השטחים הפתוחים שבתחומי המועצה האזורית משגב שבגליל התחתון כוללים מערכות אקולוגיות טבעיות ומגוון ביולוגי עשיר. בחורף, כשהנחלים ושאר גופי המים מתמלאים, מתעוררים לחיים בעלי החיים שמאכלסים את בתי הגידול החשובים האלה. בין השאר, כפי שעולה מממצאי סקר מעמיק ויסודי שערך צוות מכון דש"א בשטחי המועצה, אפשר למצוא כאן נציגים של מחלקת הדו-חיים, שנהנים משני העולמות – מים ויבשה – שכן שלבי מחזור החיים שלהם מותאמים לתנאים של סביבה משתנה. על הסלמנדרה, אחת הנציגות החינניות של המחלקה, נרחיב בכתבה זו.
(גם) משגב, הרים סביב לה
במקום יפה, בין כרמים ושדות, באחת מיחידות הנוף העשירות והמגוונות ביותר בגליל התחתון, על פני כ-160,000 דונם, פרוש שטחה של המועצה האזורית משגב. כ-90% משטחה הם שטחים פתוחים, בהם יערות נטועים, שמורות טבע מרהיבות, גנים לאומיים ושטחים חקלאיים. בשל כך מהווה שטח המועצה את ליבה של רשת המסדרונות האקולוגיים הארצית בגליל התחתון, שבעזרתם מתאפשרת תנועה של בעלי חיים ויחידות הפצה של צמחים. בשטח המועצה גם אתרי מורשת רבים, שמהווים פסיפס היסטורי שמבטא את ייחודו של מרחב זה. עיקר שטח המועצה הוא שטחי חורש, שיחייה ובתה, אך ניתן למצוא בשטחה גם נחלי איתן הרריים (נחל צלמון המפורסם), עמקים אלוביאליים (של אדמת סחף) ומלחות חוף.
במהלך השנים 2023-2021 ערך מכון דש"א (דמותה של ארץ) סקר טבע ונוף מעמיק ומקיף – סקר משגב*, בשטחה המוניציפאלי של המועצה האזורית משגב. הסקר, שכלל תיעוד ומיפוי מפורטים של נתונים בוטניים וזואולוגיים, סקירת אתרי מורשת, מיפוי מפגעים ועוד, חושף ממצאים מגוונים ומרתקים ומדגיש את החשיבות הרבה שיש להגנה על משאבי הטבע והסביבה ולניהולם הנכון. משאבי הטבע במועצה האזורית משגב כוללים בתי גידול ייחודיים בעלי חשיבות אקולוגית ונופית ראשונה במעלה ורשימה לא מבוטלת של מיני צמחים ובעלי חיים בסכנת הכחדה שעימם נמנים, בין השאר: 26 מיני צמחים, תשעה מיני ציפורים, שישה מיני עטלפים, שמונה מיני יונקים יבשתיים וארבעה מיני דו-חיים.
*הסקר בוצע עבור המועצה האזורית משגב ובתמיכת הקרן לשמירה על שטחים פתוחים והמשרד להגנת הסביבה, והוא מספק בסיס להכנת תוכנית פיתוח בר-קיימא ושימור השטחים הפתוחים, בהתאם לערכי הטבע והמורשת שבתחומי המועצה.
חוזרות אל בורות המים, אך לא תמיד יוצאות…
במסגרת החלק הזואולוגי של הסקר בחן צוות מכון דש"א את מצבם של דו-חיים וחסרי חוליות אקווטיים בבתי גידול לחים, וכן בעלי חיים שמאכלסים בתי גידול יבשתיים – זוחלים, יונקים גדולים, עופות מקננים ונודדי אביב, עטלפים ופרפרים – באזורים שנמצאים בתחום המועצה אך אינם מוגנים תחת מעמד של שמורות טבע, גנים לאומיים או יערות.
