שמורת עברונה | ניטור ושיקום בעקבות הזיהום

בעקבות אירוע זיהום הנפט החמור שהתרחש לפני כעשר שנים בשמורת מלחת עברונה שבערבה הדרומית, הוביל המארג תוכנית ניטור רב-שנתית, ביוזמת חטיבת המדע של רשות הטבע והגנים. מטרת התוכנית היא להעריך את ההשלכות האקולוגיות של דליפת הנפט ושל תהליכי השיקום בשנים שלאחר אירוע הזיהום. הממצאים מעידים כי קיימת פגיעה מתמשכת ורחבת היקף במערכת האקולוגית של שמורת עברונה. על פי המלצות התוכנית, המשך הניטור הכרחי כדי לעקוב אחר השפעת פעולות הממשק המתוכננות לשיקום השמורה.

בשמורת הטבע עברונה שבערבה הדרומית, עצי שיטה רבים היוצרים נוף בעל אופי של סוואנה ומהווים בית גידול ייחודי, התומך באחת האוכלוסיות הגדולות והחשובות של צבי הנגב בישראל- מין נדיר, שהוא המפיץ העיקרי של זרעי השיטה. עוד מאפיינים את השמורה צמחים חובבי מלח (הלופיטיים) המותאמים לחיים בקרקע המלוחה של מלחת עברונה, ועופות מים רבים, הפוקדים את בריכות המלח.

אסון הזיהום – ייחודי מסוגו בעולם ואחד מאירועי הזיהום החמורים שאירעו בישראל

ב-3 בדצמבר 2014, במהלך עבודות שבוצעו במסגרת בניית שדה התעופה רמון באזור עברונה, נבקע צינור נפט של קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה) בקו אשקלון-אילת, ממערב לכביש 90, בצומת הכביש המוביל לבאר אורה. בתוך זמן קצר זרמו ושטפו מזרחה אל תוך חורש השיטים למעלה מ-5,000 מ"ק של נפט גולמי. הנפט זרם בערוצים רבים בתחום מניפות הסחף בשולי מלחת עברונה, וכיסה שטח ניכר מאדמת השמורה. זהו אירוע זיהום חריג, בכל קנה מידה, שבו זוהמה מערכת אקולוגית מדברית בנפט גולמי.

רשות הטבע והגנים (רט"ג) הגיבה במהירות בתהליך של סילוק הנפט ופינוי קרקע מזוהמת מהשטח, והחלה בתכנון ובביצוע ממשק שיקום אקטיבי. במקביל פנתה רט"ג אל המארג (התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב) בבקשה להוביל תוכנית ניטור ארוכת טווח בשמורה, במטרה לאפיין את הזיהום וללמוד את השפעתו על המערכת האקולוגית של השמורה. תוכנית הניטור של המארג פעלה בין השנים 2016-2021, בהשתתפות 12 קבוצות מחקר ממוסדות שונים בארץ. התוכנית כללה מערך ניטור רחב-היקף, המבוסס על אינדיקטורים ביוטיים ואביוטיים רבים, אשר מייצגים את המערכת האקולוגית בכללותה ויכולים להעיד על שינויים בתפקודה.

השפעות הזיהום והשלכותיו על המערכת האקולוגית בשמורת עברונה

נראה כי המערכת האקולוגית בשמורת עברונה נפגעה בצורה קשה מזיהום הנפט. מבחינה פיזיקלית, זיהום הנפט גרם להיווצרות שכבה הידרופובית בשכבת הקרקע העליונה, המונעת חדירת מים לקרקע. חמש שנים לאחר אירוע הזיהום, רמת הזיהום של הנפט הגולמי בקרקע נותרה גבוהה מאוד. הפגיעה הקשה ניכרת ברמות טרופיות שונות – יצרנים, צרכנים וטורפים.

