16:00
הדפסהשיתוף
  • פאנלים סולאריים מעל כרם
    האמנם "הדבר הלוהט הבא"?
  • דו-שימוש בחקלאות: פאנלים סולאריים לייצור חשמל, מערכת אגרוולטאית מעל כרם. Sun’Agri, France
    שווה בדיקה: פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים

    דו-שימוש בחקלאות: פאנלים סולאריים לייצור חשמל, מערכת אגרוולטאית מעל כרם. Sun’Agri, France

האמנם "הדבר הלוהט הבא"?

שווה בדיקה: פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים

הדפסהשיתוף

משבר האקלים כבר כאן, והוא תוצאה ישירה של פליטות גזי חממה, שגרמו להתחממות גלובלית. על האנושות מוטלת האחריות לפתור את המשבר, שהיא עצמה גרמה לו, או לפחות לצמצמו. חשוב לשאול לא רק "כמה זה עולה לנו", אלא גם לבחון כמה זה "עולה" לסביבה הטבעית שלנו ושל שותפינו החשובים מאוד, דרי המערכת האקולוגית.

לצד שינויים באורח החיים, כמו צמצום הצריכה, שימוש חוזר ומִחזור, חשוב לעודד פיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשניים בתחום האנרגיה והתחבורה במטרה לצמצם את התלות בדלקי מאובנים ואת פליטת גזי החממה. יחד עם זאת, לפיתוחים טכנולוגיים יש מחיר סביבתי-אקולוגי, לעיתים גבוה מדי.

שתי ציפורים במכה אחת"?

מערכת אגרו-וולטאית – פאנלים סולאריים מעל גידולים חקלאיים – היא דוגמה לפיתוח טכנולוגי, העושה שימוש כפול ביחידת שטח ושואף להדגים שאנרגיה מתחדשת היא אפשרית וכלכלית. במערכת אגרו-וולטאית, פאנלים (לוחות) להפקת אנרגיה סולארית מותקנים מעל כרמים, מטעים ושדות חקלאיים, תוך שמירה על הפעילות החקלאית ופגיעה מינימלית ביבולים. המערכת מציעה ניצול שטח פתוח לשתי מטרות בו-זמנית: חקלאות וייצור אנרגיה מתחדשת.

ברחבי העולם, וגם בישראל, נעשים בשנים האחרונות ניסיונות ראשונים לייצר חשמל סולארי מעל גידולים חקלאיים. מדינת ישראל "עשירה" בשמש אך "ענייה" בשטחים פתוחים טבעיים וחקלאיים. מגבלת הקרקע מחייבת ניצול השטחים הקיימים באופן מיטבי. השאיפה של התומכים בהקמת מערכות אגרו-וולטאיות היא, שהפיתוח ימקסם את ייצור החשמל הסולארי בשטחי הגידול, יפחית את עלות האנרגיה ואת פליטות הפחמן וגזי החממה, יגדיל את הכנסות החקלאים בתמורה לייצור החשמל ויתרום לחיזוק החקלאות לצורכי ביטחון תזונתי; בנוסף, יסייע למדינה להשיג את יעדי המעבר לאנרגיה מתחדשת: ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 30% (מכלל ייצור החשמל הנצרך) עד שנת 2030. כל זאת, מבלי לנצל לשם כך שטחים פתוחים טבעיים.

להצבת פאנלים סולאריים מעל יבולים, פוטנציאל לשילוב גידול חקלאי וייצור אנרגיה במערכת אחת

להצבת פאנלים סולאריים מעל יבולים, פוטנציאל לשילוב גידול חקלאי וייצור אנרגיה במערכת אחת

יתכן שבחלק מהגידולים, למערכת האגרו-וולטאית יהיו יתרונות נוספים על ייצור אנרגיה "ירוקה", למשל, הפאנלים הסולאריים יכולים להגן על הגידולים החקלאיים מפני פגעי מזג אוויר בחורף ויוצרים הצללה שמפחיתה את קרינת השמש, עומס החום והאידוי בקיץ. בכך המערכת עשויה להקל על הצמחים, לשפר את תפוקת היבול החקלאי ובמקרים מסוימים גם להפחית את הצורך בהשקיה ולתרום לחיסכון במים. בנוסף, אומנם הפאנלים מצריכים שטיפה במים מעת לעת, אך עודפי המים מתנקזים אל השטח החקלאי שמתחת להם ויכולים להיכלל בתחשיב ההשקיה של השדה. בשל הסמיכות של חשמל ותשתית לשטח החקלאי, סביר להניח שניתן יהיה לשלב טכנולוגיות מתקדמות של חקלאות מדייקת בהשקעה נמוכה יותר.