בין הממצאים המשמחים ביותר של הסקר היו אתרי רבייה של סלמנדרה מצויה, מין של דו-חיים נדיר בישראל שנמצא כאן בסכנת הכחדה. הסלמנדרה המצויה שייכת למשפחת הסלמנדריים, שנמנית עם סדרת בעלי הזנב במחלקת הדו-חיים. לבוגרים זנב מפותח וגוף מוארך, ולכן יש שטועים לחשוב שסלמנדרות הן לטאות. צבע גופה של הסלמנדרה שחור, והוא מנומר בצבעי אזהרה, צהוב-כתום עזים. לכל סלמנדרה דפוס כתמים ייחודי, שיכול לשמש את החוקרים כסימן זיהוי.
הסלמנדרה נאמנה למקום הולדתה, וחוזרת אליו כדי להתרבות ולהשריץ ראשנים. ראשני הסלמנדרה חיים במים ונושמים באמצעות זימים. לכן הם תלויים בנוכחות כמות מספקת של מים, שתאפשר להם להשלים את הגלגול (מטמורפוזה, הפיכה מראשן לבוגר, שלב שאורך עד כשלושה חודשים) – לפתח ריאות במקום זימים, לגדל רגליים ולצאת ליבשה – כל זאת לפני שגוף המים שבו הם חיים מתייבש.
על פי ממצאי הסקר, אוכלוסיות של מין זה חיות ומתרבות לא רק בבתי גידול טבעיים כמו בריכות חורף, נחלים ומעיינות, אלא גם בגתות, בארות ובורות מים, שנמצאים באתרי מורשת רבים בתחום המועצה. נראה שהשימוש במקווי מים מלאכותיים הוא סוג של התאמה להתמעטות בתי הגידול הטבעיים של הסלמנדרה. הבעיה היא שאתרים אלו מהווים לעיתים מלכודת לסלמנדרות, שנופלות לתוכם ולא מצליחות להיחלץ.
קריאה חשובה לפעולה: רואים סלמנדרות במצוקה (למשל, כאלה שאינן מצליחות לצאת מגוף המים ועלולות לטבוע)? ניתן לסייע על ידי יצירת "סולמנדרה", מתקן מאולתר מעצים או אבנים שישמש כ"סולם", שבעזרתו תוכלנה הסלמנדרות להיחלץ בעצמן מבית הגידול המלאכותי. שימו לב – אסור לגעת בבוגרים או בראשנים! במקרה שבו זיהיתם סלמנדרה פגועה, יש לדווח למוקד רט"ג בטלפון 3639* וכן לחברה להגנת הטבע (דיווח באמצעות אפליקציה ייעודית): ראיתם סלמנדרה? לחצו כאן לדיווח
"סלמנדרה מצויה"? לא בישראל
כאמור, הסלמנדרות זקוקות לקיומן לבתי גידול לחים, שהם בעלי חשיבות רבה לבעלי חיים רבים נוספים ואף לנו, בני האדם. לפי דוח מצב הטבע לשנת 2010 שפרסם המארג (התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע), בתי הגידול הלחים בישראל הם מבין המערכות האקולוגיות המאוימות והרגישות ביותר בארץ. בעלי החיים שמאכלסים אותם, ובכללם הסלמנדרה המצויה, נפגעים במידה רבה מפעילות האדם ומשינוי האקלים.
בתחום המועצה האזורית משגב, השילוב בין המיקום הגיאוגרפי וגורמים אנתרופוגניים, כגון דריסה בדרכים שקרובות לאתרי הרבייה, הרס וקיטוע בתי גידול, זיהום וייבוש נחלים וגופי מים אחרים, חקלאות אינטנסיבית, מינים פולשים ופתוגנים, מרע את תנאי המחיה של הסלמנדרה. לפיכך, למרות שמה, הסלמנדרה המצויה אינה מצויה כלל וכלל. בישראל, תפוצתה של הסלמנדרה המצויה מצומצמת ונחלקת לשתי אוכלוסיות: הקטנה, אוכלוסיית הכרמל, מנותקת מהאוכלוסייה העיקרית, ונמצאת למעשה ב"אי גיאוגרפי"; האוכלוסייה הגדולה והעיקרית נמצאת בגליל העליון ומקושרת לאוכלוסייה קטנה יותר בגליל התחתון, שמהווה פריפריה אקולוגית. אוכלוסיית תחום הסקר מהווה את קצה תחום התפוצה העולמי של מין זה.