שני מינים של עצי שיטה, שיטה סלילנית ושיטה סוככנית, מהווים מיני מפתח שמספקים את הבסיס למגוון הביולוגי בשמורה. סביבם התפתחו חברות בעלי חיים מגוונות, התלויות במידה רבה בחיוניותם של העצים.

למרות שלא נמצאה עדות לפגיעה בעצי השיטה הבוגרים בשמורה (ככל הנראה מכיוון שהזיהום לא חדר לעומק שאליו מגיעה מערכת השורשים של העצים), נראה כי חלה פגיעה משמעותית בשיעור נביטת זרעים ובהתפתחותם. שכבת הזיהום בשכבת הקרקע העליונה לא מאפשרת לנבטי השיטים לשרוד, ובכך מגבילה את יכולת ההתחדשות הטבעית של האוכלוסייה. החוקרים הביעו חשש שבטווח הארוך, וללא שיקום נרחב של הקרקע המזוהמת, אוכלוסיית עצי השיטה תדעך בתוך כמה עשורים, אם במהלכם לא תהיה התחדשות טבעית על ידי נביטת עצים חדשים. לדברי ד"ר רייל הורביץ, רכז תוכניות הניטור במארג, פגיעה כזו באוכלוסיית השיטים עלולה להוביל לשינוי דרסטי במערכת האקולוגית ולפגיעה אנושה בשאר רכיבי השמורה.

בנוסף לכך, החוקרים מצאו ירידה בשפע מיני העקרבים, עכבישים בוני מחילות, צרעות טפיליות וקבוצות של חרקים החיים על השיטים. כמו כן, נמצאה השפעה שלילית של אירוע הזיהום על עטלפי חרקים, כנראה עקב דלילות מזון מתאים עבורם בשטח המזוהם. בשנים לאחר הזיהום נראה כי רמת פעילות העטלפים השתקמה, אולם עושר מיני העטלפים עדיין נמוך.

חשיבות תוכנית הניטור ומבט לעתיד

להערכת ד"ר הורביץ, השפעת הזיהום על המערכת האקולוגית בשמורת עברונה עשויה ללוות אותנו עוד שנים רבות. לפיכך, תפקידנו בשלב זה הוא למצוא את הפתרון היעיל לסילוק הזיהום ולסייע בתהליך שיקום המערכת האקולוגית של השמורה. לניסיונות הטיפול שנבדקו עד כה (בהם תיחוח הקרקע וטיפול ביולוגי באמצעות חיידקים מפרקי נפט) לא היו תוצאות משביעות רצון, ויש לבחון אפשרויות נוספות לטיפול בזיהום ולשיקום השמורה.

כדי לעקוב אחר השפעתן של פעולות הממשק המתוכננות על המערכת האקולוגית של השמורה, הכרחי להמשיך את הניטור בשמורה. בימים אלה יוצאת לדרך תוכנית ניטור חדשה, שעתידה להימשך עד 2027. לאור החלטת רט"ג להסיר מהשטח את כל הקרקע שמזוהמת בנפט, תתמקד התוכנית במעקב אחר שיקום השמורה. יש לקחת בחשבון שכל התערבות יוצרת מורכבויות חדשות, המשפיעות באופן ישיר ועקיף על המערכת האקולוגית. הבנה טובה יותר של התהליכים תקדם את כימות עוצמת הפגיעה במערכת האקולוגית ותאפשר קבלת החלטות מושכלת לגבי פעולות השיקום הנדרשות.

ב-9.9.21 נערך יום עיון לסיכום חמש שנות ניטור בשמורת עברונה, שבו הוצגו ממצאי 12 קבוצות המחקר השונות שהשתתפו בפרויקט הניטור.

• לעיון בחוברת התקצירים: אסופת תקצירים: יום עיון לסיכום חמש שנות ניטור בשמורת עברונה בעקבות זיהום הנפט
• למידע על הפרויקט באתר המארג: ניטור שמורת עברונה