חם מהשדה | חדשות בוטניות ותגלית מדעית

הבוטניקה, תורת הצמחים, היא תחום מדעי מרכזי בעולם הטבע. מעבר ליופי ולאסתטיקה של הצמחים ופרחיהם, הבוטניקה מספקת ידע חיוני על מערכות אקולוגיות, על יחסי הגומלין בין יצורים חיים ועל האיזון העדין המאפשר למערכות אלו להתקיים. לא כל מיני הצמחים ידועים לאדם, יש שנכחדים ונעלמים, יש חדשים שמתגלים. סקרים בוטניים וחקירה מדעית מתמשכת הם המפתח להכרת עולם הצומח ולשימורו לדורות הבאים.

מחקר בוטני שהתפרסם ממש בימים אלה מציג לראשונה מין חדש למדע, אנדמי לישראל ולירדן: יחנוק מימי (Cistanche mimii) ששמו ניתן לכבוד הבוטנאית מימי רון, זוכת פרס קידום הבוטניקה בישראל. מימי רון היא מהבוטנאיות החשובות בארץ, ולא בכדי, כאות הערכה על פועלה הרב ועל תרומתה העצומה למחקר הבוטני, הוענק לה לאחרונה (פברואר, 2025) הפרס המכובד מטעם מוזיאון הטבע והוחלט לקרוא על שמה את מין היחנוק החדש שתואר.

אם לא נסקור, איך נגלה? 

הכרת מינים חדשים מצריכה עריכת סקרים שיטתיים, איסוף דגימות, תיעוד מדויק של תנאי הגידול, השוואות עם אוספים בוטניים קיימים בארץ ובעולם, ולעיתים גם בדיקות גנטיות. במסגרת הפעילות השוטפת של יחידת הסקרים של מכון דש"א (דמותה של ארץ), נערכים סקרים בוטניים מעמיקים ורחבי היקף לזיהוי, הגדרה ואפיון הצומח במגוון בתי הגידול המאפיינים את נופי הצומח והיחידות האקולוגיות של ישראל.

סקרים אלו מאפשרים לאתר מיני צמחים נדירים או בסכנת הכחדה, לגלות מינים חדשים או בלתי מתועדים, ולהעמיק את הידע על השינויים האקולוגיים שמתרחשים בבתי הגידול. זהו מידע חשוב, שיכול לסייע בתכנון דרכי שימור מתאימות עבור מינים אלו, והוא מהווה כלי חיוני בקבלת החלטות סביבתיות וניהול השטחים הפתוחים בישראל.

לצאת אל השדה ברון

מימי רון, בוטנאית ותיקה ומוערכת, ומי שהקימה את מחלקת הבוטניקה של מכון דש"א, מתעדת וחוקרת את צמחיית הנגב במשך עשרות שנים, ובאמתחתה מידע מהימן ועדכני מקרוב למאתיים אלף תצפיות צמחים שביצעה ברחבי הארץ. אהבתה של רון לטבע ולצמחים נולדה כבר בגיל צעיר, בעת שלמדה מאימה, חובבת צמחים בעצמה, לזהות צמחים תוך כדי עבודה חקלאית במשק המשפחתי. רון מספרת שבכל הזדמנות ובמהלך טיולים אין ספור ברחבי הארץ אספה, הגדירה וייבשה צמחים, תוך הקפדה על רישום ראוי של שם הצמח בעברית, השם המדעי, תאריך ומקום האיסוף. במהלך השנים, תוך התבוננות עמוקה ולימוד עצמי, הפכה רון לאחת המומחיות הגדולות לצמחי הבר בישראל.

רון היא דמות מובילה ופעילה כבוטנאית בכירה בסקרי השטח של מכון דש"א, ותוך כדי עבודתה גם חונכת ומלווה בוטנאים צעירים ומוכשרים, שנמנים עם הצוות המסור והמקצועי של המכון. העבודה בשטח מורכבת ודורשת סבלנות. לעיתים, הגילוי של מין חדש תלוי בהבחנה בהבדלים קטנים במבנה הצמח, שבקלות אפשר להחמיצם. לדברי רון, "כל מין שאנחנו מכירים מוסיף עוד חלק לפאזל המורכב של המערכת האקולוגית. גילוי מין חדש הוא לא רק רגע מרגש לחוקר, הוא תרומה אמיתית להבנת המגוון הביולוגי. הכרת מיני הצומח ותיעודם אינם רק עניין מדעי, אלא מרכיב חיוני בשמירה על הטבע".

עושים סדר: משלוש יוצא חמש

יחנוק מימי התגלה ב-2018 במסגרת סקר צומח של מכון דש”א באגן צין עליון, ובמהלך 2020-2019 נצפה על ידי בוטנאים שונים באתרים נוספים בהר הנגב הגבוה וליד ירוחם. תחילה הוגדר כמין אחר של יחנוק, שקרוב לו, ורק השנה (2025) תואר באופן רשמי כמין עצמאי, חדש למדע.

היחנוק הוא צמח מדברי, טפיל חסר עלים (אינו מבצע פוטוסינתזה בעצמו), בעל פריחה יפה ומרשימה, שמיניו השונים גדלים ברחבי הנגב. את המשאבים הדרושים לו לגדילה והתפתחות הוא פשוט לוקח, בלי הרבה בושה, מצמח אחר, שאל שורשיו הוא נטפל. ממש כמעט "חונק" את הצמח הפונדקאי שלו, ש"מארח" אותו בעל כורחו. וכך, באמצע המדבר, מתהדר לו היחנוק בפריחתו המרהיבה ומושך אליו מאביקים שמסייעים לו בתהליך הרבייה.

בספרות המדעית תוארו בארץ שני מינים בלבד: יחנוק המדבר ויחנוק המלחות. במסגרת עבודת מחקר קפדנית ויסודית שארכה כמה שנים, הסתבר שההגדרה של יחנוק המלחות הייתה שגויה, והוא כלל אינו גדל בארץ, ושזהו, למעשה, מין חדש בתכלית, שקיבל את השם יחנוק מימי. בנוסף לתגלית מדעית חשובה זו, החוקרים איששו את הימצאותו של מין שלישי, יחנוק סגול, וגם תיעדו לראשונה שני מינים נוספים, יחנוק הצבעים ויחנוק חיוור, שלושתם מוכרים ממקומות אחרים בעולם, אך חדשים לארץ.

את המחקר הוביל דר בן-נתן, בוטנאי בכיר במכון דש"א, בשיתוף פעולה עם ד"ר כריס ת'ורוגוד מאוניברסיטת אוקספורד, מומחה לצמחים טפילים. המחקר פורסם לאחרונה (אוגוסט, 2025) במאמר בכתב העת phytokeys, שעוסק בטקסונומיה של צמחים.

מונוגרפיה על יחנוק

במסגרת הסקרים הבוטניים של מכון דש"א, וגם בסיורים עצמאיים שערך, אסף בן-נתן צמחי יחנוק ממקומות שונים בנגב, תיאר אותם באופן מפורט, ייבש ושמר בעשבייה, בדק סימנים והשווה למידע שקיים בספרות בוטנית ובגיליונות עשבייה מהעולם. ד"ר ת'ורוגוד מאוקספורד הצטרף כשותף, סייע באיסוף מידע וביצע את הבדיקות הגנטיות וההשוואות שנדרשו כדי לאמת את זיהוי מיני היחנוק השונים.

החוקרים מציינים שהגדרת המינים והמגוון שלהם עדיין אינם מובנים היטב ופערי ידע עדיין קיימים. יחד עם זאת, ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות הגדולה של תצפיות מדוקדקות על צמחים בשטח במסגרת סקרים בוטניים בקנה מידה מקומי, לצד מחקר מדעי שיאפשר הגדרה וזיהוי מדויקים של מיני היחנוק בישראל ובמזרח התיכון בפרט, וברמה עולמית של הסוג בכלל.

הבוטנאיות והבוטנאים של מכון דש"א לא "נחים על זרי היחנוק", וממשיכים ללא לאות בעבודתם הנאמנה. מוזמנים לקרוא וללמוד עוד על סקרי הטבע והנוף ועל המחקרים המרתקים באתר האינטרנט של מכון דש"א.

מקורות וקריאה נוספת

• אוסטרובסקי, ג' (2025). כמו צמח בר, שיחה עם מימי רון. כתב העת יער, גיליון 28
• מרחב לא מוגן | צמחים בסכנת הכחדה בישראל
• הבלתי מתועדים | מיני צמחים חדשים בישראל
• דנין, א' ופרגמן-ספיר, א'. הסוג יחנוק, בתוך: אתר האינטרנט צמחיית ישראל וסביבתה