פאנלים סולאריים מוצבים בגובה רצוי מעל הגידול החקלאי ובהתאם לאופי הטיפול הנדרש. Sun’Agri, France

פאנלים סולאריים מוצבים בגובה רצוי מעל הגידול החקלאי ובהתאם לאופי הטיפול הנדרש. Sun’Agri, France

אז מה הבעיה?

לצד היתרונות המוצעים יש חששות רבים. הקמת מערכות אגרו-וולטאיות ומעבר לאנרגיה סולארית מציבים אתגרים מורכבים לרשת החשמל, כגון הצורך בפיתוח תשתיות הולכת חשמל, ובהמשך גם מתקני אגירה מהשטחים הפתוחים שבהם הוא מיוצר לאזורי הביקוש, שכן עיקר הפוטנציאל בהקמת חוות של פאנלים סולאריים הוא באזורי פריפריה (שבהם שיש עדיין שטחים פתוחים), בעוד שרוב הביקוש לחשמל הוא באזור מרכז הארץ, המאוכלס בצפיפות.

חשש נוסף הוא שהקלות ניכרות בפיתוח שדות אגרי-וולטאיים עלולות להתחרות ולפגוע בתמריצים להפקת חשמל על גגות ושטחים מופרים, שהם הנתיבים המועדפים מבחינת שמירה מיטבית על תפקודי השטחים הפתוחים, וכן שייצור החשמל יהפוך להיות "הגידול" העיקרי בחלק משדות הבעל, שכבר לא ישתלם לחקלאים לעבדם.

מרוב פאנלים לא רואים את הנוף

אחד החששות המרכזיים הוא שלמרות שמדובר במערכת חקלאית לכאורה, הקמת פאנלים מעל שטחים פתוחים נרחבים מהווה פגיעה נופית משמעותית, במיוחד באזורים שבהם יש נופי מורשת בעלי ערך תרבותי-היסטורי, נושא שלא מקבל התייחסות מספקת בבחינת חסרונות מול תועלות. יתרה מכך, לשטחים הפתוחים חשיבות אקולוגית רבה כבית גידול למגוון צמחים ובעלי חיים מעצם היותם ספקים של שירותי מערכת רבים. השטחים הפתוחים בישראל נתונים לאיום מתמיד, ומאבדים את תפקודם באופן שפוגע בשירותי המערכת האקולוגית לאדם. בעלי חיים לא יכולים להתקיים רק בשטחים המוגנים, ועל כן הם משתמשים במסדרונות אקולוגיים, המבוססים במרכז הארץ ובצפונה על שטחים חקלאיים. לגידור שטחים בהיקפים גדולים מסביב למערכת המוצבת בשטח (למניעת גניבות ונזק), תהיה בוודאות השפעה קריטית על תנועת בעלי החיים בשטח. כך גם לגבי תשתיות שייבנו ושטחי האגירה שעלולים להוביל לכך שיהיה בינוי "צמוד דופן" למערכת האגרו-וולטאית, דבר המעלה את פוטנציאל גודל השטח שעלול להיות מושפע ולהיפגע.

ידידותי לסביבה, או פוגע בטבע ובנופי מורשת? הקמת פאנלים מעל שטחים פתוחים נרחבים עלולה להוות פגיעה אקולוגית ונופית

זאת ועוד: הקמת התשתית הנלווית והתפעול האינטנסיבי של המערכת האגרו-וולטאית עלולים להוביל לפגיעה משמעותית במערכות האקולוגיות באזורי ההקמה. בין ההשפעות השליליות ניתן למנות: דליפת חומרים רעילים ממתקני אגירת האנרגיה, סחף הקרקע עקב הגברת הנגר בתחתית הפאנלים, נזק סביבתי עקב שימוש מוגבר בקוטלי עשבים כחלק מתחזוקת המערכת והשטח החקלאי, קווי הולכת חשמל תת-קרקעיים ועיליים (וסכנת התנגשות בהם והתחשמלות, הסתנוורות והפרעה לניווט של עופות נודדים), משיכת שווא של חרקי מים אל שדה הפאנלים (הנראה מרחוק כמאגר מים המתאים להטלת ביצים), שינוי משטרי המים והלחות הטבעיים עקב עודפי המים משטיפת הפאנלים והשפעה על חברת פרוקי הרגליים בשכבת הקרקע העליונה (דבר שהוא בעייתי במיוחד באזורים מדבריים, שבהם פוטנציאל רב להקמת הפאנלים הסולאריים), זיהום אור (מתאורת חירום וממערכות אבטחה) ועוד ועוד.

