הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
מהאזור המדברי של חולות סהרה, דרך צפון סיני וחולות מערב הנגב, ועד לחולות מישור החוף, נדדו והגיעו לכאן לא רק גרגרי חול שנישאו עם הרוח; גם צמחים ובעלי חיים עברו את המסע החולי הזה, במסלול שהיה עד לפני עשורים ספורים אפשרי כמעט ללא עיכובים והפרעות. מאז הולך ופוחת החול, וגורמים שונים מאיימים על שוכניו, שחלקם חיים רק פה. אם לא נפעל לעצירת המגמה, מזהירים מומחי המארג, בית הגידול החולי של חולות מישור החוף פשוט ייעלם.
תמורות בחולות
במישור החוף מרוכזת רוב אוכלוסיית ישראל, ולכן אזור זה נתון ללחצים הולכים וגוברים של פיתוח. נכון להיום, בהשוואה לראשית המאה ה-20, פחות משליש משטחי חולות מישור החוף נותרו כשטח טבעי. בעשרות השנים האחרונות השתנה האזור ללא היכר. חלק משמעותי מהשטח הפך לשטחים מבונים, תשתיות ושטחים חקלאיים, ונראה שגורל דומה צפוי למעט שנותר. לרשימת המפגעים והאיומים אפשר להוסיף הרס וקיטוע של בית הגידול, זיהום אור ורעש, השפעות שוליים סביב יישובים, כבישים ובסיסי צבא, פעילות רכבי שטח, מינים פולשים, מתפרצים ומתפראים, השפעות שינוי האקלים ועוד.
פחות משליש משטחי חולות מישור החוף נותרו כשטח טבעי ללא תכסית. צילום: עידו ליבנה
בתכנית הלאומית להערכת מצב הטבע (המארג) מנטרים מזה עשור את מצב הטבע בישראל. את סיכום ממצאי הניטור אפשר למצוא ב דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, שפרסם המארג לאחרונה (מאי, 2024), שמעניק מבט מקיף ומדאיג על מצב הטבע בישראל.
על שפת הדיונה, חיים ביחד…
על ייחודם האקולוגי של חולות מישור החוף מספר לנו עידו ליבנה, רכז חישה מרחוק במארג, ומי שהוביל את ניטור הצומח ביחידת מישור החוף: "השילוב בין קרקע חולית לאקלים ים-תיכוני אפשר מגוון ביולוגי שאין דומה לו בישראל ובאזור בכלל. זהו מגוון ביולוגי ייחודי, עם מינים אנדמיים רבים גם של צמחים וגם של בעלי חיים. בנוסף לכך, ההפצה של בעלי חיים וצמחים ממדבר סהרה צפונה, למישור החוף, תרמה מינים נוספים חובבי חולות שמשותפים למקומות האלה, וכך שכנו זה לצד זה מינים שמאפיינים את החבל המדברי, את החבל הים-תיכוני ואת חולות מישור החוף".
מימין: מרסיה זעירה. צילום: אורי פרגמן-ספיר; משמאל: רצה שרונית. צילום: עמיר וינשטיין
זה היה, בכל אופן, המצב בעבר. כיום, כתוצאה ממפגעים רבים, עלייה בכיסוי הצומח והתייצבות הדיונות, בית הגידול הייחודי של החולות נמצא בסכנת כליה, וגובר החשש לאובדן חברות מיני הצומח והחי חובבי החולות, שחלק מהמינים הכלולים בהן חיים אך ורק בחולות מישור החוף.
כבר לא "רק חול וחול"
הנתון הדרמטי והמדאיג ביותר שעולה מתוצאות הניטור הוא אובדן רוב בית הגידול החולי שאפיין בעבר את חולות מישור החוף. נכון להיום, פחות מ-4% בלבד מכלל השטח הטבעי שנותר הן דיונות פעילות של חול חשוף ללא צומח– 5.2 קמ"ר בלבד של אזורי חול חשופים. בשנת 1984, לעומת זאת, כיסו הדיונות הפעילות 18% מהשטח. בנוסף לכך, רובו של אותו מעט חול נקי וחשוף מרוכז קרוב לקו החוף, שם ממילא כמעט שלא חיים צמחים ובעלי חיים. יתרה מכך, השינויים נמדדו באזורים שהיו בעבר טבעיים ונשארו טבעיים גם כיום. כלומר, חישוב שטחי החול האבודים אינו כולל שטחים בנויים שמכוסים בתכסית כלשהי שאינה טבעית.
שמורת ניצנים, אז והיום- שטחי החולות הולכים ומצטמצמים. מתוך: מתוך: ארכיון תצלומי אוויר של האוניברסיטה העברית
במהלך עשרות השנים האחרונות, מרבית אזורי החולות הלכו והתכסו בצמחייה. על פי נתונים שהופקו מסדרת לווייני לנסט (שמספקים נתונים רציפים החל משנת 1984), בין השנים 2022-1984 חלה ביחידת הניטור של חולות מישור החוף עלייה משמעותית ביותר של 68% במדד NDVI*, מדד האינדיקציה לכיסוי העלווה הירוקה בשטח נתון. העלייה בערכי המדד, שניכרת במיוחד בחולות מישור החוף בהשוואה לאזורים אחרים בארץ, נובעת מהתפשטות מיני צמחים מקומיים ומינים זרים ופולשים על דיונות החול החשוף.
*Normalized Difference Vegetation Index-NDVI
לא תמיד טוב להיות יציב…
השיטה הכחלחלה (שמקורה מאוסטרליה), שהובאה לישראל מקפריסין בתקופת המנדט, טיונית החולות, שהובאה לישראל מארה"ב באמצע שנות השבעים, ומיני צמחים נוספים, נשתלו לאורך מישור החוף על מנת לסייע בייצוב החולות הנודדים, להפריח את ה"שממה" ולספק צל. ואכן, ההתפשטות המואצת של מינים אלה, שעברו התאמה מהירה לתנאים החדשים, תרמה לייצוב הדיונה החולית. עובדה זו סייעה אולי לשמירה על תשתיות (כגון כבישים ומסילות ברזל), אך בד בבד גרמה לשינוי משמעותי באופיו ובתכונותיו של בית הגידול.
מגמות ארוכות טווח בכיסוי הצומח בחולות מישור החוף. צילום: עידו ליבנה
הדיונה הפעילה שינתה את פניה: החול החשוף כוסה בצומח, והמינים המקומיים חובבי החולות, שמותאמים אליהם כל כך ועמידים לתנאים הקיצוניים ששוררים בהם, נדחקו ונעלמו בהדרגה. את מקומם תפסו המינים הפולשים לצד מיני צומח מקומי המאפיינים דיונות מיוצבות ומיוצבות למחצה, שעבורם השתפרו התנאים. וכך, "הירוק היום ירוק מאוד" בחולות שהיו בעבר לבנים ובוהקים, אך בניגוד, אולי, לדעה הרווחת שירוק זה טוב, "מנקודת המבט" של דרי החולות, השינוי לא היה לטובה.
בית גידול הולך לאיבוד?…
עידו ליבנה מודאג מאוד. "נראה שמגמת התמעטות אזורי החול החשופים תימשך גם בשנים הבאות, ואנו ממש לפתחו – או יותר נכון לסופו – של אובדן בית הגידול החולי. רוב שטח החוף החולי, מתוך אותם 4% של חול נקי שעדיין נותרו, למעשה אינו זמין כמקום חיות לרוב המינים חובבי החולות בשל המליחות הגבוהה שבו והפרעות שונות, כגון תנועת רכבי שטח. המשמעות היא הכחדה מלאה של מיני הצמחים ובעלי החיים שזהו ביתם היחיד, ופגיעה חמורה במגוון הביולוגי", אומר עידו.
ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, מגלה קצת אופטימיות: "למרות שהטיפול במיני צמחים פולשים בשטחים חוליים נרחבים מורכב ביותר ומחייב תחזוקה מתמשכת, וכך גם שיקום של דיונות שהתייצבו בגלל צומח מקומי, חשוב ואפשר לעשות מאמץ לשימור בתי הגידול החוליים באתרים שונים לכל אורך מישור החוף, ולבחון מערכי שיקום אפשריים לחברת הצומח והחי הפסמופיליים של החולות הללו".
גומא שרוני – מין חובב חולות בסכנה: בתי-הגידול החוליים בשרון ובחוף הכרמל הולכים ונעלמים, ואוכלוסיות המין נכחדות. צילום: מרב לבל וין
הממצאים שעולים מניטור המערכות האקולוגיות על ידי המארג נועדו לסייע למנהלי שטח, מתכננים ומקבלי החלטות לגבש מדיניות וממשקים לניהול מושכל ובר-קיימא של המערכות האקולוגיות בישראל. שעון החול הולך ואוזל, ואם לא "ננער את החול" מעלינו וננקוט פעולות להגנת החולות, המגוון הביולוגי שאצור בהם, ייעלם.
מקורות וקריאה נוספת:
גרוסברד ש, רנן א (עורכים). 2024. דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי. המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
לפרק המלא – שער ב – פרק חולות מישור החוף | דו"ח מצב הטבע 2023, המארג
לצפייה במצגת מאירוע השקת דו"ח מצב הטבע 2023 (19.5.24) – אובדן חולות מישור החוף | עידו ליבנה, רכז חישה מרחוק, המארג
