הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
ממש לא לאט, ובהחלט בהתמדה, הולך ופוחת מספרם של רבים מהעופות המקננים בישראל. מיני עופות שהיינו רגילים לראות בחיק הטבע, בשדות ואפילו בחצרות הבתים, נצפים במחוזותינו לעיתים יותר ויותר רחוקות. במאה השנים האחרונות נכחדו בישראל 14 מיני עופות, וכיום כמעט 30% ממיני העופות שעדיין מקננים בארץ בקביעות, נתונים בסכנת הכחדה. לפי דו"ח מצב הטבע 2023 של המארג, שפע הפרטים הכולל של מינים רבים מצביע על מגמת ירידה משמעותית. נראה, שהתמעטות העופות משקפת תמונת מצב רחבה יותר של התדרדרות המגוון הביולוגי בישראל בכללו, שהואצה בעשור האחרון.
דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי של המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע) מציג, לראשונה, סיכום ממצאים של מעל עשר שנות ניטור צמחים ובעלי חיים במגוון בתי גידול שמאפיינים את נופי הארץ ומעניק מבט מקיף על מצב הטבע בישראל. ממצאי ניטור העופות שמוצגים בדו"ח מבוססים על נתונים שנאספו במהלך תשע שנים (2021-2012) במסגרת תוכנית הניטור של המארג, ועל ספירות שמנהלת רשות הטבע והגנים. ניטור העופות נערך בעונת האביב, מדי שנתיים. במהלך שלושה-חמישה מחזורי ניטור בוצעו 1,595 סקרים ב-339 חלקות, בשמונה יחידות ניטור ברחבי הארץ. דווחו 18,681 תצפיות, שבהן 68,141 פרטים, שנמנים עם 195 מינים. בכל מועד ניטור בשטח, נרשמו מספר מיני העופות ומספר הפרטים מכל מין שזוהו בראייה ובשמיעה, ברדיוסים משתנים מסביב לעמדת התצפית של הדוגם.
תמונת מצב מדאיגה
על פי ממצאי הדו"ח, בישראל מקננים בקביעות 226 מיני עופות (מתוך כ-550 מינים שידועים כיום בישראל). על פי הערכות הסיכון האחרונות שנערכו על ידי מומחים ומוצגות בספר האדום של העופות בישראל, 65 (29%) ממיני העופות בישראל נתונים בסכנת הכחדה, 21 מהם בסכנת הכחדה חמורה. מנתוני המארג עולה כי בתקופת הניטור חלה ירידה משמעותית (17%) בשפע הפרטים הכולל של העופות בישראל, קצב ירידה שהוא מהיר פי ארבעה בהשוואה לקצב הירידה שנצפה באירופה.
עופות – ממצאים מרכזיים לתקופת הניטור 2012 – 2021. מתוך: דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג
נתון זה נובע משילוב כמה גורמים שחברו יחד, כאן בישראל; מדינה קטנה שקצב גידול האוכלוסייה בה גבוה במיוחד, לצד פיתוח אינטנסיבי ושטחים פתוחים וטבעיים שהולכים ונעלמים, ורגישות רבה לשינוי האקלים. התמעטות העופות בישראל מעידה על פגיעה בסביבה ועל הרעה במצב בתי הגידול שמאכלסים אותם; בתי גידול אלה סובלים משורה של לחצים שמאיימים על שלמותם ופוגעים בתפקודם.
מי משלם את מחיר עלייתה של המיינה?
לצד הירידה בשפע הפרטים של העופות המקננים, נצפתה בתקופת הניטור בת תשע השנים עלייה חסרת תקדים של 585% בשפע הפרטים של מיינה מצויה, מין פולש ידוע לשמצה. נוכחותה של המיינה פוגעת במיני עופות אחרים הן באופן ישיר, באמצעות טריפה וחמיסת קינים, והן באופן עקיף, באמצעות תחרות על מזון ומשאבי קינון (דחיקה תחרותית).
שפע הפרטים של הצוצלת, מין מלווה אדם, ירד ב- 53% בתשע שנים. צילום: משה כהן (מתוך- דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג)
המיינה נפוצה במשכנות האדם, ונראה שהיא פוגעת באוכלוסיות של מינים מקומיים מלווי אדם, כמו תור מצוי, צוצלת, צופית בוהקת, דרור הבית, ירגזי מצוי, שחרור ופשוש. שפע הפרטים של מינים אלה הולך ויורד, למרות זמינות גבוהה של משאבי מים ומזון, אתרי תצפית וקינון, מקומות מחסה ויתרונות נוספים שסביבת האדם מספקת להם. שפע הפרטים של השחרור, למשל, ירד ב-10%, של הירגזי המצוי ב-30%, של הצוצלת ב-53% ושל התור המצוי ב-81%. בשפע הפרטים של יונת סלעים וסנונית מערות נצפתה מגמה מסוימת של עלייה.
ירידה בשפע הפרטים של דרור הבית, מין מלווה אדם מקומי. צילום: משה כהן (מתוך- דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג)
חשוב לציין, שחלקות הניטור של המארג ממוקמות בשטחים הטבעיים שסמוכים ליישובים ולא בתוכם, ובהחלט ייתכן שבתוך היישובים, שבהם שכיחות המיינה גבוהה במיוחד, פגיעתה במינים המקומיים מלווי האדם חמורה אף יותר. וגרוע מכך, כפי שקובעים מומחי המארג, מגמת ההתפשטות של המיינה המצויה מהיישובים אל השטחים הפתוחים מהווה איום מתגבר על מיני עופות מקומיים גם במרחב הטבעי המרוחק מיישובים.
