הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
שיתוף פעולה בין מדענים וחוקרים לציבור הרחב מביא עימו תובנות חדשות והזדמנות לשפר את ההבנה שלנו על הסביבה והטבע שסביבנו. יתרונותיו הבולטים של מדע אזרחי כוללים הרחבת היקף איסוף הנתונים, פתיחות לרעיונות חדשים ולנקודות מבט חדשות וטיפוח מודעות ציבורית לסוגיות מדעיות וסביבתיות, אך הוא גם מציב אתגרים בכל הקשור לאמינות נתונים והטיות.
בחודש פברואר 2025 נחנך במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט בתל אביב מרכז ייחודי מסוגו – המרכז הישראלי למדע אזרחי. מה זה אומר "מדע אזרחי"? למה צריך את זה? אילו פרוייקטים קיימים ואיך אפשר להשתתף? ננסה לעשות סדר.
פורסם בפברואר 2025
דיון בשולחנות עגולים, בכנס ההשקה של המרכז הישראלי למדע אזרחי.
מהתפתחות טכנולוגית למעורבות חברתית
התפתחות הטכנולוגיה הדיגיטלית בעשורים האחרונים חוללה מהפכה בדרכי עריכת המחקר המדעי, והמדע האזרחי הוא ביטוי מובהק לשינוי זה. מדע אזרחי הוא גישה מחקרית של שיתוף פעולה בין גורמים מקצועיים לציבור מתנדבים, שאינם בהכרח בעלי הכשרה מדעית כלשהי. שיתוף הפעולה יכול להתבצע בכל שלבי המחקר, החל מהגדרת שאלות המחקר, איסוף נתונים מהשטח, ניתוחם ועד לפרסום הממצאים, והערך המוסף שלו עצום. התהליך לא רק מסייע למדענים באיסוף מידע, שמגיע ממספר גדול של משתתפים, אלא גם מעצים את הציבור ומעניק לו תחושת שייכות ומעורבות במחקר שמטרתו להגן על הטבע.
שורשיו של המדע האזרחי נטועים כבר במאה ה-19, כאשר חובבי אסטרונומיה ותצפיות על תופעות שמימיות, כמו מטאורים וכתמי שמש, תרמו להרחבת הידע המדעי. עם התפתחות הטכנולוגיה, ובעיקר בעשור האחרון, עם הופעת הטלפונים החכמים, חיישנים ואפליקציות ייעודיות, הקהל הרחב קיבל כלים לדווח על תצפיות בתוך שניות.
אפליקציה כזו היא למשל iNaturalist. זוהי פלטפורמה בינלאומית, שעברה תרגום והתאמה לישראל בזכות פעולתו של המרכז הישראלי למדע אזרחי בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה. האפליקציה מאפשרת לצלם ולזהות מיני צמחים ובעלי חיים, ונכון לרגע כתיבת שורות אלו, מכילה מעל 500,000 תצפיות מ-12,000 משתמשים ישראלים!
אפליקציית iNaturalist – כלי לדווח על תצפיות בתוך שניות, אצל כל אחד ואחת בכיס.
יוצאים לשטח – יישום ויתרונות
נכון להיום, ניטור מערכות אקולוגיות הוא "תחום הדגל" של המדע האזרחי, שם מתגלה עוצמתו של המודל. איסוף הנתונים ההמוני מאפשר כיסוי מרחבי חסר תקדים. כך, למשל, בפרויקט האמריקאי לדיווח על קיני ציפורים נאספו 4.2 מיליון תצפיות ב-2023 בלבד, פי 15 מהנתונים הזמינים בשיטות מסורתיות!
בישראל ניכרת התפתחות מרשימה בתחום המדע האזרחי עם כ-30 מיזמים פעילים, נכון לרגע זה. באתר המרכז הישראלי למדע אזרחי תוכלו למצוא מיזמים שונים, שלכל אחד מהם חשיבות להבנת הטבע והשפעה על קבלת החלטות ומדיניות.
כך, למשל, הנתונים שנאספו במסגרת "ניטור הפרפרים הלאומי", שהחל כבר ב-2009 בשיתוף האגודה לחובבי הפרפרים בישראל, סייעו בזיהוי מגמת היעלמות של הפרפר כחליל השברק, מה שהוביל להכרזת שמורת טבע חדשה בנגב ב-2022. מעבר להשפעתו על המחקר המדעי והסביבה, המדע האזרחי מהווה גם כלי חינוכי עוצמתי. כאשר תלמידים, סטודנטים ואזרחים מתנדבים משתתפים בפרויקטים אלו, הם נחשפים לעקרונות מדעיים, כמו דרכים לאיסוף וניתוח נתונים ודרך פעולתם של תהליכים אקולוגיים, ולומדים מדוע חשוב לשמור על הטבע. מדע אזרחי הוא דוגמה לכך שמעורבות הציבור יכולה להשפיע באופן ישיר על איכות החיים שלנו.
האתגרים שבדרך
כמו בכל תחום חדשני, גם במדע האזרחי יש אתגרים שדורשים התייחסות. אחד האתגרים המרכזיים הוא אמינות הנתונים. כאשר הנתונים נאספים על ידי מתנדבים, קיימת חשיבות רבה ליישום מערכות אימות וביקורת, שיבטיחו את איכות המידע. במחקר שפורסם ב-Nature (2023) נמצא כי בפרויקטים ללא מערכות אימות נתונים, שיעור הטעויות הגיע ל-18% בדיווחי תצפיות צמחים, לעומת 3% בפרויקטים עם ביקורת עמיתים דיגיטלית.
המינים עם הכי הרבה תצפיות ב – iNaturalist הם לאו דווקא המינים הנפוצים ביותר בטבע.
אתגרים נוספים הם הטיות בדגימה, הנובעות מסיבות שונות. למשל, הטיה גיאוגרפית: מתנדבים נוטים לדווח על אזורים נגישים, כמו פארקים עירוניים, בעוד שאזורים מרוחקים עלולים להישאר מחוץ למעקב. או הטיית שכיחות: רובנו נתלהב ונדווח על מינים "מיוחדים", שנתקלנו בהם, שועל לדוגמה, ואולי לא נמהר לדווח על מינים נפוצים שאנו רגילים לפגוש, חרצית למשל. הטיה נוספת היא טקסונומית: רובנו מעדיפים קבוצות מסוימות של בעלי חיים על פני קבוצות אחרות. כך, למשל, צפרים חובבים ייטו לדווח על מיני ציפורים, ופחות על חרקים או זוחלים באותה סביבה. דוגמה זו מובילה להטיה נוספת, הטיית מאמץ דיגום: חובבים ומתעניינים ידווחו פעמים רבות יותר מאחרים. אנשים אלה מכונים "דוגמי על" והם מזינים הרבה מאוד נתונים בעלי ערך, אך עלולים ליצור ייצוג יתר של מין מסוים. כך למשל אותו צפר חובב, במידה והוא "דוגם על", ציפורים יקבלו ייצוג יתר בדיווחים על אף ששכיחותן אינה עולה על בעלי חיים אחרים בסביבה. כדי להתמודד עם האתגרים הללו נכנסות לתמונה טכנולוגיות מתקדמות כמו אלגוריתמי למידת מכונה שמסייעים בזיהוי ובתיקון הטיות אלו.
עם הפנים קדימה
במבט לעתיד נראה שחשיבותו של המדע האזרחי רק תלך ותגדל. על פי ההערכות, עד שנת 2030, מעל 50% ממחקרי הסביבה בעולם יתבססו על נתוני הציבור. שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, תשתיות דיגיטליות ושיתופי פעולה בין-מגזריים יאפשרו להמשיך ולמנף את יכולות ההמונים, מה שיספק לנו תמונה מקיפה, עדכנית ואמינה של מצב הסביבה. יחד עם זאת, הצלחת המיזמים תלויה בהנגשה של כלים אנליטיים למתנדבים ובהמשך פיתוח סטנדרטים מחמירים לאימות הנתונים. כל אלו נעשים במרכז החדש שלנו, המרכז הישראלי למדע אזרחי.
ניטור מערכות אקולוגיות הוא "תחום הדגל" של המדע האזרחי. איסוף נתונים המוני מאפשר כיסוי מרחבי חסר תקדים.
מדע אזרחי אינו רק מגמה זמנית, אלא מהפכה אמיתית בגישה למחקר המדעי. הוא מסמל את הדמוקרטיזציה של המדע, שבה כל אחד ואחת יכולים לתרום ולשפר את ההבנה שלנו לגבי עולם הטבע שסביבנו. למוזיאוני טבע יש תפקיד חשוב בהפצת ידע זה ובהפיכת הקהל לחלק פעיל בתהליכים מחקריים, ועל כן היה זה טבעי, שהמרכז הישראלי למדע אזרחי, שמספק תמיכה מדעית, טכנולוגית וחברתיים למיזמים ברחבי הארץ, יוקם במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.
אם גם אתם סקרנים ורוצים להיות חלק ממחקר שמשנה את פני המדע, יש אין-ספור מיזמים שתוכלו להצטרף אליהם. היכנסו לאתר של המרכז הישראלי למדע אזרחי, שוטטו בין המיזמים ובחרו מה מתאים לכם.
מתעניינים גם בנתונים הנאספים? מאגר הנתונים שלנו פתוח לכולם, ויש בו כבר מעל 5 מיליון תצפיות! כל דיווח, כל תצפית וכל נתון יכולים לסייע בהבנת תהליכים טבעיים ובקבלת החלטות נכונות לשימור כדור הארץ. ביחד נוכל ליצור עתיד, שבו המדע לא מוגבל למעבדות ולספרי לימוד, אלא הופך לכלי להעצמת הקהילה והסביבה.
