ניתן לצפות בהקלטת הוובינר שהתקיים במוזיאון הטבע בתאריך 11/1/22: