23:10
המוזיאון סגור עכשיו
הפתיחה הבאה 4.12.2021 10:00
הדפסהשיתוף
  • מדד המגוון הביולוגי

מדד המגוון הביולוגי

הדפסהשיתוף

מה מצב הטבע בישראל? כדי לענות על שאלה זו פותח מדד המגוון הביולוגי. זהו מדד כמותי, המייצג את מצב המגוון הביולוגי בישראל. המדד בודק לא רק את מצבם של המינים עצמם, אלא גם את כמות והרציפות שטחי הטבע בישראל, והאם הם נמצאים במגמת שיפור או התדרדרות. השנה פורסם המדד בפעם השנייה מאז פותח והמצב מדאיג.

לצורך חישוב מדד המגוון הביולוגי, הפקת לקחים וקידום הנושא, מתקיים שיתוף פעולה בין שלושה גורמי מפתח מאז שנת 2015: המארג – התכנית הלאומית להערכת מצב הטבע במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, המשרד להגנת הסביבה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך הצטרפה ישראל למדינות המובילות ב-OECD, שבהן מתקיימת מדידה עקבית של מצב המערכות האקולוגיות כמדד חשוב לאיכות החיים של התושבים.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "מדד המגוון הביולוגי הוא חלק מהכלים שפיתחנו יחד עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והמארג, כדי לבחון את מצב המערכות האקולוגיות בישראל. מערכות אקולוגיות מתפקדות ועמידות הן קריטיות לאיכות החיים של תושבי המדינה, במיוחד לנוכח משבר האקלים".

מהו מדד המגוון הביולוגי?

מערכת אקולוגיות מהוות את כלל הסביבות הטבעיות על פני כדור הארץ, וקיומם של כל היצורים החיים (כולל האדם) תלוי בתפקודן התקין ובר-הקיימא. כל מערכת אקולוגית מורכבת מרכיבים חיים (ביוטיים) ומרכיבים שאינם חיים (א-ביוטיים). הרכיבים הביוטיים כוללים את החי והצומח, המהווים את המגוון הביולוגי, והרכיבים הא-ביוטיים כוללים את כל מה שאיננו חי, כלומר הרכב הגזים, האדמה, הסלעים וכו'. חלק גדול מן המגוון הביולוגי ומיחסי הגומלין המתקיימים בין רכיביו כלל אינו ידוע לנו עד היום, ועם זאת ברור כי תפקודה המאוזן של המערכת תלוי בקיומם של רכיביה וביחסי הגומלין ביניהם.

ישראל נמצאת בצומת בין שלוש יבשות ושלושה אזורי אקלים שונים, ולכן נחשבת לאחד מאזורי העולם שבהם המגוון הביולוגי העשיר במיוחד. במארג פיתחו את "מדד המגוון הביולוגי", אשר בוחן את מצב המגוון הביולוגי בישראל, במטרה להעריך את מצבן של המערכות האקולוגיות בישראל.

מדד המגוון הביולוגי מתפרסם כחלק ממדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד כולל התייחסות לגודל השטחים הטבעיים, לרציפותם ולמצב המינים החיים בהם.

מדוע המדד הזה חשוב כל כך?

תארו לעצמכם מכונה מורכבת ומסובכת. כעת תארו לעצמכם שאתם מתחילים לשלוף ממנה ברגים קטנים, בורג אחד בכל פעם. אתם לא בטוחים מה הבורג ששלפתם עושה, וכיצד הוא משפיע על פעילות המכונה. אולם עם הזמן יגיע שלב שבו תוציאו בורג שהוא אולי לא הכי חשוב, אבל הוא יהיה נקודת השבר שבה תפסיק המכונה לעבוד.

כך פוגע האדם בטבע ובמגוון המינים. פעולות האדם מובילות לשינויים בתפוצה של מינים, להכחדת מינים או להתרבות מוגזמת של מינים אחרים. כל שינוי כזה הוא כמו להוציא בורג מהמכונה. כאשר מוציאים ברגים, אי אפשר לדעת מה תהיה ההשפעה ומי יהיה הבורג שהוצאתו תשבית את המכונה. גם קשה מאוד להחזיר את הברגים חזרה. גם אנחנו, בני האדם, חלק מהמארג הזה, ואנו נסמכים על תפקודן התקין של המערכות האקולוגיות, מה שאומר ששינויים שמתחוללים במערכות אלה משפיעים גם עלינו. מה אפשר לעשות? זו אחת הסיבות לנחיצותו של מדד המגוון הביולוגי, המאפשר למקבלי ההחלטות ולממשלה לחוקק חוקים שיקדמו ויסייעו בשמירה על הטבע.

