למצולמים יש קשר לכתבה | ניטור יונקים באמצעות מצלמות שביל

צפייה בטבע שסביבנו אינה רק חוויה אסתטית, היא גם הזדמנות להעמיק את הבנתנו במערכות האקולוגיות וביצורים שמאכלסים אותן, שחלקם נסתרים מעינינו. ניטור בעלי חיים באמצעות מצלמות שביל הולך ותופס מקום ככלי מרכזי במחקר אקולוגי ובהבנת דפוסי פעילותם והתנהגותם של בעלי חיים. מדובר בטכנולוגיה פשוטה ויעילה, שמספקת הצצה אל עולמן ואורחות חייהן של חיות הבר, מבלי להפריע להן או להטריד את סביבתן.

במסגרת תוכנית הניטור הלאומית למגוון ביולוגי שמוביל המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), נעשה שימוש במצלמות שביל למעקב ארוך טווח אחר יונקים בינוניים וגדולים, במגוון בתי גידול שמאפיינים את נופי הארץ. ממצאי ניטור היונקים, בצירוף נתוני ספירות שמנהלת רשות הטבע והגנים, מוצגים בדו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי של המארג ומסייעים לנו לעקוב אחר מצבם.

מצלמה נסתרת

ניטור יונקים מתבצע באמצעות מצלמות שביל, שמוצבות, בהתאם לעקרונות הצבה מוגדרים, באזורי המחיה והפעילות של בעלי החיים שאותם רוצים לנטר. בכל הצבה של מצלמה מכוונים את זווית המצלמה כך שהעדשה תצלם את ה"פריים" הרצוי, לרוב מול שביל תנועת בעלי החיים, או צומת שבילים. המצלמות מצוידות בחיישנים שמגיבים לנוכחות בעלי חיים ומצלמות אותם אוטומטית, בכל זמן שבו נקלטת תנועה, ביום ובלילה. מלבד התקנת המצלמות והחלפת כרטיסי הזיכרון מעת לעת, לא נדרשת נוכחות פיזית של החוקרים בשטח במהלך הניטור, וכך מתאפשר מעקב עקבי ורציף בכל שעות היממה ולמשך תקופות זמן ארוכות.

בעזרת מצלמות השביל מתועדים גם בעלי חיים פעילי לילה, בעלי חיים נדירים או חששנים במיוחד, שקשה או בלתי אפשרי לעקוב אחריהם בשטח. ברוב המקרים, נוכחות המצלמה אינה מורגשת ואינה מפריעה לבעלי החיים או משנה את התנהגותם, ודרך עדשות המצלמות מקבלים החוקרים הזדמנות לתיעוד אותנטי של בעלי החיים, שאינם מודעים לכך שמישהו "צופה" בהם. התצלומים והסרטונים ש"נלכדים" בעדשת המצלמה מתעדים לא רק את בעלי החיים עצמם (גיל, זוויג, מצב בריאותי) ואת מגוון המינים, אלא גם את דפוסי ההתנהגות והפעילות של בעלי החיים במרחב.

מהנתונים שנאספים אפשר ללמוד על הקשר בין בעלי החיים לסביבתם, לבחון גורמים ותהליכים שמשפיעים עליהם, להעריך את גודל האוכלוסיות ואת מצבן ועוד, ולהסיק מסקנות על מצבה ותפקודה של המערכת האקולוגית בכללותה. נתונים מסוג זה יכולים להוות בסיס לתכנון וליישום פעולות ממשק וניהול של שטחים פתוחים וטבעיים, כדי לשמור עליהם ועל בעלי החיים שחיים בהם.

שקט, מצלמים

על פי דו"ח מצב הטבע 2022 – כרך מגמות ואיומים של המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), בשל עלייה חדה בגודל אוכלוסיית בני האדם ופיתוח נרחב ומואץ, המגוון הביולוגי בישראל נתון לאיום הולך וגובר. בישראל חיים 98 מיני יונקים, מהם 61 מינים (62%) בסכנת הכחדה. גורמי איום רבים מסכנים את היונקים בישראל: פיתוח יישובים ותשתיות, קיטוע ואובדן בתי גידול, דריסות, הרחבת שטחי חקלאות, הדברה חקלאית, הרעלות מכוונות, ציד, חשיפה לטורפים, תחרות על משאבים, שינוי האקלים (שמביא להתייבשות מקורות מים טבעיים ולצמצום מקורות המזון), ועוד.

ניטור היונקים שהוביל המארג התבצע בחודשי הקיץ והסתיו, במהלך תשע שנים (2021-2012), בשבע יחידות אקולוגיות שונות בישראל: חורש ים-תיכוני, יער מחטני נטוע, בתות עשבוניות, ספר המדבר, הר הנגב, הדרום הצחיח וחולות מערב הנגב. מצלמות השביל מוקמו בחלקות נבחרות, במרחקים שונים מיישובים ומשטחי חקלאות, כך שניתן היה לבחון, לאורך תקופת הניטור, הן את מגמת השינויים בשפע הפרטים של מיני היונקים לאורך זמן והן את השפעתם של היישובים ושטחי החקלאות על מדד זה. חלק ממיני היונקים מהווים סמנים ביולוגיים (ביואינדיקטורים) לטיבו ולאיכותו של בית הגידול, ולכן שינויים בגודלן של אוכלוסיות לאורך זמן יכולים להעיד על שינויים במאפייני בית הגידול.

בין השאר, הממצאים שהתקבלו מעידים על השפעות שונות של יישובים ושטחי חקלאות על מגוון היונקים, ונראה שמינים שונים מתאפיינים בדפוסי פעילות שונים. חלק מהמינים מעדיפים את הקִרבה לבני האדם, ואילו מינים אחרים נצפים בעיקר הרחק ממקומות יישוב. המשך מגמת הצמצום של שטחים טבעיים רחוקים מיישובים מקטין את זמינות השטח שמועדף על מינים אלה ומסכן את קיומם. מנגד, המשך התפשטות היישובים ושטחי החקלאות יתרום להגדלת תפוצתם של מיני היונקים מלווי האדם, מה שעשוי להפר את האיזון במערכות האקולוגיות הטבעיות.

לארנבת אוזניים ארוכות

אלה פסטרנק, שמרכזת את ניטור היונקים במארג, מסבירה את הממצאים שהתקבלו ממצלמות השביל ומשתפת בכמה דוגמאות מהשטח. "מרבית מיני היונקים שנצפתה בהם עלייה בעשור האחרון, דוגמת התן הזהוב, השועל המצוי (ביחידות הניטור המדבריות) והדורבן ההודי (ביחידות הניטור הים-תיכוניות), הם מינים מלווי אדם, שיודעים לנצל היטב זמינות של משאבים מעשה ידי אדם, כמו מים, מזון ומחסה", אומרת פסטרנק. "ככל שזמינות המשאבים עולה, עם התרחבות היישובים והתשתיות שסביבם, אוכלוסיות מינים אלו משגשגות, גדלות ולעיתים מרחיבות את תפוצתן". פסטרנק מציינת, שהתופעה באה לידי ביטוי בעיקר בסביבה המדברית, שבה יישובים, בסיסים צבאיים ושטחי חקלאות יוצרים כתמים עשירים במשאבים, החסרים במיוחד בסביבה היובשנית. "במדינות רבות בעולם, התן הזהוב, השועל המצוי, הצבוע, הגירית, הנמייה והדלק נפוצים מאוד בקרבת יישובים ובתוכם, וההערכה היא שמגמת ההתפשטות של יונקים כאלו לאזורים מיושבים תתרחב בישראל בשנים הבאות".

"מינים אחרים, כמו צבי ישראלי וצבי הנגב, שניהם מינים רגישים המוגדרים בסכנת הכחדה, וארנבת השדה, מגלים העדפה לפעילות הרחק מיישובים", מוסיפה פסטרנק, "ככל הנראה, בשל רגישות לקרבה לאדם, ואולי עקב נוכחותם המוגברת של מיני טורפים, כמו התן, השועל והזאב האפור". גידול באוכלוסיית הטורפים מעמיד בסיכון את הצבאים, ובמקרים מסוימים, דוגמת צבי הנגב וצבי השיטים, נמצא קשר הפוך בין שפע הטורפים לשפע הצבאים. ארנבת השדה היא המין היחיד שהציג מגמה מובהקת של שינוי כלל ארצי בגודל האוכלוסייה בתקופת הניטור. ייתכן שמגמת העלייה בגודל האוכלוסייה של ארנבת השדה שנצפתה הרחק מיישובים נובעת מחוק איסור הציד של מין זה ואכיפתו.

בשני העשורים האחרונים, מגמת עלייה ניכרת גם בשפע הפרטים של צבי הנגב, הצבי הישראלי, צבי השיטים (שעומד על סף הכחדה) והיעל הנובי, כפי שעולה מנתוני הספירות של רט"ג. התאוששות האוכלוסיות של מינים אלה מתאפשרת, ככל הנראה, בזכות צמצום משמעותי של הציד ומאמצי הגנה על בתי הגידול שלהם, שנושאים פרי.

לניטור ארוך טווח של מיני היונקים חשיבות רבה בתוכניות לשימור חיות בר ובמאמצי ההגנה הנדרשים כדי להגן על מינים מאוימים ומינים בסכנת הכחדה. ד"ר רון חן, אקולוג כמותי ורכז עיבוד וניתוח הנתונים של המארג, מדגיש, שהמשך תוכנית הניטור של המארג בשנים הבאות יעמיק וירחיב את הבנתנו לגבי התהליכים שעוברות המערכות האקולוגיות בישראל, והיא תשמש כלי משמעותי להתמודדות עם אתגרי העתיד בשמירה על המגוון הביולוגי בישראל.

 

מקורות וקריאה נוספת: 

• גרוסברד ש, רנן א (עורכים). 2024. דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי. המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב
• לפרק המלא – שער א – פרק יונקים | דו"ח מצב הטבע 2023, המארג
• עמוד הפרויקט השפעת יישובים על דפוסי הפעילות היממתיים של יונקים בישראל | אתר המארג