אין כמו בבית (הגידול)

מיקומה של ישראל בנקודת מפגש ייחודית של שלוש יבשות – אירופה, אסיה ואפריקה – בשילוב תנאי האקלים והקרקע המגוונים, הם התשתית לקיומם של מגוון בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. החוקרים והחוקרות של מוזיאון הטבע יוצאים במסגרת עבודתם לבתי גידול מגוונים ומופלאים. אספנו לכם כמה תצלומים מרהיבים שהם צילמו בנופי ארצנו ואת הסיפורים המעניינים שמאחוריהם.

המונח "בית גידול" מתייחס לאוסף תנאי הסביבה הייחודיים שמאפשרים את קיומם של היצורים החיים במקום מסוים.

הסביבה הטבעית שבה חי יצור מסוים כוללת את כל התנאים הפיזיים, הביולוגיים והאקולוגיים הנדרשים לו כדי לשרוד, לגדול ולהתרבות. בית הגידול מספק למי שחי בו מזון, מים, מחסה ותנאים מתאימים נוספים. לכל יצור, מחיידק ועד לווייתן, יש בית גידול שמתאים לו.

בישראל מגוון רחב של בתי גידול טבעיים, ממדבריות ועד נחלים, מחורש ים-תיכוני ועד מלחות, ועוד בתי גידול רבים ושונים, ובכל אחד מהם נמצא הרכב מינים מגוון ושונה. אם נצא לטיול לרוחבה של הארץ, ממערב למזרח, נעבור בין אזורי החוף והשפלה הממוזגים לאזורי המדבר החמים. אם נצא לסיור מדרום הארץ לצפונה, נעבור מאזור המדבר הצחיח לחרמון המושלג. מגוון בתי הגידול והמיקום הגיאוגרפי הייחודי הובילו לקיומו של מגוון ביולוגי עשיר ומרשים בישראל.

שטח (ב)סכנה | צילום: ד"ר זוהר ינאי

זוהי לא סתם תמונת נוף יפה. התמונה הזו צולמה ברמת הגולן, בקרבת המעיין עין פית, ורואים בה בית גידול של בתה עשבונית עם שיחים. הבתה העשבונית היא בית גידול שבו חיים מינים רבים של יונקים, כמו צבי ישראלי, חולד, דורבן וזאב; עופות כמו חוויאי, נקר סורי וחוחית, וגם בעלי חיים קטנים בהרבה אך חשובים לא פחות, כמו מגוון נמלים, חיפושיות ופרפרים.

השטח שבתמונה, יחד עם כל החי והצומח שבו, נמצאים בסכנה בשל תוכניות להפוך את השטח משטח טבעי פתוח ושמור למתקן אימונים צבאי. תמונה זו צולמה במהלך סקר אקולוגי שנועד לאסוף מידע נוסף על האתר, רגע לפני שאולי יהיה מאוחר מדי.

על פי דו"ח מצב הטבע של המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל במוזיאון הטבע – בארבע השנים האחרונות נגרעו מהשטחים הטבעיים בארץ 30 קמ"ר בשנה בממוצע לצורכי פיתוח (בנייה, סלילת כבישים, חקלאות ועוד). הנזק האקולוגי הוא כמובן בלתי הפיך.

פרפרים על הגבול | צילום: גלעד בן צבי

בנוף הירוק והיפיפה הזה אפשר למצוא כמה בתי גידול, החל מבתה עשבונית ועד ליער פארק. התמונה הזו צולמה באזור החרמון, בגבול ישראל-לבנון, על ידי גלעד בן צבי, מנהל המעבדה האנטומולוגית לאקולוגיה יישומית במוזיאון הטבע במהלך דיגום פרפרים.

הפרפרים הם בעלי חיים רגישים במיוחד לשינויים סביבתיים, ולכן משמשים סמן ביולוגי להערכת מצב המערכת האקולוגית, הן מבחינת איכות האוויר והן מבחינת שינויים בבית הגידול. מלבד היותם יצורים מרשימים ויפים, הפרפרים הם גם יצורים גדולים, ולכן קל יחסית לראותם ולספור אותם בשטח.

דיגום הפרפרים באזור זה נעשה על מנת לבחון את השפעת המלחמה ונוכחות אינטנסיבית של כוחות צבאיים על השטחים הפתוחים באזור הגבול הצפוני. יש מקרים שבהם הגדרה של אזור כשטח אימונים צבאי דווקא שומרת על הטבע. שטח צבאי הוא שטח סגור לקהל ואין בו מטיילים, ואין בו גם פיתוח ובנייה, כך שהוא נשאר טבעי ושמור יחסית. אך במצב של מלחמה ארוכה, כניסה של כוחות צבאיים לתקופה ממושכת יכולה להביא לפגיעה בחי ובצומח באזור.

במהלך הדיגום, החוקרים והחוקרות משווים בין שני תאי שטח שווים בגודלם, האחד הוא שטח שנפגע מהלחימה (התמונה התחתונה) והשני הוא שטח הנמצא בסמוך לו, אך שלא הופרע (התמונה העליונה). השוואת מיני הפרפרים שנצפו בדיגום בשני האזורים תאפשר בחינה של השפעת המלחמה וההפרעה הצבאית על המערכת האקולוגית באזור זה.