גם במשגב, חשיבותם של בתי הגידול הלחים לקיומן של אוכלוסיות דו-חיים היא רבה ביותר. בתחום אזור הסקר נמצאים כמה מעיינות יציבים וחשובים, שחלקם מקיימים סביבה טבעית ומהווים בית גידול חשוב לסלמנדרה המצויה בגליל התחתון. במסגרת הסקר נמצאה גם בריכת חורף שטרם תועדה קודם לכן, ובה נמצאו טריטון פסים, מין בסכנת הכחדה חמורה במשפחת הסלמנדריים, ומגוון חסרי חוליות אקווטיים.
נוכחותם של בתי גידול אקווטיים בתחום אזור סקר משגב, בעבר ובהווה, חיונית לתנועת בעלי חיים אקווטיים ולמפגש בין אוכלוסיות שונות. ממצאי הדוח המסכם של הסקר מדגישים את הצורך בשמירה על מסדרון אקווטי איכותי ורציף לאורך הנחלים הגדולים באזור, ובעיקר נחל נעמן ויובליו. חשיבותם העיקרית של השטחים הפתוחים בתחום מועצה אזורית משגב היא היקף השטחים, איכותם והקישוריות שמתאפשרת בין כל חלקי הגליל, מהגליל העליון לתחתון, וממישור החוף למזרח הגליל. בנוסף לכך, שטחים אלו מאפשרים את שימור המגוון הביולוגי על ידי שמירה על בתי גידול נדירים ואוכלוסיות מקומיות של בעלי חיים וצמחים שנמצאות בסכנת הכחדה ארצית.
לסיכום, על פי המלצת מכון דש"א, חשוב להגדיל את פעולות השימור והשיקום בבתי הגידול המאוימים שבתחום הסקר, לטפל במפגעים ובאיומים בבתי גידול לחים מלאכותיים וטבעיים, לשמור על מקורות המים ואיכותם ולפעול להגדלת ההגנה הסטטוטורית על שטחים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה.
שווה צפייה
רוצים להכיר את מגוון בעלי החיים והצמחים וממצאים מיוחדים נוספים של סקר משגב? כחלק מן הסקר המקיף שנערך בשטח המועצה, נבחרו 19 אתרי טבע, נוף ומורשת ייחודיים ומייצגים לאזור. לכל אתר כרטיס שבו התייחסות פרטנית למידע הסביבתי, התכנוני, הנופי והאקולוגי הקשור אליו. הכרטיס כולל תמונות ורשימות מיני צמחים ומיני בעלי חיים החיים בסביבת האתר בהתאם לממצאי הסקר ותצפיות שתועדו במאגרי המידע הרלוונטיים. צוות מכון דש"א יצר עבור סקר זה פורמט חדש, "מפת סיפור", שמנגישה את שלל הממצאים בצורה ידידותית ומאירת עיניים, ומזמינה אתכם לראות, להכיר ולחקור יחד את אתרי הטבע והנוף של משגב: ממצאי סקר טבע, נוף ומורשת האדם בשטחים הפתוחים במרחב המועצה האזורית משגב.
מקורות וקריאה נוספת:
- שניצר ועמיתיה (2023). סקר טבע, נוף ומורשת האדם במשגב: דו"ח סופי – טיוטה להערות
- מצילים את הסלמנדרות מתוך: אתר האינטרנט של החברה להגנת הטבע