אלמוג בא לעולם

דרכם של האלמוגים להתרבות עוברת בחגיגה לילית מרהיבה וחמקמקה, שמרתקת חוקרים כבר שנים רבות. ד"ר תום שלזינגר בילה 300 לילות במים כדי ללכוד את הרגע שבו נוצרים תינוקות של אלמוגים, ועל הדרך גרף פרסים על תצלומים שתיעדו את סופת השלג הוורודה שהתחוללה במים.

פורסם ביולי 2024.

פעם בשנה, בלילה אחד מסוים, במשך דקות בודדות בלבד, מתרחש אירוע הרבייה המסונכרן וההמוני ביותר בטבע. אלפי פרטים של אלמוגים ממין מסוים, לאורך קילומטרים, משחררים למי הים תאי זרע וביציות, במה שנראה כמו סופת שלג תת-ימית צבעונית. אחרי ששוחררו תאי הרבייה לגוף המים, הם מוסעים על פני הגלים ופוגשים זה את זה בהילולת הפריה חוץ-גופית המונית. כך נוצרות פגיות של אלמוגים, שימשיכו את מורשת אבותיהן ויבנו את השונית.

חגיגות אהבה באילת

אחת מחגיגות האהבה הליליות האלה של אלמוגים מסוג שיטית תועדה בים האדום לפני כשנה, וזכתה לאחרונה בתחרות בינלאומית חשובה. התחרות, הנערכת על ידי Ocean Geographic Society , נחשבת לאחד מאירועי הצילום התת-ימיים המשמעותיים ביותר. את התמונה הזוכה לכד במצלמתו ד"ר תום שלזינגר, שמזה כעשור מבלה מאות לילות בים  ועוקב אחר חיי הלילה בשוניות האלמוגים במפרץ אילת.

"אחרי הרבה מאוד זמן של ציפייה, לילה אחד אני צולל ופתאום אני רואה אלמוג משחרר תאים, כדוריות ורדרדות שמשתחררות וצפות למעלה. זו הייתה חגיגה לעיניים, חוויה אסתטית נדירה. אני מחזיק את עצמי בצלילה חופשית כעשרה ס"מ מעל לאלמוג ואני שקוע במראה, ופתאום אני מרים את הראש ורואה עוד אלמוג משחרר תאים ואז עוד אחד. אני מאיר על האזור, וכולם עושים את אותה פעולה באותו רגע. אם לא הייתי במים, הייתי נופל מהרגליים", משחזר ד"ר שלזינגר, חוקר אלמוגים מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ומהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים אילת.

בישראל, מעטים האנשים שזוכים לחזות בתופעה הנדירה. תזמוני רבייה ספציפיים וקצרים לכל מין ומין  יוצרים חלונות זמן מוגבלים מאוד. רוב תזמוני הרבייה עדיין אינם ידועים, ופזורים על פני שעות שונות בלילות רבים, בעיקר בחודשי הקיץ. אולם התופעה העוצמתית מרתקת חוקרים כבר עשרות שנים.

תינוקיית אלמוגים במעבדה

"בים יש הרבה בעלי חיים שצמודים לקרקעית, והבולטים ביניהם הם אלמוגי האבן שבונים שוניות מפוארות", מסביר ד"ר שלזינגר. "אז איך בעצם בעל חיים שלא יכול לזוז מוצא בני זוג להתרבות איתם? הפתרון של הטבע לאתגר הזה הוא להתרבות באמצעות אירועים המוניים ומתוזמנים למופת, שבהם משוחררים לגוף המים ביציות ותאי זרע, שנסחפים עם הזרמים ונפגשים זה עם זה. מרבית אלמוגי האבן הם הרמפרודיטים, כלומר כל פרט הוא גם זכר וגם נקבה, ומייצר בו-זמנית גם תאי זרע וגם ביציות. להרבה מינים במפרץ אילת יש תזמון ייחודי להם. כשרואים את האירוע הססגוני המהפנט הזה בתוך הים, זה נראה כאילו מישהו לחץ על מתג נסתר, ופתאום כל האלמוגים ממין נתון מתחילים בשחרור תאי הרבייה בדיוק באותו רגע. יש מינים שעושים את זה בצורה כל כך מתוזמנת ומדויקת, שכאשר אני רואה אותם בלילה אני ממש יכול לכוון את השעון לפי תחילת האירוע".

