03:23
הדפסהשיתוף
  • נחל עמל. צילום: טוביה אשכולי
    הערכת מצבם האקולוגי של נחלים באגן ההיקוות של הירדן הדרומי

    נחל עמל. צילום: טוביה אשכולי

הערכת מצבם האקולוגי של נחלים באגן ההיקוות של הירדן הדרומי

  • נחל עמל. צילום: טוביה אשכולי
הדפסהשיתוף

דוח זה מסכם סקר אקולוגי שנערך באגן הירדן הדרומי ועמק חרוד בשנים 2018-2017, במסגרת הפרויקט "אפיון מצב אקולוגי ככלי תומך בניהול מדיניות סביבתית של אגני היקוות: הירדן הדרומי ונחלי עמק המעיינות כמודל". הפרויקט נועד לפתח כלים יישומיים לבחינת המצב האקולוגי של נחלים באגן ההיקוות של הירדן הדרומי, על בסיס השפעות האדם על הרכב חברת חסרי החוליות. הסקר בוצע עבור הקרן לשמירה על השטחים הפתוחים. העבודה נעשתה בשיתוף אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה ומדור ניטור נחלים ברשות הטבע והגנים.

ירון הרשקוביץ, עדי וייס | מוגש לקרן לשמירה על שטחים פתוחים, רשות מקרקעי ישראל (דצמבר 2021)

אזור הסקר כולל את אגני ההיקוות המערביים של הירדן הדרומי: נחל יבניאל, נחל תבור, נחל יששכר, נחל חרוד ונחל בזק; את גופי המים הנובעים בעמק המעיינות: עיינות חוגה, עין יזרעאל, נחל הקיבוצים, עין מודע ועין שוקק; וכן את אפיק הירדן עצמו, החל משפך הכנרת בסכר דגניה ועד לקו הירוק. במסגרת הפרויקט הנוכחי נערך ניטור ביולוגי של נחלי האגן לפי אמות המידה האירופאית, תוך הסתכלות כוללת על מגוון גורמים סביבתיים שיכולים להשפיע על מצבם האקולוגי של הנחלים (אופי התשתית, איכות המים, השפעות אדם ועוד).

נחל עמל (האסי), עמק בית שאן. צילום: טוביה אשכולי

נחל עמל (האסי), עמק בית שאן. צילום: טוביה אשכולי

שיטות העבודה

השיטות שיושמו בפרויקט זה נסמכות על המודל האירופי לניהול אגני היקוות (Management Basin River Plans) כבסיס לניהול בר-קיימא של נחלים וסביבתם. הניטור הביולוגי בוצע על ידי צוות המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית (המלא"ק), ונערך בעונות האביב ובתחילת הקיץ של שתי שנות הסקר. הניטור התמקד בבחינת שינויים בהרכב חברת חסרי חוליות אקווטיים – רכיכות, סרטנים וחרקי מים – ב-39 מקטעי נחלים נבחרים. הנחת היסוד הייתה, ששינויים בתנאי הסביבה ישפיעו על הרכב המינים ומגוון המינים של חסרי החוליות, ואלה יספקו אמת מידה מקיפה לבחינה ישירה ובלתי אמצעית של השפעות סביבתיות שונות על מצבו האקולוגי של בית הגידול הנבחן.

דיגום רכיכות מורד סכר אלומות_צילום טוביה אשכולי

מורד סכר אלומות, נהר הירדן. מימין- דיגום חסרי חוליות בנחל; משמאל- אסופת רכיכות הכוללת מינים רגישים לזיהום ומינים פולשים. צילום טוביה אשכולי

בכל אחד ממקטעי הנחל שנבחנו בוצע אפיון לתשתית המינרלית (חול, בוץ, אבנים) והאורגנית (אצות, צומח מים וגדות). חסרי חוליות גדולים נדגמו ביחס להרכב התשתית. הדגימות שומרו באתנול והועברו להמשך מיון, ספירה והגדרה טקסונומית. בעלי החיים שנאספו קוטלגו והופקדו במוזיאון הטבע. משתנים פיזיקו-כימיים (טמפרטורה, ריכוז חמצן מומס, ערך ההגבה ומוליכות חשמלית) נמדדו על ידי צוות המלא"ק במועד הדיגום. בנוסף, צוות ניטור הנחלים של רט"ג לקח דגימות מים לאנליזה מפורטת של איכות המים. כלל הנתונים האביוטיים והביוטיים הוזנו לבסיס הנתונים הממוחשב של המלא"ק.

על מנת לבחון את מצבו האקולוגי של הירדן ויובליו חושבו עבור כל נחל כמה מדדים ביולוגיים, המוכרים בספרות המקצועית כמשקפים השפעות סביבתיות שונות: צפיפות הפרטים (מספר הפרטים במ"ר), עושר הטקסונים הכללי בכל אסופה, שפע הפרטים הכללי של חסרי החוליות, ציין המגוון הביולוגי במקטע (H’) לפי Shannon-Wiener, חלקיות חח"ג (חסרי חוליות גדולים) שמשתייכים לסדרות רגישות לעקה בבית הגידול (ET%) ולסדרות עמידות – שפיראים, חיפושיות ופשפשאים (OCH%), אחוז הימשושים (Chironomini%) שמשגשגים בתנאי זיהום (במיוחד זיהום אורגני), אחוז הפרטים באסופה ששייכים למינים פולשים (המעידים על הפרה במצבו האקולוגי המקורי של המקטע) ומדד IL-ASPT – מדד לאפיון רגישות חסרי חוליות לזיהום אורגני, אשר עבר התאמה למשפחות חסרי החוליות בפאונה הישראלית. לפי  מדד זה, ערכי הרגישות של כל משפחה נעים בין 1 ל-10, כאשר ערכים נמוכים מעידים על הרכב מינים היכול להתקיים בתנאי זיהום, בעוד שערכים גבוהים מעידים על הימצאות מינים רגישים, שזקוקים למים באיכות גבוהה. ככל שהמדד גבוה – כך מצבו האקולוגי של הנחל טוב יותר.