זהירות, סכנות מרובות
מלבד המיינה, בישראל מוכרים כיום עוד שמונה מינים פולשים של עופות שהתבססו בארץ (בהם, למשל, דררה מצויה), וחמישה מינים זרים נוספים שנמצאים בשלבי התבססות. המינים הפולשים אינם חלק מהמערכת הטבעית של האזור, והתבססותם מאיימת לא רק על המגוון הביולוגי, עד כדי סכנת הכחדה של מינים, אלא על תפקוד המערכת האקולוגית כולה.
מתוך: דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג
וכאילו לא די לעופות במיינה האגרסיבית ודומיה (למשל עורב אפור וחתולי בית משוטטים), גורמים נוספים מצטרפים לרשימה ארוכה של מפגעים סביבתיים שמהווים איום ממשי על העופות בישראל, רובם ככולם קשורים להשפעת האדם: אובדן בתי גידול כתוצאה מפיתוח יישובים ותשתיות, הרחבת שטחי חקלאות והקמה והרחבה של אזורי תפעול ושטחי אימונים של צה"ל; זיהום אור וזיהום רעש, חומרי הדברה חקלאיים, זיהום וצמצום מקווי מים, צמצום מקורות מזון, ציד והשפעת שינוי האקלים; הרעלות, התנגשות בקווי מתח והתחשמלות, פגיעה בטורבינות רוח, במבנים ובקירות זכוכית, הילכדות ברשתות בבריכות דגים ועוד.
"הערת שוליים" חשובה מאוד
גורם סביבתי חשוב, שהשפעתו על ההרכב ומגוון המינים של העופות נבחנה במסגרת הניטור, הוא השפעות השוליים של יישובים ושל חקלאות, שחורגות אל השטחים הטבעיים המקיפים אותם ופוגעות במגוון הביולוגי.
מתוך: דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג
ממצאי הניטור העלו, שברוב האזורים, הקרבה לסביבה האנושית משפיעה לרעה על המגוון וההרכב של מיני העופות האופייניים לבית הגידול הטבעי, והם נצפים פחות ופחות ככל שמתקרבים אל גבולות היישוב או השטח החקלאי. מגמה זו בולטת במיוחד במינים האופייניים לבתות או מישורי מדבר. לעומת זאת, עושר המינים ושפע הפרטים של מיני עופות מלווי אדם, בהם גם מינים פולשים, היו גבוהים יותר בקרבת יישובים, שדות ומטעים. נראה שעבור קבוצות מינים אלה, סביבת האדם מהווה דווקא מוקד משיכה ומקור למשאבים, ועם הזמן הם מסתגלים אליה, תוך דחיקת מינים מקומיים.
לא תמיד "הזמן מרפא את הכל"
ד"ר רון חן, אקולוג כמותי ורכז עיבוד וניתוח הנתונים של המארג, ומי שהוביל את הכנת פרק העופות בדו"ח, אומר כי פיתוח יישובים והתמרת שטחים פתוחים לשטחים חקלאיים מקצינים את מגמת הקיטוע המתמשכת של השטחים הטבעיים, ויש לכך השפעה משמעותית מאוד על העופות. "התמעטות העופות המקננים בכלל, והעופות היציבים בפרט, מעידה על התדרדרות מצבן של המערכות האקולוגיות בישראל. הרכב המינים קובע את אופי המערכת, וכאשר הוא משתנה, המערכת האקולוגית כולה משתנה. בנוסף, כאשר מינים הולכים לאיבוד, המערכת הופכת להיות פגיעה ורגישה יותר", מוסיף רון.
דוכיפת נוטה להמנע משטחי החקלאות המסורתית, ביחידת הניטור 'מישורי הלס בצפון הנגב'. צילום: משה כהן (מתוך: דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי, המארג)
הניטור ארוך הטווח במסגרת דו"ח מצב הטבע של המארג מאפשר ראייה כוללת והערכת שינויים בזמן ובמרחב במצב העופות בישראל. על פי ניתוח ממצאי הניטור של העשור האחרון, אכן נראה שהמצב לא טוב. אולם, נסיים בנימה אופטימית: לדברי ד"ר איתי רנן, מנהל המארג, שינוי בניהול השטחים הפתוחים והטבעיים, תכנון ויישום פיתוח בר-קיימא, צמצום מינים פולשים וקידום חוקים להגנה על ערכי טבע ועל מינים בסכנת הכחדה, הם דוגמאות לצעדים שעדיין אפשר וצריך לעשות, כדי לשפר את מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל.
מקורות וקריאה נוספת:
גרוסברד ש, רנן א (עורכים). 2024. דו"ח מצב הטבע 2023 – כרך המגוון הביולוגי. המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
מירוז א, אלון ד (2017). מחלקת העופות. בתוך: דולב ע, פרבולוצקי א (עורכים). הספר האדום של החולייתנים בישראל. עופות. ירושלים ותל-אביב: רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
לפרק המלא – שער א – עופות | דו"ח מצב הטבע 2023, המארג
לצפייה במצגת מאירוע השקת דו"ח מצב הטבע 2023 (19.5.24) – עופות | ד"ר רון חן, רכז עיבוד וניתוח נתונים, המארג