כשנעמן וחילזון נפגשים | צילום: אורי רמון

התצלום הפסטורלי הזה הוא לא של פינת חמד בחו"ל, אלא צולם כאן בארץ, מדרום לעיר עכו. בתמונה רואים את נקודת המפגש של שני נחלים: נחל חילזון, שמקורותיו בבקעת סכנין ובהרי הגליל התחתון, ונחל נעמן, שמוזן מכמה מעיינות בעמק זבולון, ובראשם עין אפק.

התמונה צולמה על ידי אורי רמון, מנהל מכון דש"א במוזיאון הטבע, במהלך סקר טבע ונוף בצפון עמק עכו, אך מתחת לפסטורליה הזו אורבות לבית הגידול הזה כמה סכנות.

מפגש הנחלים מתרחש בעמק של אדמות סחף, שהפיכתו לשטח חקלאי מעובד פוגעת במיני צמחים ייחודיים, שגדלים בעיקר בבית גידול זה. בסקרים שנערכו במכון דש"א נמצא כי מבית הגידול הזה כמעט שלא נותרו שטחים טבעיים, לכן הצטמצמה תפוצתם של אותם מיני צמחים ייחודיים והם הפכו לנדירים, עד כדי סכנת הכחדה.

בנוסף, באזור זה נמצא השריד הגדול ביותר של מלחות חוף, המתפתחות בשילוב תנאים של מליחות ורטיבות. בית הגידול של המלחה אינו מרשים במיוחד במראהו ואינו שופע פריחה, דבר המקשה על גיוס תשומת לב ומשאבים לשימורו. במלחה אפשר למצוא דיירים נדירים כמו צמחים קטנים, רכיכות קטנות וסרטנים ייחודיים. בעבר התקיימו מלחות מסוגים שונים לאורך חופי הים התיכון, אך רבות מהן נעלמו כתוצאה מפעילות האדם, אם באופן ישיר עקב בינוי ופיתוח ואם באופן עקיף עקב פגיעה בניקוז המים המגיעים אליהן.

בשנים האחרונות מתגבשת יוזמה משותפת של עיריית עכו, רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים לשימור חלקי של אזור המלחה ושפך הנעמן, שנעזרת בין השאר בסקרים ובמסמכי מדיניות שנכתבו במכון דש"א במוזיאון הטבע, בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, רט"ג, קק"ל והחברה להגנת הטבע.

חיפושים וחיפושיות | צילום: לייבעלע פרידמן

אין נוף מהפנט ומרגיע יותר מהנוף המדברי כמו זה שבתמונה. אבל במקום שבו אנו רואים רק הרים ובקעות, אחרים רואים בית, כמו החיפושית Trachydemus inquinatus ממשפחת החדקוניתיים.

לייבעלע פרידמן, מנהל אוסף החיפושיות במוזיאון הטבע, מספר שעד השנה היה רק פרט אחד ממין זה של החדקונית באוסף. הפרט הזה נאסף במלכודת נפילה ליד גרופית, והוא היחיד שנמצא. האמת היא שזה לא מפתיע. החדקונית הזו איננה שוכנת קרקע, היא נמצאת בעיקר על צמחים, כך שנפילתה במלכודת נפילה היא בגדר מקרה נדיר ביותר.

פרידמן קיווה למצוא עוד פרטים ממין זה, אבל כל חיפושיו באזור דרום הערבה העלו חרס. הסיבה לכך הייתה שלא היה די ידע על החיפושית, למשל באיזה בית גידול היא חיה ועל אילו צמחים כדאי לחפש אותה. המצב השתנה כשקיבל פרידמן את המידע החשוב הזה מעמית למקצוע מצ'כיה, שגידל את החיפושית על שורשי צמח הרכפה בסיני.

הטיפ השתלם! בינואר 2025 הגיע פרידמן לדרום הערבה, חפר מסביב לשיח רכפה קטנת-פרחים, זה שנראה במרכז התמונה שצולמה צפונית לקיבוץ קטורה, וכעבור כחצי שעה מצא חיפושית אחת. בביקור נוסף נמצאו עוד חיפושיות ממין זה, וגם זחלים, שחלקם התגלמו והפכו לחיפושיות בוגרות.

ונסיים בתמונה אופטימית עם מסר חשוב של ד"ר יעלה גולומביק, מהמרכז הישראלי למדע אזרחי: גם כשאתם הולכים לטייל או סתם מסתובבים בשכונה, אתם יכולים לתרום למדע! הטבע תמיד סביבנו, ורבים מאיתנו גם מצלמים צמחים ובעלי חיים שאנחנו פוגשים בדרך. אם לא רק תצלמו, אלא גם תעלו את התצלומים לאפליקציית inaturalist, מה שראיתם וצילמתם ייכנס למאגר הנתונים המשמש את החוקרות והחוקרים ויסייע בשמירה על הטבע. והבונוס – תוכלו לקבל זיהוי של מה שצילמתם.

בתמונה: שדה פרגים ובקיה, שבתוכו מסתתר עולם חי מרתק. זו תמונה אחת מתוך כמה שצולמו בטיול משפחתי, וכולן הועלו כמובן לאפליקציית inaturalist.

בתי הגידול בישראל מגוונים במיוחד, והם מאפשרים את קיומם של צמחים ובעלי חיים ממינים אנדמיים (ייחודיים לארץ) לצד מינים עם תפוצה רחבה. זו החובה והאחריות שלנו לשמור על המגוון החשוב הזה, כי בלעדיו גם לנו לא יהיה בית גידול.