מכון דש"א וארגוני הסביבה – "שומרי הסף"

האתגר הניצב כיום בפני מדינת ישראל הוא שקלול העלויות – הכלכליות, הסביבתיות והאחרות – למול היתרונות של מערכות אגרו-וולטאיות. כאן נכנסים לתמונה ארגוני הסביבה, שמנסים לוודא שקידום התחום ייעשה בצורה אחראית וזהירה, תוך התייחסות מקיפה להשפעות הסביבתיות והנופיות.

לאחרונה השיקו משרדי האנרגיה והחקלאות, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, תוכנית למחקר חלוץ ("פיילוט") בן שלוש שנים, במטרה לבחון את ההיתכנות של דו-שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית באמצעות פאנלים מעל גידולים חקלאיים. המשרד להגנת הסביבה הוביל כתיבה של סקירת ספרות על ההשפעות האפשרויות. המשרד הצליח גם להיות שותף בעיצוב תוכנית המחקר סביב מיזמי החלוץ לבדיקת התחום, ולכלול בתוכנית זו גם מעקב ומחקר על ההשפעות האקולוגיות. סייע בתהליך זה מכון דש"א ("דמותה של ארץ"), המתנהל במסגרת מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. מכון דש"א הוא גוף מחקרי שעוסק בפיתוח כלים לתכנון וניהול מיטביים של שטחים פתוחים, שהם משאב מאוים, שמצטמצם במהירות. המכון עוסק בפיתוח כלים, ביצירת בסיסי מידע ובניסוח המלצות מדיניות שיבטיחו שמירה על משאבי הקרקע והשטחים הפתוחים, ופועל ליישומן במדיניות, בתכנון ובביצוע.

לדברי אורי רמון, מנהל מכון דש"א, להיבטים הנופיים והאקולוגיים אין עדיין ביטוי מספק במחקר המתוכנן. "חשוב וחיוני לשלב מחקרי שדה ומודלים, שיבחנו את ההיבטים האקולוגיים והסביבתיים באופן מדעי ומקצועי גם בהיבטים מערכתיים ורחבים, ולא רק ברמת השדה הבודד. גם ההשפעות הנופיות הצפויות לא קיבלו עד כה התייחסות מעמיקה וראויה", טוען אורי.

נאה דורש, נאה מקיים

בעקבות מפגש למידה שהוביל מכון דש"א, הוציא משרד האנרגיה קול קורא לאקדמיה, שמטרתו לנסות לסגור חלק מפערי הידע בדבר ההשפעה של דו-שימוש בשטח על חברות של בעלי חיים. בשלב זה, מעט מאד ידוע לגבי האופן שבו יושפע המגוון הביולוגי של מיני בעלי חיים וצמחים אנדמיים ו"אדומים" (כלומר, הנמצאים בסכנת הכחדה) מהקמת מערכות אגרו-וולטאיות.

ניטור פרפרים בשדה, בשטח המיועד להקמת מערכת אגרו-וולטאית. צילום: יעל נבון

צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית נערך לניטור פרוקי רגלים בשדה, בשטח המיועד להקמת מערכת אגרו-וולטאית. צילום: יעל נבון

כבר במפגש הלמידה עלו כמה פערי ידע, שיש לבדוק לעומק במסגרת מחקר סדור, כך לדברי אביב אבישר, מנהלת יחידת המחקר של מכון דש"א. יש לציין שחלק מהפערים ניתן לסגור, ולו באופן חלקי, באמצעות סקר ספרות. פערים אחרים יש לבחון בשטח תחת גידולים שונים וטכנולוגיות אגרו-וולטאי שונות. בנוסף, לטענת אביב, המחקרים הנערכים כיום יתנו בשלב ראשון תשובות נקודתיות לשטחי המחקר בלבד, ויש לקחת זאת בחשבון כאשר יהיה צורך להקיש מהפיילוטים על ההשפעות האקולוגיות בקנה מידה רחב, אם אכן יהיה יישום למערכות אגרו-וולטאיות בשטחים גדולים.

