לאן החרקים הולכים כשהמוזיאון סגור?
זה לא כל כך נעים לראות מוזיאון סגור. כאשר ננעלו דלתותיו של מוזיאון הטבע הוא התרוקן ממבקרים, סדרנים, קופאים, מדריכים ומעוד כמה דיירים. בתערוכת חרקים וקרובים, המציגה לנו את עולמם המופלא של פרוקי הרגליים, ישנם גם בעלי חיים חיים: מקלונים, עכבישים, תיקָנים נושפים ועוד. עכשיו, בימי הקורונה, כל דיירי התערוכה הועברו לגן למחקר זואולוגי, לחדר הגידולים המיוחד של מנהלת אוסף החרקים החיים, ד"ר ליז מורגוליס. מי בכל זאת נשאר במוזיאון? מושבת הנמלים שלנו, שעבורה מעבר דירה שכזה אינו מומלץ.
מושבת הנמלים שלנו כוללת כ-150 פרטים ממין קַמְפּוֹנִית קְדוֹשָׁה (Camponotus sanctus). כדי להקים את המושבה יצאה ליז לשטח באזור נתניה בזמן מעוף הכלולות של מין זה [עוד על מעוף כלולות אפשר לקרוא כאן]. היא אספה על הקרקע מלכה מופרית שכבר השירה את כנפיה, והעבירה אותה בעדינות רבה למבנה מיוחד המחקה את מבנה הקן בטבע. בקן ישנם שישה תאים ומעברים צרים ביניהם. המבנה כולו מכוסה זכוכית, וכך אפשר להתבונן בנמלים בקן. אפשר לזהות פועלות גדולות וקטנות, את התא המשמש כ"חדר תינוקות" ובו ביצים וזחלים, את "חדר האשפה" שבו מרוכזת הפסולת (נמלים אינן מחכות לפסח, הן תמיד שומרות על ניקיון), וכמובן את המלכה. זה קן צעיר, הנמצא בתחילת דרכו, ובחודשים הקרובים הוא צפוי להתמלא בדורות חדשים.
המושבה תתקיים כל עוד המלכה תחיה ותמשיך להטיל ביצים. משך חייהן הממוצע של הפועלות הוא שנה, אך המלכה יכולה לשרוד בן 15 ל-20 שנים ואף יותר.
לפני 37 שנים הקים אלכס שלגמן, שבעבר גידל את החרקים במוזיאון וסייע לצוות המוזיאון בהקמת המושבה הנוכחית, את מושבת הקַמְפּוֹנִית הַפּוֹלַחַת. המלכה של מושבה זו חיה 26 שנים. אנחנו מקווים שגם המלכה הנוכחית תגיע לגיל מופלג שכזה.