04:15
הדפסהשיתוף
  • נמלים
    המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית

המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית

  • "אם האדם לא היה כה מתרשם מגודל בלבד, הוא היה מחשיב את הנמלה למופלאה אף יותר מהקרנף". אדוארד ווילסון

מחקרי המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית מקדמים שמירת טבע בישראל דרך הבנת מצבן של חברות חרקים בפרט וחברות פרוקי רגליים בכלל. פרוקי הרגליים היא הקבוצה המגוונת ביותר בעולם החי, בעלת מספר הפרטים הגדול ביותר ומהווה את רוב ביומסת בעלי החיים בכל בית גידול יבשתי. בני הקבוצה מאכלסים כמעט כל גומחה אקולוגית ומיוצגים בכל הרמות התזונתיות. על כן, לפרוקי הרגליים השפעה ישירה או עקיפה על כל מרכיב במערכת האקולוגית, וכולם, כולל המין האנושי, מושפעים מהתנודות במספריהם.

מגוון המינים ומספר הפרטים הגדול של פרוקי רגליים בכל מערכת אקולוגית מאפשר ביצוע מחקרים מקיפים גם בשטחים מצומצמים יחסית ובטווח זמן קצר. בנוסף, שפע הנתונים המתקבלים מאפשר מגוון רחב של ניתוחים סטטיסטיים מעמיקים. כך, דיגום פרוקי רגליים נותן לעיתים קרובות תשובות ברורות על שאלות הקשורות לשמירת טבע, שדיגום של בעלי חיים גדולים ו"פופולריים" יותר לא יכול לתת בשל מיעוט נתונים.

מחקרי המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית מתרכזים בתחום שמירת הטבע וניהול מערכות אקולוגיות:

  • עריכת הספר האדום של חסרי החוליות בישראל
  • ניטור מינים נדירים
  • בניית פרוטוקול לביעור נמלת האש הקטנה בישראל
  • ניטור מינים פולשים
  • הערכת נזקן או יעילותן של פעולות ממשק ושיקום בשמורות טבע
  • דירוג ערכיות בתי גידול
  • בחינת ממשקים חקלאיים ומערכות אגרו-אקולוגיות

כל מחקר מתחיל בדיגום בשטח במגוון שיטות, כל שיטה מתאימה לקבוצות השונות של פרוקי הרגליים שברצוננו לאסוף. בין הדיגום בשטח ובין יצירת בסיס נתונים שאפשר לנתחו נמצא חלק מרכזי במחקר: הזיהוי הטקסונומי של המינים שנדגמו. זיהוי המין נעשה על פי אוסף החרקים הלאומי שבמוזיאון ובסיוע מומחי המוזיאון ומומחים מהעולם. הניתוחים שאנו עורכים על הנתונים בוחנים את מבנה חברות פרוקי הרגליים והרכבן, כמו גם מדדי דמיון, עושר ומגוון ועוד שלל מדדים אקולוגיים וטקסונומיים.

מגוון המינים הגדול שנאסף במחקרים הנערכים באתרים שונים בארץ, בעונות השנה השונות ובשיטות לכידה שונות, מרחיב ומעשיר את האוסף הלאומי במינים נדירים, במינים חדשים לישראל ואפילו במינים חדשים למדע. עם זאת, רווח מדעי זה הוא משני למטרתה המרכזית של המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית: להכיר ולהבין תהליכים מורכבים במערכות אקולוגיות כחלק ממאמצי שמירת הטבע בישראל.

צוות:
ד"ר איתי רנן – ראש המעבדה
גלעד בן צבי – מנהל מעבדה
ד"ר אור קומאי – רכז פרויקט הספר האדום של חסרי החוליות בישראל
ד"ר אודי שגב – רכז הספר השחור ומעריך בספר האדום
עדי רמות – רכזת עבודת שטח ומיוני חרקים
יעל מיארה – רכזת עבודת מעבדה ופיתוח
שרון אסיס – דיגום שטח ומיון חרקים
אחיקם גרא – דיגום שטח ומיון חרקים

עוד על המחקר במעבדה (באנגלית) – כאן.

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden