שוניות ייחודיות הנבנות ע"י תולעת רוס נמצאו בחופי תל-אביב

התגלה מופע מושבתי של התולעת הרב-זיפית Sabellaria spinulosa, שבונה שונית בצורת כוורת. בים התיכון מוכרת תולעת זו במופע היחיד שלה, אך לפני שנתיים תואר לראשונה בחופי איטליה ריף שלם שנבנה על ידי התולעת במופעה המושבתי. בארץ מוכרת התולעת במופעה היחיד לפחות משנות ה- 70 של המאה ה-20. מצבור בודד וקטן אחד של התולעת, ללא פרטים מזהים, נמצא באוסף הלאומי של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. עד כה לא זכתה התולעת ליחס מיוחד, אולם קבוצת חוקרים ממוזיאון הטבע החלה לחפש אותה בחופי הארץ.

תעודת זהות
אזור בארץ: חופי נמל תל-אביב, תל-אביב – יפו
תקופת הסקר: 2021-2020

התולעת, הידועה בשם תולעת רוס (Ross worm), ניזונה על ידי סינון פלנקטון וחומר אורגני ממי הים. היא בונה נרתיק מגרגירי חול, אבנים קטנות ושברי קונכיות, ומסתתרת בו. כשהיא עושה זאת במופע יחיד, היא מייצרת מקום מסתור עבור עצמה. אולם, כאשר, בתנאים מסוימים, היא מתיישבת במצבורים גדולים, היא יוצרת מעין שונית, המהווה בית גידול שלם, שעליו וסביבו חיים בעלי חיים רבים אחרים, בהם מיני סרטנים קטנים, כמו עכובון האצות, שטצדים וסרטנים נוספים. כדי להתרבות, כל פרט משחרר תאי רבייה לגוף המים, שם מתרחשת ההפריה. השלב הצעיר, הלרווה, שוחה ומחפש מקום להתיישב בו כדי להפוך לפרט הבוגר. התולעים זקוקות אמנם לחול על מנת לבנות את נרתיקיהן, אך לרוב הן מתיישבות על או בסמוך למצע סלעי. הלרוות נמשכות לאזורים שבהם יש תולעי רוס אחרות, וכך נוצרת המושבה. אם לאחר כמה שבועות לא מצאה הלרווה עוד מבנות מינה, היא תתיישב בכל מקום מתאים, ואז תתגלה במופעה היחיד.

ד"ר לירון גורן, מנהל אוסף התולעים במוזיאון הטבע, אשר עוקב אחר התולעת מספר: "לתולעת זו ערך רב ביצירת בית גידול שלם, ובמחקרים שנערכו באזורים אחרים שבהם היא נפוצה נמצא שהעושר והמגוון של מיני חסרי החוליות והדגים עולה במידה משמעותית בקרבתן. בהולנד, מושבות של התולעת נמצאו כבית גידול מועדף של הסרטן המכונה החסילון הוורוד (pink shrimp). פגיעה במושבות התולעת כתוצאה מדיג החסילון גרמו לפגיעה באוכלוסייתו ולדעיכת שלל הדיג. כלומר, התולעים מקיימות קשרי גומלין עם מינים אחרים החיים בסביבתן והן חשובות לקיומם."

עוד מספר ד"ר גורן, כי "חשיבותה בבניית בתי גידול שלמים הובילה לכך שמבניה הוכרו כבתי גידול נדירים וחשובים, העומדים בפני עצמם, ואף הוצעו כיעד חשוב לשימור על ידי ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN) בחוף האטלנטי של צרפת, הולנד ובריטניה. בישראל התולעת לא זוכה להכרה לה היא זקוקה כדי לשמר את בית הגידול הייחודי הזה, אבל כל זה יכול להשתנות עכשיו, כשאנחנו מגלים שהן נפוצות יותר ממה שחשבו."