בימים אלה שוקדות כמה קבוצות מחקר על בניית מערך למחקר אקולוגי, שיכלול גם שיתוף בממצאים ובמידע שייאסף. דוגמה למחקר כזה היא בחינת ההיבט האקולוגי של השפעת המערכת האגרו-וולטאית על חברת פרוקי הרגליים. המחקר יבוצע על ידי החוקרים במעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, בשיתוף מכון דש"א. פרוקי רגליים הם קבוצה חשובה ומתאימה ביותר לניטור ההשפעות האקולוגיות של פרויקטים חקלאיים בשל רגישותם הרבה לשינויים בתנאי הסביבה ובשל השפעתם על המערכות החקלאיות כמזיקים וכמאביקים. המחקר יבחן את השפעת המערכת האגרו-וולטאית על עושר המינים ומגוון המינים של פרוקי רגליים מעופפים (פרפרים ודבורים) וקרקעיים (נמלים, פשפשים ועוד), במטעי אבוקדו ובגידולי שדה ברחבי הארץ. באביב 2022 ובאביב הנוכחי נערכו דיגומים ראשוניים באזורי ההקמה המתוכננים של המערכות האגרו-וולטאיות, במסגרתם נוטר המצב טרם הקמת המערכות. לאחר שתוקמנה המערכות ייערך דיגום נוסף ותיערך השוואה בין חלקות עם ובלי פאנלים סולאריים.

צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית בפעולה: מחקר שדה לבחינת השפעת המערכת האגרו-וולטאית על חברת פרוקי הרגליים בשדה

צוות המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית בפעולה: מחקר שדה לבחינת השפעת המערכת האגרו-וולטאית על חברת פרוקי הרגליים בשדה

מהלכה למעשה

המערכת האגרו-וולטאית מציגה אפשרות לשימוש משולב בקרקע לצרכים חקלאיים ולייצור חשמל סולארי. ייצור אנרגיות מתחדשות בשילוב מערכת חקלאית עשוי לתרום הן למיתון שינויי האקלים והן להשגת ביטחון תזונתי, אך עלול לגרום לשינויים באיכות הקרקע ובכיסויה, להשפעות שליליות על המגוון הביולוגי, לפגיעה בנופי תרבות ומורשת ועוד. מערכות אגרו-וולטאיות כבר הותקנו במדינות אחדות בעולם, ובכמה מהמדינות הותקנו מערכות ניסוייות כאלה ואחרות, לבחינת ההשפעות והכדאיות.

בישראל, במקביל לקידום מיזמי החלוץ, החלה הכנת תוכנית מתאר ארצית, שנועדה להגדיל באופן ניכר את היצע השטחים ליזמות בתחום האגרו-וולטאי. קידום התוכנית בשעה שהמחקר והמעקב על ההשפעות הצפויות נמצא בחיתוליו, מעלה חשש כבד שלא ניתן די משקל לצורך להשלים מחקר וניטור של ההשפעות לפני קידום רחב היקף של מיזמים בתחום זה. במקביל, על בעלי העניין וארגוני הסביבה להאיץ ולהרחיב את המידע בתחומים שלא קיבלו עד כה התייחסות מקיפה, כמו ההשפעות המערכתיות והתחום הנופי. לפיכך, נוסף על בחינת היעילות האנרגטית והכלכלית של מערכות אגרו-וולטאיות והשפעתן על תוצרת חקלאית וכדומה, יש לבחון את ההשלכות האקולוגיות והנופיות בקנה מידה אזורי-מרחבי, על מנת לאסוף נתונים שיוכלו לשמש בסיס להחלטות מדיניות מושכלות.

"חשוב שיילקחו בחשבון כל ההיבטים הנדרשים, ושתהיה התייחסות מלאה לתוצאות המחקר האקולוגי", מדגיש אורי רמון, "לפני המעבר משלב הפיילוט לשלב היישומי של בניית מערכות אגרו-וולטאיות בהיקף גדול בישראל". 

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden