הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
דו”ח מצב הטבע 2023 – המגוון הביולוגי בישראל
המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים מציינים 10 שנות ניטור.
דו"ח מצב הטבע 2023, כרך המגוון הביולוגי, מציג תמונת מצב לאחר עשור של ניטור הטבע בישראל, בדגש על השפעת פעילות האדם על צמחים ובעלי חיים והשפעתם הישירה והעקיפה של יישובים וחקלאות.
המארג היא התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל ורשות הטבע והגנים (רט"ג). דו"חות מצב הטבע של המארג מציגים מגמות ותהליכים במערכות האקולוגיות בארץ ונותנים תמונת מצב של הטבע בישראל. מטרת הדו"חות היא להוות בסיס מדעי לגיבוש ממשקים לניהול מושכל ובר-קיימא של שטחים פתוחים ושל המגוון הביולוגי בישראל.
בדו"ח שפורסם במאי 2024 מובאים ממצאי תוכנית הניטור היבשתית הלאומית: תמונת מצב ארצית הכוללת צומח, פרפרים, זוחלים, עופות ויונקים, מצב המגוון הביולוגי ביחידות הניטור החורש הים-תיכוני, היער המחטני הנטוע, בתות בני-שיח ובתות עשבוניות, חולות מישור החוף, ספר המדבר, מישורי הלס בצפון הנגב, חולות מערב הנגב, הר הנגב והדרום הצחיח. בנוסף, הדו"ח מתייחס לממצאי תוכניות ניטור ממקורות שונים, ביניהן ספירות חיות בר של רשות הטבע והגנים ותוכניות ניטור אקווטיות: נחלים (המרכז לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט), כינרת (המעבדה לחקר הכינרת, חקר ימים ואגמים לישראל), הים התיכון (חקר ימים ואגמים לישראל) וים סוף – מפרץ אילת (המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת).
לדו"ח המלא באתר המארג >>
יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, פרופ' תמר דיין: "לדו"ח מצב הטבע 2023 חשיבות גדולה במיוחד, משום שהוא מסכם עשור של ניטור של המגוון הביולוגי היבשתי, המאפשר לנו לעקוב אחר מגמות במערכות האקולוגיות ובאיומים על המגוון הביולוגי על ציר הזמן. בנוסף, הוא כולל תוצאות של תוכניות ניטור נחלי ישראל, הכינרת, הים התיכון ומפרץ אילת, כך שהוא מציג תמונה מקיפה של מצב הטבע. למרות מגמות חיוביות בכמה מינים הנמצאים בסיכון, מרבית המדדים מדאיגים ביותר. מכיוון שהמגוון הביולוגי חיוני לבריאותנו ולרווחתנו, לכלכלת האדם ולאיכות חיי הציבור, על רקע הלחצים העצומים על השטחים הפתוחים ולאור איומים רבים אחרים, ובהם משבר האקלים, קריטי שדו"ח זה והדו"חות הבאים אחריו יהוו בסיס לקבלת החלטות מבוססות ידע של משאבי הטבע".
היערן הראשי של קק"ל, ד"ר גלעד אוסטרובסקי: "קרן קיימת לישראל גאה להיות שותפה במארג ורואה חשיבות רבה בניטור העקבי והרב שנתי להבנת מצב המערכות האקולוגיות בישראל. התמונה שעולה בדוח מצב הטבע שמסכם עשר שנות פעילות של ניטור המערכות היבשתיות, היא מדאיגה. אנחנו רואים ירידה בשפע הפרטים בעולם החי והצומח, לצד עליה משמעותית בנוכחות של מינים פולשים. ממצאים אלה מחייבים אותנו לפעול לשמירה על השטחים הפתוחים והמיוחד על בתי גידול ייחודיים ועל מינים בסכנת הכחדה. ואכן, קק"ל משקיעה מאמצים רבים להגן על שטחי היער ואף להרחיבם, וכן להעמיק את הגישה שלנו לניהול יער בר קיימא שחותר להשגת מורכבות ומגוון ביולוגי ושמירה על ערכי טבע לצד שרותי מערכת נוספים הייחודיים ליער".
המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי: "דו"ח מצב הטבע מהווה אבן יסוד בהבנת השינויים בטבע הישראלי. השינויים מיום ליום אינם גדולים, אך המבט הרחב על השינויים לאורך כמעט עשור וחצי, יכול לשמש אותנו להבנת מגמות במגוון הביולוגי. שיתוף הפעולה המרתק והייחודי בין כלל הגופים הלוקחים חלק ביצירת הדו"ח, מוביל לאחידות ולהסכמה נדירה בתחום שלעיתים נוטה לבדלנות וחילוקי דעות. דו"חות המארג מכסים מערכות אקולוגיות יבשתיות רבות, היכולות של המארג באיסוף הנתונים מהשטח, בניתוח הנתונים והצגת השינויים באופן מדויק ככל האפשר, נותן בידי הגופים מנהלי השטח כלים חשובים בקבלת החלטות על הנושאים והמקומות בהם צריך להתערב בתהליכים הטבעיים. זה כנראה הדו"ח האחרון של המארג לו אני שותף כחבר בוועדת ההיגוי, היה לי לכבוד להיות חלק ממקימי המארג ולדחוף לשיתוף פעולה פורה בין מרכיביו."
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "מאז ומתמיד היה הטבע הישראלי קרוב לליבי, וכשרה להגנת הסביבה, הגדרתי את שמירת הטבע כאחת מהמטרות המרכזיות בפעילות המשרד. החדשות הטובות העולות מהדוח הן שיש עלייה בגודל אוכלוסיות חלק מהמינים המצויים בסכנת הכחדה – כגון היעל, אוכלוסיות הצבאים, הצבוע והחוגלה. מגמה חיובית נוספת היא העלייה במספר קיני צב הים החום וצב הים הירוק. מגמות אלו הן אינדיקציה טובה למאמצי שמירת הטבע של כלל הגופים האמונים על כך ולחשיבות השטחים המוגנים. יחד עם זאת, הדוח מציג תמונה מדאיגה ומלמד אותנו בין היתר על היקף הירידה בשטח בתי הגידול הייחודיים וירידה בשפע המינים המיוחדים, יחד עם המשך מגמת ההתפשטות של מינים פולשים ומינים מלווי אדם. מגמה שלילית נוספת שהדוח מראה היא השינוי בעונתיות של הפרפרים, דבר המהווה עדות חזקה ראשונה להשפעות של שינוי אקלים על הטבע הישראלי. אלו רק דוגמאות מהמידע הרב שיש בדוח, וחשוב שמידע יונגש לציבור ולמגזרים השונים בעלי השפעה על השטחים הפתוחים והמגוון הביולוגי. על כן, המשרד להגנת הסביבה ימשיך בעזרת המארג בבניית בסיס הידע על מצב הטבע, לצורך העלאת מודעות לחשיבות הטבע בישראל. ישראל, כמו כל מדינות העולם, תמשיך לפעול למניעת המשך ההתדרדרות המערכות האקולוגיות המספקים שירותים חיוניים לאדם".