בעקבות פרסום נתוני מדד המגוון הביולוגי של ישראל אמרה תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה: "אנו עדים להרעה במצב המגוון הביולוגי בישראל, לגריעה של שטחים טבעיים, קיטועם ופגיעה בתפקודם. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים לצמצום הפגיעה בשטחים פתוחים ולקידום הכרזה על שטחים מוגנים חדשים, ומציבים יעד של 30% שטח מוגן עד 2030".

על פי מה מחושב המדד?

המדד משווה בין המצב הנתון בכל שנה למצב הייחוס, שחושב על בסיס נתונים מהשנים 2015-2013 וכולל השוואה של כמה גורמים:

גודל השטח הטבעי –  המדידה בודקת את גריעת השטח הטבעי, כלומר בכמה קטן השטח הטבעי באחוזים. החשיבות של גורם זה היא ברורה; ככל שהשטח הטבעי קטן, כך מצטמצם שטח המחיה של מינים שונים. צמצום השטח מביא לתחרות גדולה על משאבים, להקטנת מספר הפרטים של המינים הקיימים, ואף יכול להוביל להכחדת מינים.

רציפות השטחים הטבעיים – נמדדת על ידי מידת הקיטוע של שטחים טבעיים ומידת חשיפתם לפיתוח אנושי.או, במילים אחרות: המידה שבה התיישבות ותשתיות של האדם קוטעות ומפריעות לרצף של שטחים טבעיים. לרציפות השטח הטבעי חשיבות רבה, מכיוון שקיטוע הרצף פירושו למעשה הקטנת שטח המחיה. הקיטוע יכול למנוע מציאת בני זוג, להקשות על איתור מזון ועוד. למשל, רוב בעלי החיים לא יוכלו לחצות כביש בינעירוני כדי לעבור מאזור אחד למשנהו.

מצב המינים – המדד בוחן את השינויים במספר המינים (צמחים ובעלי חיים) הנמצאים בסכנת הכחדה, המינים האנדמיים (הייחודיים לישראל), מינים פולשים/מתפרצים ומינים מלווי האדם. מינים פולשים הם מינים שלא חיו קודם לכן באזור, אך הגיעו אליו בהשפעת האדם, והצליחו להתבסס ולהתרבות בו, לרוב על חשבון מינים מקומיים, כמו המיינה ההודית והשיטה הכחלחלה. מין אחר מוכר הוא הדררה, תוכי שיובא לארץ כחיית מחמד, השתחרר מהשבי ומשגשג כבר עשרות שנים בטבע הישראלי. מינים מתפרצים הם מינים שחיו באזור גם קודם, אך פעולות האדם הביא לעלייה במספרם, כמו למשל העורב האפור וחזיר הבר, שניזונים מאשפה של בני האדם ומספריהם הולכים ועולים.

 אז מה יש למדד להגיד על מצב הטבע שלנו?

על סמך נתונים אלו מחושב המדד ומתקבל מספר. אם המספר גדול מ-1 סימן שחל שיפור, אך אם המספר קטן מ-1, סימן שחלה הרעה במצב הטבע. לצערנו, מדד המגוון הביולוגי האחרון שחושב על ידי המארג עומד על 0.96, כלומר מצב הטבע ביחס לתקופת הבסיס (2013) מתדרדר, וזאת בהמשך להרעה במצב שנמדדה גם כשנתיים קודם לכן. ההרעה במצב מתבטאת בגריעה של 145.2 קמ"ר מהשטח הטבעי בין השנים 2015 ו-2019, בירידה ברציפות השטחים הטבעיים ואף בהרעה במצב המינים.

ד"ר רון חן, אקולוג במארג ורכז מדד המגוון הביולוגי, מסביר: "ערך המדד הארצי לשנת 2020 הוא 0.960. לשם השוואה, ערך המדד הארצי לשנת 2018 היה 0.983. המשמעות של ערכים אלה היא הרעה מתמשכת במצב המערכות האקולוגיות בישראל. בחינה של רכיבי המדד מגלה, כי הגורמים העיקריים המביאים לירידה הנצפית במדד קשורים לשינויים ישירים, הנגרמים כתוצאה מפעילות אדם: הצטמצמות וקיטוע של שטחים טבעיים ועלייה בחדירת השפעות האדם אל שטחים אלה. לא ניכר שינוי בולט במצב החי והצומח בטווח הזמן שנמדד, אך הדבר אינו מפתיע, שכן תגובת האוכלוסיות עשויה להגיע בפער זמן מהירידה ההדרגתית באיכות ובכמות השטח הטבעי, והיא עשויה להיות חדה יותר ופחות הדרגתית. ככל שתימשך מגמת הפגיעה בשטחים הטבעיים תימשך גם ההתדרדרות במצבן של חברות בעלי חיים וצמחים, והיא צפויה להתבטא בירידה נוספת של המדד".

 

 

 

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden