אנטיגונה [ברכט] במוזיאון הטבע

להזמנת כרטיסים >> 

העיבוד של ברטולט ברכט לאנטיגונה הוא משל מהדהד על צמיחת הפשיזם מתוך התרבות המודרנית, על הקשר בין קפיטליזם לאימפריאליזם, ועל המכשולים שמקשים על צמיחת חברה חדשה. אצל ברכט, אנטיגונה איננה סמל המאבק לחירות: היא בשר מבשרו של השלטון הדיקטטורי, והתעוררה לפעולה רק כשהעוולות נגעו ישירות למשפחתה הגרעינית. ואילו קראון הוא שליט פשיסטי ששלח את צבא תבאי לכבוש את ארגוס כדי להשתלט על אוצרות הטבע שלה – בגיבוי חברי המקהלה, המייצגים את טובתו של מעמד מבוסס ששואף להפיק רווחים מן המלחמה. קראון אוכף שלטון טרור הן בחזית והן בעורף, אך בסיום תבאי כולה עומדת בפני קריסה.

העיבוד של ברכט לא הוצג בארץ עד כה, ותורגם כעת לראשונה לעברית. צוות היוצרים בחר להציג אותו בפורמט תלוי־מקום: היצירה מתרחשת במתחם "סטרילי" מפואר שבו השחקנים בוחנים צורות תגובה שונות לעריצות החוץ־בימתית – מהתקוממות פעילה, דרך ציות, ועד לשיתוף פעולה. הבחירה להעלות את היצירה במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט נוטעת את הדרמה הזאת בתוך עולם של חיות מפוחלצות, מה שמאפשר לנסח הערה ביקורתית לא רק על יכולתה התיאטרלית של העריצות להסוות את עצמה (ע"ע פחלוץ), אלא גם על מעמדה ה"מפוחלץ" של אנטיגונה בתרבות המערב.

ברכט הוסיף למיתוס העתיק פרולוג מחורז שעלילתו מתרחשת בברלין בשלהי מלחמת העולם השנייה. זהו סיפורן של שתי אחיות המגלות שאחיהן – חייל שהגיע מן החזית כדי להשאיר להן מזון – נתלה מחוץ לבית כעונש על עריקתו. אחת מהן אוחזת בסכין ורוצה לצאת ולשחרר את הגופה, ואילו האחרת מנסה למנוע ממנה לעשות כן. כחלק מהדיאלוג עם החללים השונים של מוזיאון הטבע, הפרולוג מוצג בלובי התחתון, כמופע בובנאות שמבצעת מפעילה אחת, שבהמשך תגלם את איסמנה, אחותה של אנטיגונה. זו לא בחירה מקרית: היצירה מושתתת על נקודת המבט של איסמנה – האחות שנותרה בחיים להעיד על שלטון העריצות ועל קריסתו, ושצייתנותה תיבחן כאן כעמדה פוליטית. מהלובי, היצירה עוברת אל "תבאי" שבגלריות הלימודיות ע"ש ארדי בקומה הראשונה, החלל ה"גברי" של קראון וראש המקהלה. במסלול העלייה אל הגלריות, בעודם משוטטים בין מוצגי מוזיאון הטבע, הצופים נחשפים לעימות בין הנראטיב הממסדי הגורס שפגרים הם "רכוש" המדינה ושליחיד אסור לאסוף אותם ללא היתר מהרשויות, ובין הנראטיב של אנטיגונה, הגורס שהיחיד חייב להתקומם כנגד עוולות שמחוללות הרשויות.

מאת ברטולט ברכט | תרגום חנן אלשטיין | עיבוד ובימוי עירא אבנרי | עיצוב במה ותלבושות דינה קונסון | עיצוב תאורה ירון אבולפיה | עיצוב סאונד שרון גבאי | עיצוב בובה והנפשה גוני פז | תכנון ובניית פסל איגור גברילוב | ייצור שולחן אור ירון סליק | הלחנה ונגינה בנבואת טרזיאס עדיה גודלבסקי | ע. במאי ומנהלת הצגה טל גרוץ

בהשתתפות: בני אלדר, שירי גולן, מיכאל הנדלזלץ, מיכל ויינברג, קרן צור, ערן שראל

תודות
אלון ספן, עדי כץ-שפירא, רויטל בן-דוד-זסלו, דפנה לב וצוות מוזיאון הטבע; ענת רדנאי, טטיאנה פלקסנקו וצוות אי"ב; דודי פלג, מוזיאון תל אביב; הודי בן-עמי; אנסטסיה קרפנקו; עידן שוורץ; ענת פדרשניידר; דדי ברון; רות חוף; עתי ציטרון; שולי לב-אלג'ם; פרדי רוקם; גד קינר-קיסינגר; אלכס ולסקי; דוד קפלן; תיאטרון החנות; סשה גטלין, תיאטרון גשר; נעה אייזנר, שירי מתוקי ועמית רייס; לירון דינוביץ ומרט פרחמובסקי; יעל הרניק.

להזמנת כרטיסים >>