07:06
הדפסהשיתוף
  • נשרים ורחם
    מי הזמין שירותי ניקיון?
  • תנים
    מי הזמין שירותי ניקיון?
  • נשר
    מי הזמין שירותי ניקיון?
  • רחם
    מי הזמין שירותי ניקיון?

מי הזמין שירותי ניקיון?

מי הזמין שירותי ניקיון?

מי הזמין שירותי ניקיון?

מי הזמין שירותי ניקיון?

  • נשרים ורחם בחי בר כרמל, הניצוי הדליל באזור הראש והצוואר מאפשר להם להכניס את הראש לעומק הפגר מבלי ללכלך את הנוצות יתר על המידה. צילום: דניאל ברקוביץ
  • תנים בשפך הירקון. צילום: דניאל ברקוביץ
  • נשר, סובל מאיומים כמו הרעלות ופגיעה בבית הגידול. צילום: דניאל ברקוביץ
  • רחם מדברי צעיר בגרעין הרבייה בחי בר כרמל, עומד מחוץ לכלוב שבו גדל. צילום: דניאל ברקוביץ
הדפסהשיתוף

אנחנו משקיעים שעות רבות בשמירה על ניקיון הבית, אבל מי שומר על הניקיון בטבע? מי מפנה פגרים וחומר צמחי מת? "צוותי הניקיון" של הטבע הם בעלי חיים שאוכלים פגרי בעלי חיים וחומר צמחי מת, ומפרקים שממשיכים את העבודה והופכים את מה שנשאר לחומרים שמדשנים את הקרקע ומשמשים מזון לצמחים.

פורסם במרץ 2023

זה לא שבעלי החיים התקבלו ל"עבודה" הזו, אלא שהפגרים מהווים עבורם מקור מזון, וכפועל יוצא מכך שהם אוכלים, הם גם מנקים את השטח מפגרים. אוכלי הפגרים (באנגלית הם נקראים scavengers) אוכלים את בעלי החיים המתים, מעכלים אותם ותוצרי העיכול מוחזרים לקרקע, שם ממשיך תהליך פירוק המזון על ידי המפרקים (באנגלית, decomposers). אלו כוללים מגוון חיידקים, פטריות, חרקים ותולעים, שמפרקים הן את תוצרי העיכול של בעלי חיים בכלל (של אוכלי הפגרים אבל גם של בעלי חיים אחרים) והן את שאריות בעלי החיים המתים שנשארו בשטח אחרי שאוכלי הפגרים סיימו את תפקידם, והופכים אותם לחומרים שמדשנים את הקרקע ומשמשים מזון לצמחים.

"מחלקת התברואה של הטבע" מוצגים מתוך התערוכה "מארג החיים"

"מחלקת התברואה של הטבע" מוצגים מתוך התערוכה "מארג החיים"

כאשר אוכלי הפגרים אוכלים בעלי חיים שמתו כתוצאה ממחלות הם מסלקים את גופותיהם מהשטח, ובכך מונעים את התפשטותן של מחלות היכולות לעבור בין בעלי החיים ואף אלינו, בני האדם. גורמי המחלה מנוטרלים במערכת העיכול של אוכלי הפגרים, וכך הם עצמם לא נדבקים, וגם החומרים שהם מפרישים אחר כך חזרה לקרקע לרוב אינם מסוכנים. כך, למעשה, גם אוכלי הפגרים וגם המפרקים מהווים חלק חשוב ממארג המזון. בואו נעיף מבט על כמה מאוכלי הפגרים השכיחים בארץ ונבין מה חשיבותם לסביבה.

מותאמים ל"תפקיד"

לא כל אחד יכול לאכול בעלי חיים מתים, נדרשות לכך התאמות מיוחדות. התאמות אלה מתגלות כבר בשלב הראשון של אכילת הפגר – גילויו ממרחק רב. לנשרים, למשל, חוש ראייה יוצא דופן, המאפשר להם לגלות פגר ולהבחין בנשרים אחרים היורדים לאכול ממרחק של עשרות קילומטרים.

נשרים עם תגי כנף בחי בר כרמל. צילום: דניאל ברקוביץ

נשרים עם תגי כנף בחי בר כרמל. צילום: דניאל ברקוביץ

התאמה נוספת מתבטאת ביכולת להתחיל לאכול בעל חיים מת. יש להתחיל בלבקע את העור, משימה שלעיתים היא קשה מאוד, ולא כל אוכלי הפגרים מסוגלים לעשות זאת. אחד העופות שמסוגלים לעשות זאת הוא העוזנייה, המצוידת במקור חזק ביותר. פתיחת הפגר חשובה לצוות הניקיון הבא – הנשרים. אחרי שהעוזנייה פתחה את הפגר מגיעים הנשרים, כקבוצה, ואוכלים את האיברים הפנימיים של בעל החיים המת.

