מה הקשר בין משבר האקלים, הפשרת קרחונים וכוס של קולה?

אחת הבעיות במשבר האקלים הן תופעות שמגבירות את עצמן. התחממות כדור הארץ גורמת לשינויים, שבתורם מגבירים את ההתחממות, וחוזר חלילה. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אך תפקידנו הוא לעצור אותו, או לפחות להאט את התהליכים המניעים אותו. השלב הראשון הוא ללמוד ולדעת מה בדיוק קורה ולמה.

שר החוץ של טובאלו, מדינת איים באוקיינוס השקט, נאם בפני המשתתפים בוועידת גלאזגו כשהוא ניצב בתוך מי האוקיינוס, במטרה להמחיש את הסכנה של עליית מפלס מי הים. אבל למה בעצם עולים מי הים? מה קורה כשהקרחונים מפשירים? מה זה משנה שמי האוקיינוס מתחממים? ואיך כל זה קשור לקולה קרה?

מה קורה כשקרח מפשיר?

דמיינו כוס קולה עם קוביות קרח בתוכה. כאשר הקרח יתחמם ויהפוך לנוזל, מפלס המים בכוס לא ישתנה כמעט, מכיוון שנפח המים שנוספו מחליף את הנפח שתפס הקרח. כך גם עם קרחונים ימיים: כאשר הם מתחממים והופכים לנוזל, מפלס הים כמעט שאינו משתנה (השינוי זניח ונובע מהבדלים בצפיפות בין מים מתוקים למים מלוחים).
אז איפה בעצם הבעיה? קרחונים יש גם על פני היבשה. כ-10% משטח האדמה בכדור הארץ מכוסים קרח, רובו בגרינלנד ובאנטארקטיקה. בניגוד לקרחונים הימיים, הפשרת הקרחונים היבשתיים וזרימת המים מהם לאוקיינוסים כן גורמת לעליית מפלס הים (מכיוון שאלו הם מים שלא היו קודם לכן בים).

מה קורה כאשר מי הים מתחממים?

לא רק הפשרת קרחוני היבשה מעלה את מפלס הים; גם התחממות מי האוקיינוסים גורמת לכך.
כמו כל חומר, כשמי הים מתחממים הם מתפשטים ותופסים נפח גדול יותר. חלק משמעותי מעליית מפלס הים הוא תוצאה של התפשטות המים עקב התחממותם. בנוסף, התחממות המים גורמת גם לירידה בכמות הפחמן הדו-חמצני המומס בהם ושחרורו לאטמוספרה. איך זה קורה?

נמשיך עם הדימוי של הקולה הקרירה. מכירים את זה שבקולה קרה יש יותר גזים, אבל אם היא מתחממת ופותחים את הבקבוק, כל הגזים משתחררים ואז היא פחות טעימה? זה קורה כי נוזל קר יכול "להכיל" יותר גזים בתוכו, או, אם נדייק: מסיסות הגזים, כולל פחמן דו-חמצני, במים קרים גבוהה יותר. כעת נחזור לאוקיינוסים. כיום, כ-30% מהפחמן הדו-חמצני שמשתחרר לאטמוספרה עקב פעילות בני האדם מתמוסס במי האוקיינוסים. אם הם יתחממו, פחות פחמן דו-חמצני יומס בהם. כך, הם יתרמו פחות לסילוק תוספת הפחמן הנובעת מפעילות האדם. עודפי הגז יצטברו באטמוספרה, מה שיביא להתחממות רבה יותר, וחוזר חלילה.

אך השפעת התחממות האקלים על הקרחונים, האוקיינוסים והאטמוספרה לא מסתיימת כאן.
יש עוד אפקט של כדור שלג (וסליחה על משחק המילים…), הנובע מצבעו של הקרח.

כיצד משפיעה היעלמות הנוף הלבן?

האם תהיתם פעם למה בישראל החמה והלוהטת רוב כלי הרכב הם לבנים? או למה בשלג משתזפים יותר? הסיבה קשורה בקליטה ובהחזרה של קרינת השמש. משטחים בהירים מחזירים את רוב הקרינה וקולטים רק מעט ממנה. לכן משטחים בהירים מתחממים פחות בהשוואה למשטחים כהים, אשר קולטים יותר קרינה. לכן רכב לבן מתחמם פחות בהשוואה לרכב כהה, ואנחנו משתזפים בשלג בשל הקרינה המוחזרת ממנו. כך גם הקרחונים הלבנים: הם מחזירים את רוב קרינת השמש ומתחממים פחות מפני הקרקע או ממי האוקיינוס, הכהים יותר. הפשרת הקרחונים מגדילה את שטח הפנים הכהה של כדור הארץ ומאיצה את קצב ההתחממות. גם כאן נוצרת תגובה מעגלית: הטמפרטורות עולות, הקרחונים מפשירים, יש יותר שטח פנים כהה, שקולט חלק גדול יותר מקרינת השמש, חלה התחממות וחוזר חלילה.
המוצג "על קרח דק" בתערוכה "זה מתחמם: האקלים, המשבר ואנחנו" מדגים את ההבדל בהתחממותם של משטחים בצבעים שונים: הקרח הלבן אל מול האוקיינוס הכהה.

ומה קורה עם הקטבים?

דיברנו על קרח ימי ויבשתי, נסיים באזורי קִפְאַת-עַד (Permafrost). אלו הם אזורים שבהם במשך שנתיים לפחות טמפרטורת הקרקע היא מתחת לאפס. כ-25% משטחי צפון כדור הארץ הם אזורי קִפְאַת-עַד. האדמה באזורים אלה מכילה מצבורי ענק של פחמן אורגני ומתאן, פי שניים מכמות הפחמן הנמצאת באטמוספרה כולה. כאשר קפאת-עד מפשירה, משתחררים מצבורי הפחמן הדו-חמצני והמתאן הכלואים בה. שחרור הגזים האלה, שהם גזי חממה, מביא להאצת התחממות כדור הארץ. כמו במקרים הקודמים, יש כאן תגובה מעגלית שמתגברת. התחממות כדור הארץ מובילה להפשרת קפאת-עד, מה שגורם לשחרור גזי חממה ולהתחממות נוספת.

משבר האקלים כבר כאן; זו עובדה נתונה. השאלה היא מה עושים מכאן והלאה. הדוגמאות שהבאנו כאן ממחישות את הצורך בפעולה יזומה. אם לא נעשה דבר, המשבר ילך ויחמיר,  מכיוון שהתהליכים הללו מזינים את עצמם. במקרה כזה עולה הסיכון לחציית נקודות אל-חזור, שלאחריהן לא יתאפשר להחזיר את המצב לקדמותו במשך אלפי שנים. הפעולות שבהן ינקטו בני האדם בתקופה הקרובה, במיוחד כאלו שימנעו פליטת גזי חממה, הן שתקבענה את שיהיה בעתיד. בואו להיות חלק מהשינוי.