הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
דוח זה מסכם סקר אקולוגי, שנערך במהלך שנתיים (2022-2021) באגני ההיקוות של נחל הבשור ונחל שקמה, עבור רשות ניקוז ונחלים שקמה-בשור. מטרת הפרויקט הייתה פיתוח כלים יישומיים לניטור והערכת המצב האקולוגי של הנחלים באגנים אלו באמצעות אפיון ובחינת השינויים בהרכב חברת חסרי החוליות האקווטיים (רכיכות, סרטנים וחרקי מים) שמאכלסים את הנחלים שקמה ובשור. העבודה נעשתה בשיתוף אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה ומדור ניטור נחלים ברשות הטבע והגנים.
אורי שגב וירון הרשקוביץ | מוגש לרשות ניקוז ונחלים שקמה-בשור (דו"ח מסכם 2022-2021)
נחל בשור הוא גדול נחלי ישראל שנשפכים אל הים התיכון. זהו נחל אכזב באופיו למרבית אורכו, להוציא חלקו התחתון, שניזון מנביעות מליחות וממי תהום גבוהים. שטח אגן הניקוז של נחל בשור הוא כ-3,700 קמ"ר. יובלו העיקרי הוא נחל באר שבע, שמנקז שטח של כ-1,700 קמ"ר. שני נחלים אלה יחד מנקזים את האזור שמשתרע מהרי חברון מצפון עד שדה בוקר בדרום וערד במזרח.
נחל שקמה הוא מהגדולים שבנחלי מישור החוף. שיפועו של הנחל מתון ביותר ובמהלכו הוא יוצר פיתולים רחבים. זהו נחל אכזב ברובו, למעט קטעים קצרים שבהם זורמים מי מעיינות. הנחל נמצא בגבולו הצפוני של מישור החוף והוא מנקז שטח של 750 קמ"ר, שמשתרע במזרח מקו פרשת המים בסמוך לעיר חברון ועד לשפכו בחוף הים התיכון במערב.
מפת מיקום תחנות הדיגום בסקר אגן שקמה-בשור. מקור: דו"ח הסקר
רקע כללי
אפיון מצב הנחלים במדינת ישראל הוא באחריות המשרד להגנת הסביבה ומבוסס על ניטור מדדים מייצגים של איכות המים בנחלים נבחרים. ניטור איכות המים מבוצע על ידי מדור ניטור נחלים ברט"ג פעמיים בשנה ומדווח לציבור באמצעות המשרד להגנת הסביבה. בנוסף לניטור השגרתי של איכות המים, בכוונת המשרד לכלול גם מדדים ביולוגיים כאמצעי להערכת מצבם האקולוגי של הנחלים. ניטור זה מתבסס על הרכב חברת חסרי החוליות הגדולים (חח"ג).
חסרי חוליות מהווים קבוצה עשירה ומגוונת ביותר מבין מאכלסי המים. קבוצה זו כוללת מאות עד אלפי מינים ששייכים לקבוצות טקסונומיות שונות, בהן: תולעים, עלוקות, רכיכות, סרטנים וחרקי מים מסדרות שונות. המגוון הרחב של המינים, על שלל תכונותיהם והתאמותיהם הייחודיות לתנאי הסביבה, משמש אמצעי מקובל לזיהוי השפעות סביבתיות על המערכת האקולוגית ולהערכת מצבם של נחלים ובתי גידול לחים.
תוצרי הסקר הנוכחי כוללים: רשימת מינים אזורית ברמה טקסונומית נמוכה (סוג או מין); פיתוח ציינים ביולוגיים המותאמים לאגן שקמה-בשור; מפת אפיון אקולוגי של אגן ההיקוות על בסיס חברת חסרי החוליות הגדולים; וניתוח מפורט של השפעות אדם על בריאות נחלי האגן.
מהלך הסקר ושיטות העבודה
ניטור חסרי חוליות גדולים בוצע בתחילת האביב (אפריל) בשנים 2021 ו-2022, וכלל 18 מקטעי נחלים: 11 מקטעים בנחל הבשור ו-7 ביובלי הבשור שמתנקזים אליו ממזרח – חברון, גרר וקמה. מקטע נוסף נדגם בשפך נחל שקמה.
דיגום חסרי חוליות בנחל שקמה. צילום: צוות המלא"ק
במסגרת הניטור כולו נאספו 31 דגימות מייצגות של בתי גידול לחים אופייניים, משישה נחלים שנמצאים בתחום האחריות של רשות ניקוז ונחלים שקמה-בשור: חברון, באר שבע, הבשור, קמה, גרר ושקמה. הנחלים העיקריים – חברון, באר שבע והבשור – עוברים תקופות משתנות של התייבשות מלאה או חלקית, רציפה או מקוטעת, ויוצרים רצף זרימה מלאכותי כתלות בהזרמה של עודפי קולחים מט"ש (מתקני טיהור שפכים). לאזור ניתן דגש מיוחד במסגרת הסקר, מאחר שנמצא בו מספר גבוה יחסית של גופי מים במגוון איכויות ורמות שונות של טיהור, לצד נביעות מים טבעיות.
בכל המקטעים שנדגמו בוצע אפיון לתשתית המינרלית (חול, בוץ, אבנים) והאורגנית (אצות, צומח מים וגדות). חסרי חוליות אקווטיים גדולים נדגמו ביחס להרכב התשתית באמצעות רשת יד. הדגימות שומרו באתנול (96%) והועברו להמשך מיון, ספירה והגדרה טקסונומית, בסיועם של מומחי מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב.
