עולם החי באיי הגלפגוס

עולם החי באיי גלפגוס:
אוצרות הטבע של אקוודור

איי גלפגוס הם קבוצת איים געשיים באוקיינוס השקט, באזור קו המשווה. הם שייכים לרפובליקת
אקוודור, אך נמצאים במרחק של כמעט 1,000 קילומטרים מחופיה ומושפעים מאוד מהסביבה
הימית. הארכיפלג (קבוצת איים) מורכב משבעה איים עיקריים, 12 איים קטנים יותר ועוד כ־ 70 איים
קטנטנים וסלעים, מקצתם מוצפים מים בזמן גאוּת.

באיי גלפגוס התפתחה מערכת אקולוגית ייחודית הכוללת מספר רב מאוד של מינים אנדמיים (שאינם
קיימים במקומות אחרים), ומתקיימות בהם כמה תופעות מיוחדות כמו "ענקיוּת איים" – תופעה
ביולוגית שבה בעלי החיים באי מבודד גדולים במידה ניכרת מקרוביהם שביבשת. משמעות המילה
גלפגו היא צב בספרדית, והאיים נקראים על שם צבי הענק החיים בכמה מהם. ככל הנראה, בשל
העדר בעלי חיים טורפים באיים, בעלי החיים בגלפגוס אינם מפחדים מבני אדם.

איי גלפגוס התפרסמו בזכות מחקריו של צ'ארלס דרווין, שביקורו בהם ב־ 1835 הותיר את חותמו
על הארכיפלג ועל המדע בכלל. דרווין התפעל ממגוון המינים המצויים באיים ומהשוני ביניהם,
ובייחוד קסמו לו צבי הענק ואיגואנות הים. לאחר ששב לאנגליה נדהם לגלות שהציפורים החקייניות
והפרושים (ציפורי שיר), המציגים שוני גדול בין המינים המצויים באיי גלפגוס, קרובים אלו לאלו
וגם לציפורים בדרום אמריקה. תצפיותיו באיים השפיעו רבות על מחשבתו בעת שהגה את תיאוריית
האבולוציה והברירה הטבעית, כפי שהציג בספרו מוצא המינים: הוא הבין שמקור הפרושים הוא
בקבוצה קטנה ואחידה שהגיעה לאיים מדרום אמריקה הקרובה, וההבדלים בין הציפורים החיות
באיים השונים נובעים מהתפתחות התאמות לתנאים הייחודיים של כל אי ואי.

מחקריהם של דרווין ושל חוקרים אחרים הפכו את איי גלפגוס למוקד מרכזי בחקר האבולוציה
והשפיעו על החשיבה של חוקרי טבע מאז אמצע המאה ה־ 19 ועד ימינו. ב־ 1978 הכריז אונסק"ו על
האיים כאתר מורשת עולמית, והאיים וסביבתם הם חלק מהפארקים הלאומיים של אקוודור. ממשלת
אקוודור השכילה לשמור על האיים ולהבטיח שלא יאונה רע לבעלי החיים ולמערכות האקולוגיות
בהם, וכיום איי גלפגוס הם מוקד משיכה לחוקרים ולחובבי בעלי חיים מכל העולם.

רוב האיים אינם מיושבים, ואוכלוסיית האיים הכוללת מונה כ־ 25,000 בני אדם בלבד. עם זאת, בשנים
האחרונות בעלי החיים והמערכות האקולוגיות באיים חשופים לפגיעה הולכת וגדלה בשל עלייה
מתמשכת במספר המינים הפולשים (יונקים, עופות, חרקים ועוד) שהגיעו לאיים וכן בשל עלייה
ניכרת במספר התיירים (בין 2016-2009 עלה מספר התיירים באיים בשיעור של 90%) ועלייה במספר התושבים בשיעור של 6.4% בשנה, בעקבות ריבוי טבעי והגירה.

מכיוון שגלפגוס נחשב למערכת חברתית־אקולוגית, השואפת לקדם את האיזון בין הסביבה האקולוגית למערכת החברתית, ממשלת אקוודור מיישמת מדיניות ציבורית מחמירה כדי להבטיח שימור של האזורים הטבעיים בד בבד עם שיקום סביבת האיים. לדוגמה, המערכת המתקדמת לניהול המבקרים בגלפגוס הועתקה לפארקים ולשמורות טבע ברחבי העולם.

ממשלת אקוודור שמה לה למטרה להפוך את גלפגוס לשטח של פיתוח בר־קיימא עד שנת 2030 . כדי להצליח בהתמודדות עם נושאים כגון שינויי אקלים, ניצול משאבי טבע, מינים פולשים, ציד לא־חוקי, ולאחרונה, המאבק נגד מוצרי פלסטיק ופסולת ימית, נחוצה תמיכה בין־לאומית רחבה. בניסיון לעניין את הקהילייה הבין־לאומית במאמץ זה, שגרירות אקוודור מציעה להקים שלוחה של ארגון ידידי גלפגוס בישראל.