אילן היוחסין של אדון חרדון

חוקרת האבולוציה ואוצרת אוסף היונקים, הזוחלים והדו-חיים במוזיאון הטבע – ד"ר קארין תמר, מעידה על עצמה שמאז ומעולם אהבה זוחלים, "כי הם כמו דינוזאורים קטנים". לכן, לא מפתיע שבחרה בבגרותה לחקור את יחסי הקרבה האבולוציוניים בין לטאות. ואיך היא הגיעה להיות חוקרת? זה מתחיל בילדה סקרנית ומגיע לתגליות מרתקות – בסרטון ובכתבה שלפניכם.

החוקרת שעושה סדר בטבע

ד"ר קארין תמר היא חוקרת במוזיאון הטבע שמתמחה בתחום הסיסטמטיקה: ענף המדע שעוסק במיון וסיווג עולם הטבע. מחקרה כולל תיאור מינים חדשים למדע, חקר יחסי הקרבה האבולוציוניים בין מינים ושחזור של עצים אבולוציוניים (פילוגנטיים). ד"ר תמר מעידה על עצמה שהיא אוהבת סדר וארגון. "אתם צריכים לראות את הארון המסודר שלי בבית" היא מספרת בחיוך, "אותו סדר אני רוצה לעשות גם בטבע. כילדה הייתי מאוד סקרנית. בזמנו לא היה עדיין אינטרנט, אז הייתי מסכמת במחברת שלי, מהאנציקלופדיה, תהליכים בביולוגיה שעניינו אותי, כולל ציורים."

כחלק ממחקרה על לטאות, ד"ר תמר מגלה כיצד הן נעות בזמן ובמרחב. כלומר, כיצד מינים שונים התפצלו מאב קדמון משותף וכיצד סיפור ההתפצלות משקף את המקומות שבהם חיים מיני הלטאות השונות כיום. אחד המחקרים המרתקים שלה נערך על מינים שונים של לטאות השייכות לסוג חרדון-צב (Uromastyx). היא אספה דנ"א של חרדונים אלו מכל אזורי התפוצה שלהם, מחצי האי ערב ועד לצפון אפריקה, ומתוך המידע הרב שנאסף בנתה את העץ האבולוציוני של חרדוני הצב. המחקר הזה הביא לגילוי מדהים, הכי קרוב שאפשר למסע בזמן: ד"ר תמר מצאה התאמה בין יחסי הקרבה האבולוציוניים של החרדונים לשינויים שחלו בתפוצה הגיאוגרפית שלהם.

מה הקשר בין אקלים היסטורי ואבולוציה של חרדוני צב?

תהליך האיסוף של המידע הגנטי ויצירת בסיס נתונים גדול אפשר לד"ר תמר לבחון את האבולוציה של החרדונים הקדומים והתפצלותם למינים חדשים. למעשה, היא הצליחה להראות כיצד שינויים גיאולוגיים, שהתרחשו לפני 15 מיליון שנה עקב התנגשות הלוחות הטקטוניים, ייצרו גשר יבשתי בימה העתיקה שהשתרעה בין האוקיאנוס ההודי לים התיכון. על הגשר שנוצר יכלו חרדוני הצב לעבור מאסיה לחצי האי ערב ולאפריקה ולהתפשט לאזורים חדשים, שם הם עברו עם השנים (הרבה מאוד שנים!) התאמות לתנאי המחיה החדשים.

אבל איך חצו חרדוני הצב את חולות מדבר סהרה הלוהטים?!  טוב ששאלתם! מסתבר שבעבר שינו שינויי האקלים המחזוריים את הנוף באזור הסהרה בצורה דרמטית. ברבות השנים, עקב הפיכתו של אזור הסהרה למדבר חולי בלתי עביר, התקשו החרדונים להמשיך לעבור מאזור אחד למשנהו. כך, הם נשארו בבתי הגידול השונים שאליהם הגיעו ועם הזמן התפתחו למינים החדשים המוכרים לנו כיום. מחקרה של ד"ר תמר, לצד מחקרים נוספים מסוג זה, מאפשרים לנו לנסות להבין כיצד השפעות שינויי האקלים יכולות, פוטנציאלית, לעצב את מפת תפוצתם של מינים שונים בעתיד.