חוקרת עפצים על העץ (האבולוציוני)

אהבתה של חוקרת האבולוציה, פרופ' נטע דורצ'ין להרכבת פאזלים הובילה אותה לעיסוק בטקסונומיה: מיון וסיווג שיטתי של יצורים חיים. המחקר הטקסונומי של פרופ' דורצ'ין משלב עבודת מעבדה, קשרים עם חוקרים מרחבי העולם, משלחות מחקר ותיאור מינים חדשים למדע – הגשמת חלומם של כל חוקר וחוקרת בתחום הטקסונומיה. פרופ' דורצ'ין זכתה להיות אחת מקומץ מדענים המתמחים בקבוצה מיוחדת של בעלי חיים עם סיפור אבולוציוני מדהים.

עוד בילדותה בקיבוץ אהבה פרופ' דורצ'ין למיין ולסדר, ולא פחות מכך – להרכיב פאזלים. כשגדלה החליטה לעבור לתל אביב ולקחה עימה לאקדמיה את אהבתה לסדר ולמיון. פרופ' דורצ'ין בחרה להתמחות באנטומולוגיה, תחום המדע העוסק בחקר החרקים. עבודתה כוללת מיון וסיווג של חרקים, חקר והבנה של יחסי הקרבה האבולוציוניים בין המינים השונים ושחזור עצים אבולוציוניים.

קבוצת המחקר של פרופ' דורצ'ין מתרכזת כיום בהרכבת "פאזלים" מהמסובכים ביותר: ההיסטוריה האבולוציונית של יתוצים – משפחה של יתושים זעירים היוצרים עפצים בצמחים. בקבוצה זו החרק מטיל ביצים על הצמח, והזחלים הבוקעים גורמים באכילתם להתפתחות עפץ (מבנה צמחי דמוי גידול בעל צורה ייחודית), שבתוכו הם מתפתחים עד לבגרותם.

את דגימות היתוצים והעפצים אוספים פרופ' דורצ'ין וצוות המחקר שלה בשטח. כך, לדוגמה, כשהייתה בשנת שבתון בדרום אפריקה היא ביצעה סקר מקיף של צמחי מדבר בצפון המדינה וגילתה עשרות מינים חדשים למדע של יתוצים. לאחר שאספה וגידלה את המינים החדשים חזרה פרופ' דורצ'ין למעבדתה, ושם התחיל ה"כיף האמיתי" כהגדרתה: שחזור עץ פילוגנטי, המאפשר להבין את הקשרים האבולוציוניים בין מיני החרקים השונים, ואף להשוות אותו לעץ האבולוציוני של התפתחות הצמחים שבהם יוצרים החרקים את העפצים.

בתוך המערכת הגדולה והמורכבת הזו של יחסי גומלין בין צמחים לחרקים מנסה פרופ' דורצ'ין לענות על חלק מהשאלות הרבות העולות תוך כדי מיון וסידור: אילו מינים קרובים גנטית זה לזה? איך ייתכן שמינים שנראים זהים מורפולוגית נבדלים ביניהם מבחינה גנטית? מדוע יש מיני חרקים היוצרים עפצים במין צמח אחד בלבד בעוד שמיני חרקים אחרים יוצרים עפצים במגוון של מיני צמחים? לאט-לאט, חלק אחר חלק, משחזרת פרופ' דורצ'ין את ההיסטוריה האבולוציונית והאקולוגית של מינים רבים ומגלה עולמות חדשים של יחסים בין צמחים לחרקים יוצרי עפצים.