לד"ר שלזינגר לקח זמן להבין שכדי לבנות יומן מסודר של תזמוני רבייה יהיה עליו לעטות את חליפת הצלילה מדי לילה בחודשי הקיץ. בתחילה הוא ניסה לעבוד בין ארבעת כותלי המעבדה באילת עם אלמוגים שנצבר עליהם ידע מחקרי, במטרה לערוך הפריות מבוקרות ולגדל "תינוקות" אלמוגים במעבדה. הוא הניח אותם באקווריומים וסביב המועד המשוער ישב וחיכה בלילות לרגע האמת. "בשנה הראשונה האלמוגים לא ממש שיתפו פעולה ולא התרבו. המשמעות היא שפספסתי את ההזדמנות והייתי צריך לחכות עוד שנה. כעבור שנה ניסיתי מינים נוספים, והחזקתי אותם זמן רב יותר כדי שלא אפספס. אז היו טפטופים, מעט שחררו את תאי המין, אבל עדיין לא היה לי מספיק חומר כדי לבצע את הפריות המעבדה שתכננתי. ניסיתי במשך כמה שנים עד שנשברתי והייתי מתוסכל. הבנתי שכדי לדעת מה באמת קורה ומתי, אני מוכרח להיכנס לים כל לילה בעונת הרבייה העיקרית של האלמוגים, בין יוני לספטמבר. כך, כל לילה קצת לפני השקיעה, נכנסתי לים לכמה שיותר זמן, לפעמים חמש-שש שעות בלילה, כדי לתפוס כמה שיותר אירועים מחיי הלילה בשונית האלמוגים. התחלתי מסע שלא תכננתי, אבל משהו בו תפס אותי כה חזק עד ש'התמכרתי'. זה נגמר בבילוי של מאות לילות ואינספור שעות מתחת לפני המים לבד בחשכה, תוך שאני מגלה ומתעד אירועים מופלאים, חלקם כללו גילויים מדעיים שלא נצפו מעולם".

תמונה שווה אלף מילים

התצלומים שנולדו במים והביאו לשלזינגר כמה וכמה פרסים נחשקים בעולם הצילום, נועדו לשמש כיומן חזותי: "במים לא נוח לכתוב, וגם לא היה לי זמן, בעוד שבתמונה יש תאריך ושעה, וכך אני יכול לשבת למחרת ולכתוב הכל בנחת. כשהתחלתי לראות את התמונות הבנתי את הכוח האסתטי שלהן. במידה רבה, המדע והאמנות שלי צמחו יחד", הוא אומר.

המדע הניב מחקר חשוב מאוד, שהתפרסם בכתב העת היוקרתי Science. אחד מתצלומיו של שלזינגר אף זכה להתנוסס על שער הגיליון. תחילתו של המחקר בשנת 2015, אז היה שלזינגר דוקטורנט במעבדתו של פרופ' יוסי לויה מבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. במשך חמש שנים הוא ערך סקרי שטח מתחת לפני המים ותיעד כמה אלמוגים ומאילו מינים משתתפים באירוע הרבייה בכל לילה במטרה לבחון האם השינויים המהירים שעוברים על הסביבה הימית משפיעים על רביית האלמוגים.

המחקר הממושך חשף שיבוש רציני בסנכרון הרבייה של כמה מיני אלמוגים. אם לפני כמה עשרות שנים היו אירועי הרבייה ההמוניים ממוקדים וקצרים והתרחשו בלילות קבועים, כיום הם מתמשכים על פרקי זמן ממושכים. בכל לילה פרטים אחדים בלבד משחררים למים תאי זרע וביציות, ולעיתים אף לא משחררים את כל תאי הרבייה שלהם. המחקר נערך גם מעל פני המים: החוקרים בחנו במעבדה אלמוגים מאתרים שונים באילת וחקרו את רמת הפוריות של האלמוג על פי גודל הביציות ומספרן בכל פוליפ, אחוז הפוליפים הפוריים בכל מושבת אלמוגים ואחוז המושבות הפוריות באוכלוסייה כולה. השיבושים נמצאו בכל המדדים ובכל הרמות – הן ברמת הפוליפ, הן ברמת המושבה והן באוכלוסייה כולה.

בין שתי ערים

"בעולם 'אידיאלי' אנו סבורים שלכל מין יש את המועד שלו וכל הפרטים באותו מין מתרבים באותו זמן", אומר שלזינגר. "צריך להבין שברגע שתאי המין משתחררים מהאלמוג, הם לא מחזיקים מעמד הרבה זמן. כעבור כמה שעות הם מתפרקים ועד הבוקר הם כבר 'לא יעילים', כך שחלון הזמן להפריה מוצלחת הוא די קצר. נראה שעבור האלמוגים העולם כבר לא 'אידיאלי', שכן יש שיבושים שמאיימים על עתידם. לקח לנו שנים של מחקר כדי להבין ולהראות שיש בעיה קשה, ועדיין לא עמדנו על הגורם המדויק לה, אם כי יש כמה השערות, שחלקן כבר נבחנות. מצד אחד, באילת אין אירועי הלבנה כמו במקומות רבים אחרים בעולם, וזה טוב. אבל מצד שני, גם באילת המים מתחממים ובקצב די מהיר. יש לא מעט תופעות של זיהום במפרץ אילת. אילת ועקבה הן ערים לא קטנות, והן נמצאות ממש על קו החוף. זה גורם להרבה זיהומים בים, אם אלה חומרים שזורמים לים או זיהומי אור וקול. מה שמסוכן בבעיות שקשורות ליכולת הרבייה של בעלי חיים הוא שלא רואים אפקט מיידי. אם יש אירוע הלבנה או סופה גדולה והאלמוגים מתים, אז ברור לעין עד כמה חמור הנזק. אבל בבעיות רבייה, בעלי החיים שמעניינים אותנו עדיין חיים. אלמוגים יכולים לשרוד שנים ארוכות. יש אלמוגים שחיים מאות שנים, ואנחנו אומרים לעצמנו 'הנה הם חיים, מה הבעיה?'. אבל יש בעיה – אין דור המשך. חשוב להדגיש שהשיבושים ברבייה לא נצפו בכל מיני האלמוגים באילת אלא רק בחלקם, אבל המשמעות של השיבושים האלה היא שהאלמוגים לא מצליחים להעמיד צאצאים. במסגרת המחקר חיפשתי אלמוגים צעירים מהמינים הבעייתיים ולא הצלחתי למצוא. זהו איום ברור על המשך קיומם", מסביר שלזינגר.

בימים אלה (חודש יוני) עונת הרבייה בעיצומה, ושלזינגר מרבה לשהות בלילות בים. הוא ממשיך לאסוף נתונים על חיי הלילה בשונית במטרה לבנות יומן מסודר של מועדי הרבייה, כך שאפשר יהיה לחזות אותם בקלות ולנסות לסייע לאלמוגים ב"בעיות הדמוגרפיה" שלהם. "עכשיו, כשיש כבר הרבה יותר נתונים, אני מקווה שהסטודנטים שלי יצליחו לערוך את כל אותם ניסויים והפריות שאני רציתי לעשות בעבר ונכשלתי כי לא היה עדיין את גוף הידע שיש לנו היום. היום אני כבר יודע עם איזה מינים אפשר לעבוד ומתי הם אמורים להתרבות. אני כמובן אמשיך לעקוב מתוך המים, כי כך היכולת שלי לחזות מתי תיערך מסיבת הלילה הקרובה הולכת וגדלה, וכמובן שהכול יצולם", הוא מוסיף.