עמק יזרעאל – טבע נסוג או הזדמנות לשיקום?

במסגרת המאמץ לשימור השטחים הפתוחים בעמק יזרעאל ערך מכון דש"א במהלך שנת 2020 סקר מקיף בנושא ערכי טבע, נוף ומורשת האדם, במימון הקרן לשמירה על שטחים פתוחים. במסגרתו עלה הגילוי הנפלא על אודות הצמח סמר ענף, שעד רגע הגילוי נחשב לנכחד מהארץ. תזמון ביצוע הסקר במקביל להכנתה של תוכנית המתאר הכוללנית במועצה האזורית עמק יזרעאל, מהווים הזדמנות נדירה לתכנון פעולות שיקום ושחזור מסדרונות אקולוגיים; אלו יהוו בית גידול למגוון מיני הצמחים ובעלי החיים הייחודיים לאזור, כמו גם אתרי טבע ושבילי טיול.

84% משטח הסקר הם שטחים פתוחים נרחבים – חקלאיים, טבעיים ומיוערים – היוצרים פסיפס מגוון של בתי גידול לחי ולצומח. לכן, מרבית השטח הוגדר כ"ליבה" אקולוגית, אשר ערכה לשמירת טבע גבוה. אחת הסיבות להגדרת השטח כליבה היא המסדרון האקולוגי האקווטי הארצי החשוב ביותר בין אגן הניקוז של הירדן לאגני נחלי החוף. דרך מסדרון זה יכולים אורגניזמים שוכני מים לעבור בין שני האזורים ולאכלס מחדש בתי גידול ובכך לתרום לאישוש אוכלוסיות בסכנת הכחדה (דוגמת הלוטרה),  שניצלו מסדרון זה בעבר.

המפה לעיל מבוססת על שילוב מפות ערכיות אקולוגית וערכיות מרחבית. מניתוח מפה זו עולה כי תא השטח המשמעותי ביותר בתחום הסקר, שדורג בערכיות מרבית (ירוק כהה), הוא מדרום למסילת רכבת העמק. שטח זה מורכב מפסיפס של שטחים חקלאיים וטבעיים, הכוללים את מרחב המאגר והאגם של כפר ברוך, הקישון שזורם ביניהם, חורשות האיקליפטוסים במנחת מגידו, ריכוז המעיינות סביב מושב היוגב ויתר הנחלים והתעלות שחורצים את המרחב החקלאי באזור זה.

מטרת הסקר, שהתבצע בהובלת לירז כברה-לייקין ובר שמש, הייתה לספק בסיס נתונים נופי, בוטני ואקולוגי, המגדיר את ערכיות תאי השטח. מסקנות הסקר מסייעות בהגדרת עדיפויות לשימור ולפיתוח ומצביעות על דרכים לשימור ערכי הטבע, הנוף ומורשת האדם בעמק יזרעאל.

למרות שרוב שטח הסקר מאופיין בשטחים פתוחים, יישובים ותשתיות, דוגמת כבישים, יוצרים קיטוע של השטחים הפתוחים, המסכן את יכולת התנועה של בעלי החיים והצמחים ובכך מקשה על הישרדותם. עקב כך המליצו במכון דש"א על ביצוע כמה פעולות, במטרה למקסם את השמירה על הערכיות הרבה של האזור.

כברה-לייקין מציינת כי "יש לשמר ככל האפשר את קיומם של השטחים הפתוחים כיחידות רצופות ובלתי מופרות, על ידי שמירה על עקרונות פיתוח צמוד-דופן. במקביל לכך, יש לצמצם את השפעתן של התשתיות הקיימות, הן על ידי צמצום השפעות זיהום אור ותאורה שמכוונת לאזורי המסדרון והן על ידי תחזוקה של מעבירי מים קיימים תחת תשתיות חוצות וניקיונם מסחף כדי לאפשר תנועה חופשית של בעלי חיים. כמו כן, מומלץ להוסיף שבילי טיול לאתרים ונקודות עניין, כדי שיותר אנשים יכירו את האתרים החשובים האלה".

שמש, הבוטנאי שליווה את הסקר, מציין: "ממצאי הסקר מדגישים את חשיבותם של הכתמים הטבעיים בעמק כבית גידול נדיר וחשוב לצמחים בסכנת הכחדה הייחודיים לאזור", וממליץ לפעול על מנת לשמרם, אם באמצעות קידום הגנה מתאימה למשארי שדות (שולי שדות חקלאיים), חורשות איקליפטוסים, תילים ומעיינות כדי לשמר את הקיים, ואם באמצעות שיקום בתי גידול לאורך המסדרונות האקולוגיים והשבת מיני צמחים בסכנת הכחדה או מינים שנכחדו מהעמק. כמו כן, ישנה חשיבות לביצוע ניטור שוטף של אוכלוסיות המינים הנמצאים בסכנת הכחדה ולניטור המינים הפולשים, שמהווים איום על המערכת האקולוגית, ואף מומלץ לעשות זאת בשיתוף הציבור שחי באזור. בנוסף, תועדו מאות אתרי טבע ומורשת ועשרות מינים של צמחים ובעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה. למשל, במסגרת הסקר התגלה המין סמר ענף, שנחשב כנכחד מהארץ ולא נצפה בעמק מזה 91 שנה!

כברה-לייקין מסכמת: "לציבור יש כוח להשפיע. דוגמה לכך ראינו במאבקם של תושבי העמק נגד הקמת נמל התעופה שתוכנן לקום ברמת דוד, וכדאי למנף את ההתארגנות הסביבתית שקמה. כדי שהציבור ירצה לשמור על ערכי הטבע ושטחים נוספים בסביבתו עליו להכיר את בעלי החיים והצמחים החיים בהם. שיתוף הציבור בניטור יהיה מהלך חשוב ויתרום להצלחה".