לעוזניות ולנשרים צוואר ארוך עם ניצוי דליל, מה שמאפשר להם להכניס את הראש לעומק הפגר מבלי ללכלך את הנוצות יתר על המידה. עוף נוסף בעל ניצוי דליל בצוואר שמצטרף לאחר מכן לסעודה הוא הרחם, שבעזרת מקורו הדק והמאונקל בקצהו מצליח לאכול את שאריות הבשר סביב העצמות, שאותן העוזניות והנשרים לא מצליחים לאכול. לסעודה החגיגית ולעבודת הניקיון מצטרפים גם הצבועים והתנים. הצבועים הם הטורפים הגדולים ביותר בארץ, ובעלי יכולת הלעיסה החזקה ביותר מבין כל אוכלי הפגרים. אין ספק שהם "עובדי ניקיון" מצטיינים וביכולתם אפילו לפצח עצמות. לעיתים הם "גונבים" חלקים שלמים מהפגר, בעיקר בעונת הרבייה, לטובת האכלת הגורים.

צבוע מפוספס בגן הזואולוגי. צילום: דניאל ברקוביץ

צבוע מפוספס בגן הזואולוגי. צילום: דניאל ברקוביץ

יותר קטנים, לא פחות  חשובים!

מלבד אוכלי הפגרים, שזה עיקר מזונם, יש בעלי חיים אוכלי כול שאינם בוחלים באכילת פגרים. ביניהם ראוי לציין את הדיות השחורות שנכחדו מהארץ כדוגרות, אך עשרות אלפים מהן מגיעות מדי חורף לארץ. הדיות מסוגלות לגנוב מזון מדורסים אחרים, אך גם אוכלות פגרים, בעלי חיים פצועים או חולים ואשפה ביתית במטמנות. הן אפילו אוכלות חרקים המתפרצים בכמות גדולה, כגון להקות ארבה וטרמיטים, ובכך מונעות נזקים פוטנציאלים לצמחים.

עוד "בעלי תפקידים" חשובים ב"מחלקת הניקיון" הם עורבים ושחפים, שניזונים בעיקר מבעלי חיים קטנים יחסית. לעיתים אפשר גם לראותם אורבים ליד פגר גדול, "ממתינים לתורם" לאחר שאוכלי הפגרים הגדולים יותר יסיימו את עבודתם.

דיות שחורות אוכלות שאריות בשר במטמנת אשפה. הדיות אוכלות בלהקות ענק ומפחיתות את כמות השאריות שעלולות להוות מפגע סביבתי. צילום: דניאל ברקוביץ

דיות שחורות אוכלות שאריות בשר במטמנת אשפה. הדיות אוכלות בלהקות ענק ומפחיתות את כמות השאריות שעלולות להוות מפגע סביבתי. צילום: דניאל ברקוביץ

נעלמים מהטבע הישראלי

למרות שאוכלי הפגרים הם בעלי חיים חזקים, ולעיתים אף מעוררי מורא, מצבם בטבע מדאיג מאוד. כיום, רבים מ"עובדי התברואה" של הטבע סובלים מאיומים רבים, ביניהם הרעלות, הפרעות מצד מטיילים בטבע, פגיעה בבית הגידול ואובדן שטחים פתוחים. העוזניות, למשל, נעלמו לחלוטין מישראל עקב הרעלות ואיבוד בתי הגידול שבהם הן היו דוגרות. בהיעדר עוזניות, אין מי שיטפל בפגרים בטבע, וכיום נאלצים פקחי רשות הטבע והגנים לפתוח בעצמם את הפגרים כדי שהנשרים והרחמים יוכלו לאכול מהם. עוד תפקיד חשוב של רשות הטבע והגנים הוא ניהול גרעיני רבייה, שבהם מגדלים את אוכלי הפגרים הגדולים (עוזניות, נשרים) במטרה להשיבם לטבע, כך שיוכלו להמשיך ולהיות חלק חשוב מהמערכת האקולוגית.

חשוב להבין כי כל אחד מאוכלי הפגרים מהווה חוליה חשובה בשרשרת סילוק בעלי החיים המתים מהטבע והשבת תוצרי הפירוק לסביבה. בלעדיהם, המערכת האקולוגית לא תוכל להתקיים.

עוזניית נגב בגרעין הרבייה בחי בר כרמל, ליד פגר פרה. עוזניית הנגב נכחדה לגמרי מהטבע הישראלי, ונמצאת כיום במספרים בודדים בלבד בגרעיני רבייה. צילום: דניאל ברקוביץ

עוזניית נגב בגרעין הרבייה בחי בר כרמל, ליד פגר פרה. עוזניית הנגב נכחדה לגמרי מהטבע הישראלי, ונמצאת כיום במספרים בודדים בלבד בגרעיני רבייה. צילום: דניאל ברקוביץ

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden