בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה שנערכה השנה השתתפו גם חוקרים שנמנים עם הצוותים המדעיים של מכון דש"א והמארג. החוקרים הציגו ממצאים חדשים ומפתיעים של סקרים אקולוגיים, ניטור ומחקר שנערכו בכמה מערכות אקולוגיות ייחודיות בישראל.
הוועידה השנתית למדע ולסביבה היא הכינוס המרכזי, המגוון והגדול ביותר בישראל בתחום המחקר הסביבתי ומהווה את גולת הכותרת של פעילות האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. לפניכם כמה מהנושאים שהוצגו בוועידה השנתית האחרונה (יולי, 2025) על ידי חברי יחידת הסקרים של מכון דש"א (דמותה של ארץ). הנתונים שנאספים במסגרת עבודתם השוטפת של מכון דש"א והמכונים הנוספים לאקולוגיה יישומית (המארג ומלא"ק) מהווים בסיס מדעי ומקצועי חשוב, שמסייע לגיבוש מדיניות תכנון, שימור וניהול מקיים של השטחים הפתוחים והטבעיים, שהולכים ונעלמים מנופי ארצנו.
עיר, כפר, חקלאות, טבע – מצב השטחים הפתוחים באזור מורדות דרום הרי נצרת, הר התבור וגבעת המורה | יונתן לבנוני, דבורה לב רמתי, עמית מנדלסון, בר שמש, לירז כברה לייקין, איתן רומם, אורי ערד, ליאור אנמר, מימי רון ואמיר פרלברג (מכון דש"א)
סקר טבע ונוף מעמיק ורחב היקף שנערך על ידי יחידת הסקרים של מכון דש"א, במימון המשרד להגנת הסביבה וקק"ל, חשף מצאי מרשים של ערכי נוף, מורשת האדם, צמחים ובעלי חיים בתחום אזור הסקר, שכלל את דרום רכס הרי נצרת, הר תבור, בקעת כסולות, גבעת המורה ומערב עמק חרוד, המשתרעים על פני כ-134 אלף דונם. המידע שנאסף מציג תמונת מצב מהימנה ועדכנית של האזור, שמורכב מפסיפס של שטחים חקלאיים בעמקים, ערוצי נחלים ושטחי חורש טבעי ויערות נטועים.
דבורה לב-רמתי, בוטנאית ורכזת סקרים במכון דש"א, מציגה בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה
דבורה לב-רמתי, בוטנאית ורכזת סקרים במכון דש"א, התמקדה בהרצאה בשני נושאים עיקריים שבהם עסק הסקר: רצף שטחים פתוחים ומסדרונות אקולוגיים, ושטחי קרקעות כבדות בעמקים שבשטח הסקר. ממצאי הסקר הזואולוגי כוללים מינים רבים שנמצאים בסיכון, ביניהם העופות סבכי קוצים ובז אדום; הזוחלים צב-יבשה מצוי ונחושית עינונית; ואוכלוסייה משמעותית ומבוססת של צבי ישראלי. כל אלו ממחישים את חשיבות שימור רצף השטחים הפתוחים והטבעיים לצד פיתוח בר-קיימא, צמצום השפעות האדם במסגרת תוכנית להקמת טורבינות רוח ושיפור עבירות המסדרונות האקולוגיים שבאזור, בדגש על הגנה על "צווארי הבקבוק" מפני פיתוח.
לב-רמתי הדגישה בהרצאתה את קצב ההכחדה המהיר של מיני צמחים בסכנת הכחדה בעמקים שבשטח הסקר, ואת החשיבות הגבוהה של שימור בית הגידול המאוים מאד של קרקעות כבדות. במסגרת הסקר תועדו 41 מיני צמחים המוגדרים על סף איום או בסכנת הכחדה, וחלקם הגדול צומחים רק בשטחי קרקעות כבדות. ממצאי הסקר מספקים מידע בסיסי וכלי לתכנון סביבתי וקביעת מדיניות על ידי הגופים השותפים, שכבר תומכים ביישום המידע וההמלצות.
- לתקציר המלא של ההרצאה בוועידה ה-53, במושב: אקולוגיה ושמירת טבע
- למצגת עיר, כפר, חקלאות, טבע – מצב השטחים הפתוחים באזור מורדות דרום הרי נצרת, הר התבור וגבעת המורה (לבנוני ועמיתיו, 2025)
- לעמוד הסקר דרום הרי נצרת, הר תבור וגבעת המורה באתר מכון דש"א
הר תבור ממשאר עם אקליפטוסים נטועים בבקעת כסולות. צילום: דבורה לב-רמתי
התחדשות לאחר שרפה – דרום רכס הרי נצרת | יונתן לבנוני, גולדי יורקוביץ, נעם שגב, דבורה לב רמתי, איתן רומם, רונה וינטר-לבנה ואמיר פרלברג (מכון דש”א)
בשרפה שהתרחשה בדרום רכס הרי נצרת באוקטובר 2020 נפגעו שטחי יער וחורש טבעי שמנוהלים על ידי קק"ל. כחלק מתהליך ניטור ארוך טווח, המיועד לתאר את תהליכי התחדשות הצומח לאחר השרפה, ביצע מכון דש"א בשנת 2024 ניטור בשטח של כ-4,600 דונם, שבמסגרתו נסקרו ערכי הטבע, הצומח והקרקע ונאסף מידע עדכני רב על מצב השטחים הפתוחים מאז השרפה. כיום, כארבע שנים אחרי השרפה, השטח מתאפיין בשלטון יערות מחטניים גבוהים בעלי כיסוי נמוך, ירידה משמעותית בהשוואה לכיסוי שהיה בעבר בשטח, לצד התאוששות וצמיחה מחדש של תצורות טבעיות לאזור: חורש בהר דבורה ושיחייה בהר כסולות. ברחבי השטח, ובעיקר על בסיס הערוצים החורצים בו, ניתן לזהות שלושה בתי גידול ייחודיים – מצוקים, טרשים וערוץ נחל – שבהם ערכי טבע חשובים. בפסגת הר דבורה, בהר כסולות ובערוץ נחל תבור, לדוגמה, תועדו מיני צמחים בסכנת הכחדה ופעילות צבאים רבה.
גולדי יורקוביץ, סוקרת ורכזת מחקרים במכון דש"א, מציגה בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה
גולדי יורקוביץ, סוקרת ורכזת מחקרים במכון דש"א, שיתפה בהרצאתה בתהליך העבודה בשטח ובכמה תובנות שעלו מממצאי הניטור. בהיקפו של הר דבורה נצפתה התבססות רבה של זרעי מחטניים, בעיקר אורנים, ובחלק ניכר של השטח שנפגע בשרפה נצפו התחדשויות של אלון מצוי, חרוב מצוי ומינים נוספים של רחבי-עלים. התחדשויות אלו של המינים המקומיים סובלות במידה רבה מרעיית עדרי בקר אינטנסיבית, שנצפתה בשולי השטח, לצד התבססות של מינים פולשים, כמו שיטה כחלחלה, קיקיון מצוי, לכיד הנחלים ואילנתה בלוטית, שדורשים טיפול דחוף בטרם יתפשטו.
לדברי יורקוביץ, הממצאים מדגישים את הצורך בפעולות ממשקיות שונות שיסייעו בשמירה על ערכי הטבע שנותרו ובהכוונת תהליך השיקום וההתחדשות של היער לאחר השרפה, דוגמת ויסות רעיית הבקר, טיפול במינים הפולשים ועידוד התחדשות הצומח בבתי הגידול הייחודיים. ניטור זה מדגיש את החשיבות הרבה שבעבודה המשותפת עם מנהלת השטח, קק"ל, שאפשרה לניטור להפוך מכלי מחקרי בלבד לכלי שמאפשר גם זיהוי וטיפול מיידי במפגעים.
- לתקציר המלא של ההרצאה בוועידה ה-53, במושב: ממשק יערות בישראל
- לעמוד הסקר דרום הרי נצרת, הר תבור וגבעת המורה באתר מכון דש"א
- קישור לדוח הסופי ניטור התחדשות משרפה בדרום רכס הרי נצרת באתר מכון דש"א
סקר טבע, נוף ומורשת האדם בחוף ים המלח ומצוק ההעתקים | לביא קורן, עמית מנדלסון, דר בן נתן, אורי הלברשטדט, רונה וינטר לבנה, איתן רומם ואמיר פרלברג (מכון דש"א)
מצוק ההעתקים וחוף ים המלח שלמרגלותיו הוא אזור ייחודי בישראל, המשלב שטחים פתוחים במדבר הצחיח עם מופעים גיאולוגיים ונופיים יוצאי דופן. תהליכים מואצים של השתנות הנוף, נסיגת ים המלח, התפתחות בולענים ושינויים מבניים בנחלים, תורמים עוד לייחודו של האזור. ערכי הטבע והנוף שבשטחים הפתוחים נתונים לאיומים רבים כתוצאה מפעילות אנושית, ביניהם המרת האגן הדרומי לבריכות תמלחת תעשייתיות, הסטת נחלים, הקמת מאגרי מים, קידוחים, חציבה, כריית חומרי ואדי, פעילות תיירותית, הגדלת שטחי חקלאות ועוד.
לביא קורן, רכז סקרים במכון דש"א, מציג בוועידה השנתית ה-53 למדע ולסביבה
בהרצאה שהוצגה בוועידה שיתף לביא קורן, רכז סקרים במכון דש"א, בכמה ממצאים מעניינים מהסקר המקיף שכוללים תיעוד של 289 אתרים בעלי עניין לציבור, בהם אתרים ארכיאולוגיים, בוטניים, גיאומורפולוגיים, הידרולוגיים, היסטוריים, אתרי הנצחה ואתרי נוף. בסקר הבוטני תועדו 327 מיני צמחים עילאיים, כולל מינים בסכנת הכחדה ומינים נדירים. מבחינה זואולוגית, מוכרים מאזור הסקר 59 מיני יונקים, 286 מיני עופות, 31 מיני זוחלים ושלושה מיני דו-חיים, כולל מינים בסכנת הכחדה מחד ומינים פולשים, מאידך.
מניפות הסחף, לדוגמה, מהוות יחידה אקולוגית מגוונת, שמשמשת כבית גידולם של בעלי חיים רבים, לדוגמה חרדון-צב מצוי, שזהו גבול תפוצתו הצפוני בארץ. מניפות הסחף הפוסיליות הן בית גידול ערכי במיוחד, שמכיל צמחים נדירים, דוגמת פגוניה צרת-עלים. בסקר נמצא שמלחת אדמון, שטח שכמעט לא נחקר עד כה, הוא בית גידול של האשל המתנני, מין אשל ייחודי הנמצא בסכנת הכחדה הגדל במלחות בבקע ים המלח והערבה. מיצר לינץ', חבל ארץ חדש ומיוחד שנחשף בשל ירידת מפלס ים המלח, הוא אזור שמאופיין בתופעות גיאולוגיות וגיאומורפולוגיות יוצאות דופן בקנה מידה עולמי, כמו "הנהר הסודי" שמוביל תמלחות ומי נביעות חזרה אל האגן הצפוני של ים המלח.
ים המלח. צילום: עמית מנדלסון. מתוך סקר חוף ים המלח ומצוק ההעתקים (מכון דש"א)
הסקר הוא מקור לבסיס נתונים אקולוגי ונופי משמעותי במרחב חוף ים המלח בין עין גדי לנאות הכיכר. במסגרתו ממפים החוקרים את מאפייניהן של המערכות האקולוגיות, המפגעים והחסמים להתפתחותן, והוא מהווה תשתית הן לתכנון וקידום של שמורות טבע מוצעות ואזורים לפיתוח תיירות וחקלאות באזור, והן לדיון על חידוש שטח הזיכיון של מפעלי ים המלח.
- לתקציר המלא של ההרצאה בוועידה ה-53, במושב: אקולוגיה של צמחים
- לעמוד הסקר חוף ים המלח ומצוק ההעתקים באתר מכון דש"א
- לעמוד יום העיון שנערך בעקבות הסקר באתר מכון דש"א
מוזמנים לקרוא וללמוד עוד על הסקרים והמחקרים של המרכזים לאקולוגיה יישומית במוזיאון, ועל פעילותם: חדש בסביבה באתר האינטרנט של מוזיאון הטבע