ממצאים עיקריים

סך הכול נמצאו בסקר הנוכחי כ-130 טקסונים של חסרי חוליות מ-11 סדרות: תולעים, עלוקות, רכיכות, סרטנים, בריומאים, שפיראים, פשפשאים, שעירי כנף, זבובאים וחיפושיות. זהו עושר הטקסונים והסדרות הגבוה ביותר שנמצא באגן אחד בסקר של המלא"ק עד כה. מרבית הטקסונים השתייכו לשלוש סדרות עיקריות: שפיראים, חיפושיות וזבובאים. רכיכות היו הקבוצה העיקרית (כ-93%) מכלל חסרי החוליות שנמצאו במקטעי הירדן הדרומי. חרקים, לעומת זאת, היוו אחוז קטן (7%, בממוצע) מכלל האסופות בירדן, וזאת בניגוד לרוב יובלי האגן, שבהם קבוצה זו היוותה בממוצע כ-44% מכלל אסופת חסרי החוליות. סך הכל נמצאו בסקר זה שישה מינים פולשים: שני מינים של סרטנים וארבעה מיני חלזונות.

שחריר נחלים. צילום: צוות המלא"ק

שחריר נחלים. צילום: צוות המלא"ק

ממצאי הסקר מצביעים על השפעה ברורה של איכות המים על מצבם האקולוגי של נחלי האגן ועל הרכב חברת חסרי החוליות שמאכלסים אותם. נחלים שבהם נשמרה איכות מים גבוהה (בהם הירדן הדרומי, נחל תבור, נחל הקיבוצים, נחל עמל, נחל איתן ונחל יבניאל), מקיימים מערכת אקולוגית טובה יחסית, עם מינים רגישים לזיהום ולהפרעות, כמו רכיכות, שעירי כנף ובריומאים, בנוסף למיעוט זניח של מינים פולשים. לעומתם, כמה נחלים ומקטעי נחלים נתונים להפרעות סביבתיות, בהם זיהום ממקורות שונים, כמו הזרמת קולחים ומי מדגים, דשדוש בקר ואיחוז* מים. בנחלים אלו, המערכת האקולוגית פגועה ובעלי החיים שמתקיימים בהם מייצגים חברה של מינים עמידים להפרעות, בהם גם מינים זרים ופולשים. חברת חסרי החוליות בנחלים אלו נשלטת על ידי מינים עמידים לזיהום אורגני, מרביתם נמנים עם זבובאים, כמו ימשושים, יתושים וזבובחופיים. בנוסף לאלו, המערכות הפגועות מאפשרות התבססות של מינים זרים, בעיקר חלזונות, שלהם יתרון בתנאי זיהום.

* פעולת תפיסת המים ושאיבתם למטרות שונות, כדוגמת חקלאות או שתייה
נחל חרוד, מדגה תל יוסף- מי הנחל מנוצלים לטובת גידולים חקלאיים ותעשיית המדגים המזהמת את הנחל בפלט מדגים. צילום: טוביה אשכולי

נחל חרוד, מדגה תל יוסף- מי הנחל מנוצלים לטובת גידולים חקלאיים ותעשיית המדגים המזהמת את הנחל בפלט מדגים. צילום: טוביה אשכולי

המלצות להמשך

על שיקום הנחלים באגן הירדן הדרומי לכלול תוכנית מפורטת להסרה הדרגתית של מקורות הזיהום הקבועים והעברתם לשימושים חקלאיים, שחרור והקצאת מים באיכות מי מקור (במקום מי קולחים) מהכנרת אל הירדן, ושיקום בתי גידול של צומח טבול ומזדקר. במקביל, יש לבצע פעולות לשיקום ולהגנה על יובלים איכותיים בעלי פוטנציאל להוות מקור לאכלוס עתידי של הירדן לאחר שיקומו, דוגמת נחל יבניאל, נחל תבור עליון ונחל איתן. שיקום היובלים מחייב התייחסות לגורמים העיקריים שמביאים להתדרדרות המערכת, בכלל זה סילוק מקורות זיהום מים ועמידה בתקני הזרמה לנחלים, הרחקת בקר מאפיקי הנחלים (על ידי הסדרת שקתות), שימוש באמצעים רכים למיתון שיטפונות (שיקום פשטי הצפה ומאגרי ויסות), וצמצום הסחף החקלאי שמקורו בשטחים מעובדים (על ידי יצירת רצועות מגן).

המשך פעולות שיקום נחלי האגן צריך להיות מלווה בניטור תהליך השיקום, כולל ניטור של איכות המים, מצב בתי הגידול וההרכב הביולוגי של הנחלים, על מנת לזהות שינויים באיכות המים ואת תגובת המערכת האקולוגית לשינויים אלו. זאת, תוך שימת דגש מיוחד על שיקום מינים אופייניים לנחלי האזור ומניעת התבססות של מינים זרים.

לקריאת הדו"ח המלא: דוח מצב אקולוגי של נחלי אגן הירדן הדרומי_דצמבר 2021

יעניין אותך גם

כל הזכויות שמורות למוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט
אזור תוכן, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + z
Silence is Golden