משתנים פיזיקו- כימיים (טמפרטורה, ריכוז חמצן מומס, ערך הגבה ומוליכות חשמלית) נמדדו על ידי צוות המלא"ק (המרכז הלאומי לאקולוגיה אקווטית, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב). דגימות מים נלקחו על ידי צוות רשות ניקוז ונחלים שקמה-בשור ורשות הטבע והגנים לצורך אפיון כימי מפורט של איכות המים, כולל משתנים ביוטיים ואביוטיים שונים. נתונים אלו משמשים להערכת מצבם האקולוגי של גופי המים ולחישוב מדדים וציינים ביולוגיים על פי מידת הרגישות של חסרי החוליות האקווטיים לזיהום אורגני.
ממצאים עיקריים ומסקנות
סה"כ נאספו קרוב ל- 156,000 פרטים של חסרי חוליות גדולים, מ-29 משפחות ו-7 סדרות, בהן: חלזונות, סרטנים, בריומאים, שפיראים, פשפשאים, זבובאים וחיפושיות. הסדרה הדומיננטית באגן שקמה-בשור היא סדרת הזבובאים. רוב הפרטים שנדגמו היו זחלים ממשפחת הימשושיים, בעיקר משבט Chironomini, שמוכרים בעמידותם הגבוהה לזיהום. כמה מקטעים באגן בלטו בנוכחות של נציגים מקבוצות טקסונומיות ייחודיות. המקטע העשיר ביותר בנציגים אלה היה בריכת המעיין בנחל קמה, שבו נדגמו חרקים שלא נמצאו במקטעים אחרים: שפירית מהמין רִחּופִית מִדְבָּרִית (Orthetrum ransonnetii), מין אחד של זבוב ושתי חיפושיות משתי משפחות שונות, כולם מוכרים כרגישים יחסית לזיהום אורגני .
ריחופית מדברית Orthetrum ransonneti. צילום: עוז ריטנר
ממצאי הסקר מצביעים על השפעה ברורה של איכות המים על מצב המערכת האקולוגית בנחל הבשור ויובליו. רצף זרימה של מים באיכות נמוכה, שמתחיל בנחל חברון עם הזרמת מי קולחים מעודפי מט"ש שוקת, מתנקז לנחל באר שבע ובהמשך למעלה נחל הבשור, שמאופיין כמערכת אקולוגית מופרת. במערכת זו נמצא ייצוג משמעותי של מיני חסרי חוליות גדולים שעמידים להפרעות (בעיקר זחלים ממשפחת הימשושיים). עם התווספות מקורות מים באיכות גבוהה (מי נביעות) לנחל הבשור נראה שיפור במצב המערכת האקולוגית במקטעים מסוימים, שבא לידי ביטוי בעלייה בייצוג מינים של חסרי החוליות שנחשבים כרגישים לזיהום, בהם רכיכות ובריומאים.
מניתוח השינויים בהרכב חברת חסרי החוליות האקווטיים במרחב האגן, בשילוב נתוני איכות המים שנאספו במקביל לנתונים הביולוגיים, מסתמנים שני רכיבים שמתאימים לשימוש כציינים ביולוגיים למצב המערכת האקולוגית בנחל הבשור וביובליו.
האחד, חלקם היחסי של זחלי ימשושים מכלל אסופת המינים שמרכיבים את חברת חסרי החוליות האקווטיים. זחלי ימשושים בשבט Chironomini מציגים עמידות גבוהה לזיהום ומשגשגים בתנאים של עומס אורגני והיפוקסיה (חוסר חמצן) שמגבילים מינים רגישים יותר. ממצאי שתי שנות הניטור משקפים נוכחות רחבת היקף שלהם בנחלי האגן (בכ-80% מהמקטעים) ומגמה של ירידה בחלקם היחסי מכלל האסופה עם ההתרחקות ממקור הזיהום והעלייה בתרומת מי נביעות באיכות טובה לגוף המים.
הרכיב השני בחברת חסרי החוליות שמסתמן כציין ביולוגי מתאים להערכת מצבם האקולוגי של הנחלים באגן הוא חילזון מהסוג שחריר (Melanopsis). חלזונות אלה מציגים רגישות לזיהום בשילוב עם טווח עמידות רחב למליחות. בסקר נמצאו שחרירים בארבעה מקטעי דיגום בלבד בנחל הבשור: בבריכת מאגר חולית, בגשר אברהם, בגשר הרכבת הבריטית ובפארק אשכול. ציין זה מתאים לשימוש במקטעי נחלים איתנים בלבד ואינו יכול לשמש לאפיון נחלים שאופיים הטבעי הוא אכזבי-שיטפוני.
שחריר נחלים. צילום: דפי לוז
המלצות לשיקום
על שיקום הנחלים באגן הבשור לכלול תוכנית ליישום הדרגתי של כמה פעולות, בהן: מניעת זיהום והפסקה של הזרמת מי קולחים (עודפי מי השקיה לחקלאות) לערוצי הנחלים; החזרת אופי זרימה שיטפוני-עונתי לנחלים ולמקטעי נחלים שבהם זורמים כיום מי קולחים כל השנה; שחרור והקצאות מים באיכות מי בסיס לנחלי האגן; ושיקום מבני, שיקום הצומח והגנה ממוקדת על מקטעי נחל איכותיים שבהם קיים פוטנציאל לקיום אוכלוסיות מקור לאכלוס עתידי של מקטעים מופרים.
בנוסף לכך, מומלץ להכין תוכנית מסודרת לניטור רכיבי המערכת האקולוגית, כולל איכות המים, מצב בתי הגידול והרכב חברות הצומח, חסרי החוליות ובעלי החוליות במערכות הנחלים. זאת, תוך שימת דגש מיוחד על שיקום מינים מקומיים אופייניים וטיפול במינים זרים ומתפרצים.
